מדוע אין למנוע תפילת אזרחים ערביים במסגד אל-אקצא ברמדאן? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים מדוע אין למנוע תפילת אזרחים ערביים במסגד אל-אקצא ברמדאן?

מדוע אין למנוע תפילת אזרחים ערביים במסגד אל-אקצא ברמדאן?
מאיר אלרן
20 בפברואר, 2024

ב-10 במארס יחל חודש הרמדאן, הקדוש למוסלמים. לקראת החג מתקיים דיון ציבורי ופוליטי על הצורך להיערך ביטחונית לאירוע זה, ובמיוחד תוך כדי המלחמה ברצועת עזה ועל רקע לקחי העבר. הדיון הנחוץ בנושא מורכב זה כולל מרכיבים שונים, ביניהם השאלה האם נכון להגביל תפילת ערבים מוסלמים, אזרחי ישראל, במסגד אל-אקצא, כחריגה מהנהוג במהלך החג. התשובה הקצרה היא שהדבר אינו הכרחי מבחינה ביטחונית, נעדר תבונה מדינית או צבאית, ועלול לגרום נזק קשה לטווח ארוך ליחסים הרגישים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.

התשובה הארוכה יותר מורכבת מכמה סיבות חשובות:

א. עיקרון השוויון החוקתי הנהוג בישראל אוסר על אפליה, בין היתר על רקע דתי. מגבלות קיבוציות בנושא הנדון מהווה חריגה בוטה מעקרון מהותי וערכי זה.

ב. מאז ה-7 באוקטובר, ובמהלך כל ימי המלחמה, נוהגים האזרחים הערביים בישראל באיפוק מובהק, נמנעים מיצירת מתח מול היהודים, וממשיכים בשגרת יומם, כולל במערכות החיוניות המשולבות עם יהודים. החברה הערבית ראויה לשבח על האיפוק ולתמריצים מהמדינה על התנהלותם. מניעה גורפת של תפילה באל-אקצא תיתפס אצלם כהתגרות מכוונת נגדם מצד הממשלה.

ג. יש בקרב האזרחים הערבים קבוצות רדיקליות, המתנגדות ליציבות ולמגמת ההשתלבות. הן עלולות לנצל הגבלות כאלה למטרות של הסתה למרד, או פרובוקציות אלימות כנגד יהודים.

ד. חימום האווירה בין יהודים לערבים בארץ עלול לגרור הסלמה בשטח, עד כדי התנגשויות אלימות נרחבות, בעיקר בערים המעורבות, גם על פי חוות הדעת המקצועית של גורמי הביטחון, שהתנגדו להגבלות גורפות כאלה.

ה. מימוש תרחיש כזה, בצד אפשרות של הסלמה במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, ברמה האזרחית והפח"עית, יממש את תקוות חמאס וקריאתו ל"התלכדות הזירות", יטשטש את האבחנה החיונית בין הפלסטינים מחוץ לישראל ובתוכה, ויעורר התנגדות עזה בקרב מדינות ערביות מתונות ובעולם המוסלמי.

ו. מעשית, תרחיש כזה יאתגר מאוד את המשטרה וכוחות הביטחון. זאת, בתקופה של צורך חיוני להתמקדות בזירת עזה, עד כדי פגיעה בסיכוי לניצחון צבאי נגד חמאס.

ז. תרחיש אימים כזה יסיג את היחסים בין יהודים לערבים שנים לאחור. הוא יהווה אנטי-תיזה מכאיבה לסיכוי למינוף היחסים בעתיד, על רקע האיפוק של האזרחים הערבים והנהגותיהם, יעמיק את הפחד ההדדי בין הקבוצות ויעצים את הגורמים הקיצוניים בשני הצדדים.

ח. לחילופין, מול מידע קונקרטי על הסתה או הפרעות חמורות של הסדר הציבורי, מצופה וראוי למשטרה לפעול לסיכול כל איום, אישי או קבוצתי.

על הממשלה, הפוליטיקאים וההנהגות של הציבור הערבי לפעול בתקופה זו לשימור השקט והיציבות הנדרשים בזירת הפנים.

נושאים: יחסי יהודים-ערבים בישראל
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
ביקור טראמפ במדינות המפרץ: המדריך המלא
11 במאי, 2025
פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
5 במאי, 2025
הדרוזים בסוריה תחת אש: כיצד צריכה להגיב ישראל?
4 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.