לקראת כניסת טראמפ: מדוע איראן מגבירה את פעילותה הגרעינית? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים לקראת כניסת טראמפ: מדוע איראן מגבירה את פעילותה הגרעינית?

לקראת כניסת טראמפ: מדוע איראן מגבירה את פעילותה הגרעינית?
סימה שיין
25 בנובמבר, 2024

כנס הנגידים הרבעוני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הסתיים השבוע, כשהעימות בין איראן למערב בשאלות הנוגעות לעמידתה של טהראן במחויבויות שלה להסכמי הפיקוח נמשך. בניסיון למנוע החלטה נגדה, הזמינה איראן את מנכ"ל הסוכנות לביקור במהלכו אף אפשרה לו להגיע לשני אתרי העשרת האורניום, בנתנז ובפורדו, ואף הביעה נכונות משתמעת שלא להגדיל את כמויות האורניום המועשר ל-60% (מחווה זניחה), כמו גם הביעה נכונות לשקול אישורי ויזה לפקחים שנפסלו. צעדים אלה, שנועדו כבעבר להפגין סוג של רצון טוב במטרה למנוע החלטה נגדה, לא הועילו לאיראן.

הצעת ההחלטה שקיבלה מועצת הנגידים מגנה את אי-שיתוף הפעולה של איראן ואף דורשת ממנכ"ל הסוכנות להכין דוח מקיף על תוכנית הגרעין של איראן שיכלול דין וחשבון מלא על שיתוף הפעולה של טהראן עם סבא"א. דוח כזה, שאמור להיות מוצג עד אביב 25', אם יציג היעדר שת"פ ואי-מתן תשובות מצד איראן לשאלות מזה כמה שנים, יכול להוות את הבסיס להעברת הסוגייה למועצת הביטחון. על הבסיס הזה ניתן יהיה להכריז על אי ציות של איראן ולדרוש את יישום סעיף הסנאפ-בק – החזרת סנקציות מועבי"ט – שעומד לפוג באוקטובר 25'.

בתגובה להחלטת הגינוי של מועצת הנגידים, וכפי שהבהירה טהראן מראש, הודיע דובר ארגון האנרגיה האטומית האיראנית כי איראן תנקוט צעדים שכוללים הגדלה משמעותית של כושר ההעשרה, תוך הפעלה של אלפי צנטריפוגות מתקדמות חדשות. החלטה זו התקבלה למרות איתותים נמשכים מצד המשטר האיראני על נכונות להגיע להסכם חדש עם ארה"ב ואירופה בסוגיית הגרעין. בנושא זה בולטת מאד אמירתו של יועץ המנהיג ומי שהיה שנים רבות יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי לאריג'אני, כי "איראן מוכנה להימנע מנשק גרעיני אם וושינגטון תקבל את תנאיה כולל תשלום פיצויים".

נראה כי המשטר בטהראן מעלה את רף המחיר לקראת כניסת ממשל טראמפ בתקווה שיוכל להציג התחייבות שלא להתקדם לנשק גרעיני מבלי שיידרש להסיג לאחור את הישגיו בתוכנית הגרעין. עמדה חדשה זו מקבלת תוקף מיוחד נוכח התגברות העיסוק בטהראן בצורך לשנות את מדיניות הגרעין שהייתה נקוטה עד כה והסתפקה במעמד של מדינת סף גרעינית. הדיון בנושא התעצם נוכח הפגיעה הקשה של ישראל בשלוחיה האזוריים של איראן, חמאס וחיזבאללה, והתקיפה על איראן עצמה, והצורך להשיג הרתעה חזקה יותר.

בנקודת הזמן הנוכחית וטרם כניסת ממשל טראמפ לבית הלבן, עמדות הפתיחה של הצדדים אינן משקפות מכנה משותף להתקדמות לעסקה, אולם אלה הן עמדות פתיחה שעשויות להתגמש נוכח האינטרס המוצהר של שני הצדדים להגיע להסכם.

נושאים: איראן, איראן – גרעין וצבא
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
5 במאי, 2025
הדרוזים בסוריה תחת אש: כיצד צריכה להגיב ישראל?
4 במאי, 2025
מדוע צבא לבנון מעדיף להתעמת עם הפלגים הפלסטינים – ולא עם חזבאללה?
29 באפריל, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.