חבר הפרלמנט הירדני שנתפס ע"פ דיווחים בעיתונות במעבר הגבול עם ישראל בניסיון להבריח במכוניתו עשרות כלי נשק וכמות עצומה של זהב עלול לשבש את יחסי ישראל עם ירדן, המצויים במילא במצב עדין ומתוח.
הפרשה צריכה להדאיג את ישראל וירדן כאחת ורק שיתוף פעולה ביניהן יכול למזער את הנזק הפוטנציאלי ליחסים. ישראל צריכה לבדוק את נוהלי הבידוק הביטחוני במעברי הגבול, שכן השאלה שעולה היא מה הביא את חבר הפרלמנט להניח שהוא יכול להגיע עם מכוניתו העמוסה בכלי נשק וזהב למעבר ולעבור בלי להיתפס. אם עשה זאת משום שלמד מניסיון העבר שבשל היותו חבר פרלמנט ו/או נושא דרכון מיוחד (שרות או דיפלומטי) הוא פטור, חובה לרענן את ההנחיות משום שלדרכונים כאלו אין כל משמעות והם לא מעניקים חסינות למי שנושאיהם לא מכהנים בארץ אליה נכנסו. רק נושאי תפקידים בישראל שנרשמו במשרד החוץ הישראלי חסינים.
ירדן צריכה לבדוק כיצד וממי קיבל אזרח הממלכה, ובוודאי חבר פרלמנט, כמויות נשק, למי הוא היה מיועד והאם לא עומדת התארגנות מסועפת מאחורי הניסיון שהפעם נבלם, אבל שיתכן שקדמו לו הברחות אחרות.
לשתי המדינות יש עניין שהצד המשפטי יטופל בדרך בה ימוצה הדין עם החשוד, אך מבלי שמיצוי הדין יעיק באופן קבוע על יחסיהן. הדרך המומלצת היא פניה מהדרג הגבוה בירדן למקביל בישראל בבקשה להסגיר את החשוד כדי שיועמד לדין בירדן. ניתן להסתמך על האמירה הירדנית שכך יעשה תוך אזכור המשפט של החייל הירדני שרצח שבע נערות ישראליות בנהריים וריצה את מלוא עונשו שנפסק - 20 שנה בכלא.
פרשה אחרת שרלבנטית לפתרון המוצע היא הסכמת המלך חוסיין לשחרר ללא משפט את סוכני המוסד שניסו לפגוע בחאלד משעל, וכמוה גם פרשת המאבטח הישראלי בשגרירות בעמאן שהרג שני אזרחים ירדנים בהגנה על עצמו ושלא נשפט בירדן בשל חסינות דיפלומטית (שכאמור לא חלה במקרה של חבר הפרלמנט הירדני).
אחיו של הפרלמנטר הירדני פרסם הודעה שבה הוא שם את כל יהבו על המלך והפתרון המוצע יאפשר אכן למלך להציג מחד את הצלחת מאמציו ומאידך את דאגתו להשלכות החמורות של הפרשה על ביטחונה הפנימי של ירדן והצורך לטפל ביד קשה בכל המעורבים.
ישראל תחסוך מעצמה שנים של עימותים מדיניים עם ממשלת ירדן בנושא, הפגנות של אנשי שבטו של הפרלמנטר הירדני ועוד. תנו לדיפלומטיה הזדמנות לפתור בעיות.
חבר הפרלמנט הירדני שנתפס ע"פ דיווחים בעיתונות במעבר הגבול עם ישראל בניסיון להבריח במכוניתו עשרות כלי נשק וכמות עצומה של זהב עלול לשבש את יחסי ישראל עם ירדן, המצויים במילא במצב עדין ומתוח.
הפרשה צריכה להדאיג את ישראל וירדן כאחת ורק שיתוף פעולה ביניהן יכול למזער את הנזק הפוטנציאלי ליחסים. ישראל צריכה לבדוק את נוהלי הבידוק הביטחוני במעברי הגבול, שכן השאלה שעולה היא מה הביא את חבר הפרלמנט להניח שהוא יכול להגיע עם מכוניתו העמוסה בכלי נשק וזהב למעבר ולעבור בלי להיתפס. אם עשה זאת משום שלמד מניסיון העבר שבשל היותו חבר פרלמנט ו/או נושא דרכון מיוחד (שרות או דיפלומטי) הוא פטור, חובה לרענן את ההנחיות משום שלדרכונים כאלו אין כל משמעות והם לא מעניקים חסינות למי שנושאיהם לא מכהנים בארץ אליה נכנסו. רק נושאי תפקידים בישראל שנרשמו במשרד החוץ הישראלי חסינים.
ירדן צריכה לבדוק כיצד וממי קיבל אזרח הממלכה, ובוודאי חבר פרלמנט, כמויות נשק, למי הוא היה מיועד והאם לא עומדת התארגנות מסועפת מאחורי הניסיון שהפעם נבלם, אבל שיתכן שקדמו לו הברחות אחרות.
לשתי המדינות יש עניין שהצד המשפטי יטופל בדרך בה ימוצה הדין עם החשוד, אך מבלי שמיצוי הדין יעיק באופן קבוע על יחסיהן. הדרך המומלצת היא פניה מהדרג הגבוה בירדן למקביל בישראל בבקשה להסגיר את החשוד כדי שיועמד לדין בירדן. ניתן להסתמך על האמירה הירדנית שכך יעשה תוך אזכור המשפט של החייל הירדני שרצח שבע נערות ישראליות בנהריים וריצה את מלוא עונשו שנפסק - 20 שנה בכלא.
פרשה אחרת שרלבנטית לפתרון המוצע היא הסכמת המלך חוסיין לשחרר ללא משפט את סוכני המוסד שניסו לפגוע בחאלד משעל, וכמוה גם פרשת המאבטח הישראלי בשגרירות בעמאן שהרג שני אזרחים ירדנים בהגנה על עצמו ושלא נשפט בירדן בשל חסינות דיפלומטית (שכאמור לא חלה במקרה של חבר הפרלמנט הירדני).
אחיו של הפרלמנטר הירדני פרסם הודעה שבה הוא שם את כל יהבו על המלך והפתרון המוצע יאפשר אכן למלך להציג מחד את הצלחת מאמציו ומאידך את דאגתו להשלכות החמורות של הפרשה על ביטחונה הפנימי של ירדן והצורך לטפל ביד קשה בכל המעורבים.
ישראל תחסוך מעצמה שנים של עימותים מדיניים עם ממשלת ירדן בנושא, הפגנות של אנשי שבטו של הפרלמנטר הירדני ועוד. תנו לדיפלומטיה הזדמנות לפתור בעיות.