פוסטים

ההצבעה שעברה בפרלמנט הטורקי ב-23 בינואר בעד צירוף שוודיה לנאט"ו היא בשורה חשובה עבור הברית. אמנם צירופה של שוודיה עדיין תלוי גם באישורה של הונגריה, חברת הברית האחרונה שעוד לא אישרה אותו, אך הצעד הטורקי מהווה התקדמות משמעותית. החלטת הפרלמנט הטורקי שמה קץ לסאגה דיפלומטית ארוכה בין אנקרה לחברות הברית סביב הנושא, שהובילה לאי שביעות רצון ותסכול אצל מנהיגים מערביים, ואף גברו התהיות לגבי עתידה של טורקיה בנאט"ו ומידת נאמנותה לברית. סיומה החיובי של אותה סאגה מסמל את החשיבות שטורקיה מייחסת אחרי הכל לשייכותה לנאט"ו ויוצרת תקוות בתוך הברית להמשך החברות של מדינה שנתפסת כבעלת תרומה חיונית.

צפוי שהצעד הטורקי, בליווי ההפשרה בשנה האחרונה ביחסי טורקיה-יוון, יביאו להסרת ההתנגדות בקונגרס האמריקאי לאספקת מטוסי F-16 משודרגים לחיל האוויר הטורקי. טורקיה זקוקה למטוסי קרב חדשים לאור זאת שצי המטוסים שלה מיושן מאד, במיוחד בהשוואה למדינות רבות באזור אשר רכשו מטוסים מתקדמים בשנים האחרונות. היא הייתה גם חלק מפרויקט ה-F-35 והייתה אמורה לקבל 100 מטוסי קרב, אך גורשה מהפרויקט בעקבות ההחלטה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית, ה-S-400, מרוסיה ב-2017. משכך, קבלת מטוסי ה-F-16 חשובה במיוחד.

מבחינת ישראל, על אף חילוקי הדעות הגוברים עם אנקרה, יש יתרונות לעיגון של טורקיה בתוך נאט"ו כיוון שהתקרבות טורקית לרוסיה ולסין היא מסוכנת בהרבה. יחד עם זאת, בתקופה שבה אנקרה ו-וושינגטון רואות את ההיבט התועלתני ביחסים ביניהן כהיבט המנחה אותן (ולא ערכים משותפים), ייסגר מעגל כאשר טורקיה תקבל את מה שהיא רצתה – מטוסי קרב – בתמורת להסכמה לצירוף שוודיה לנאט"ו. לאחר קבלת המטוסים, טורקיה עלולה להתחשב פחות בעמדת ארצות הברית ולהרשות לעצמה לנקוט מדיניות תקיפה אף יותר ביחס לישראל, בפרט לאור המלחמה בעזה.