חודש לאחר חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, מספר מנהיגים ברחבי העולם כבר מסתמנים כמרוויחים מתפיסתו המדינית - ביניהם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן.
ראשית, טראמפ לא מקדם ערכים ליברליים כפי שעשה ביידן, וגם לא מתכוון להפעיל לחץ על אנקרה כדי להגן על הדמוקרטיה בטורקיה. ארדואן כבר הפנים זאת ובשבועות האחרונים נצפתה החרפה בדיכוי האופוזיציה הטורקית.
השינויים הטקטוניים שטראמפ מוביל במערכת העולמית וההבנה האירופאית שלא ניתן להישען על התמיכה הביטחונית האמריקאית גם מחזקים את מעמדה של טורקיה ואת נשיאה. הצבא הטורקי, הגדול באזור, והתעשייה הצבאית הטורקית, שבה אנקרה השקיעה רבות בשנים האחרונות, נתפסים בהקשר זה על ידי האירופאים כנכס קריטי במאמצים שלהם להגביר את עוצמתם הצבאית. כך הפכה טורקיה בתוך שבועות לשותפה חיונית עבור מדינות אירופה.
שינוי הגישה האירופאית כלפי טורקיה בא לידי ביטוי בביקורים בילטרליים ובהצהרות המדגישות פתיחת דף חדש ביחסים הטורקיים-אירופאיים. אי האימון בין הצדדים עדיין קיים ואתגרים רבים עשויים להקשות על שיתוף פעולה בין טורקיה לאיחוד האירופאי. אך, האירופאים כבר הפגינו בעבר נכונות לפשרות מול טורקיה לשם אינטרסים ריאליים.
ב-2016 האיחוד האירופאי חתם עם אנקרה הסכם שבו טורקיה התחייבה למנוע מעבר פליטים לאירופה בתמורה לסיוע כספי, למרות הסתייגויות אירופאיות לגבי המצב הפוליטי בתוך טורקיה ומדיניות החוץ האסרטיבית של ארדואן. ב-2025, כאשר האירופאים נמצאים בעיצומו של משבר ביטחוני עמוק, סביר להניח שימצאו שוב דרך לוותר על חלק מהדרישות והערכים שלהם כדי להגיע להסכמות עם ארדואן.
עליית ערכה של טורקיה בעיני האירופאים וחיזוק מעמדו של ארדואן, הן בזירה הפנימית הן בזירה הבינלאומית, מתרחשים בעת שיחסי טורקיה-ישראל במשבר ונקודות החיכוך בין שתי המדינות גברו, בין היתר בשל המצב בסוריה. מציאות זאת מציבה אתגר עבור ירושלים וממחישה את הצורך להבין את החיבור המורכב בין זירות שונות. במקרה זה, דווקא טראמפ, הנחשב ידיד ישראל, יוצר בעקיפין, אתגר ביטחוני עבור ישראל בדמות ארדואן חזק יותר.
חודש לאחר חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, מספר מנהיגים ברחבי העולם כבר מסתמנים כמרוויחים מתפיסתו המדינית - ביניהם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן.
ראשית, טראמפ לא מקדם ערכים ליברליים כפי שעשה ביידן, וגם לא מתכוון להפעיל לחץ על אנקרה כדי להגן על הדמוקרטיה בטורקיה. ארדואן כבר הפנים זאת ובשבועות האחרונים נצפתה החרפה בדיכוי האופוזיציה הטורקית.
השינויים הטקטוניים שטראמפ מוביל במערכת העולמית וההבנה האירופאית שלא ניתן להישען על התמיכה הביטחונית האמריקאית גם מחזקים את מעמדה של טורקיה ואת נשיאה. הצבא הטורקי, הגדול באזור, והתעשייה הצבאית הטורקית, שבה אנקרה השקיעה רבות בשנים האחרונות, נתפסים בהקשר זה על ידי האירופאים כנכס קריטי במאמצים שלהם להגביר את עוצמתם הצבאית. כך הפכה טורקיה בתוך שבועות לשותפה חיונית עבור מדינות אירופה.
שינוי הגישה האירופאית כלפי טורקיה בא לידי ביטוי בביקורים בילטרליים ובהצהרות המדגישות פתיחת דף חדש ביחסים הטורקיים-אירופאיים. אי האימון בין הצדדים עדיין קיים ואתגרים רבים עשויים להקשות על שיתוף פעולה בין טורקיה לאיחוד האירופאי. אך, האירופאים כבר הפגינו בעבר נכונות לפשרות מול טורקיה לשם אינטרסים ריאליים.
ב-2016 האיחוד האירופאי חתם עם אנקרה הסכם שבו טורקיה התחייבה למנוע מעבר פליטים לאירופה בתמורה לסיוע כספי, למרות הסתייגויות אירופאיות לגבי המצב הפוליטי בתוך טורקיה ומדיניות החוץ האסרטיבית של ארדואן. ב-2025, כאשר האירופאים נמצאים בעיצומו של משבר ביטחוני עמוק, סביר להניח שימצאו שוב דרך לוותר על חלק מהדרישות והערכים שלהם כדי להגיע להסכמות עם ארדואן.
עליית ערכה של טורקיה בעיני האירופאים וחיזוק מעמדו של ארדואן, הן בזירה הפנימית הן בזירה הבינלאומית, מתרחשים בעת שיחסי טורקיה-ישראל במשבר ונקודות החיכוך בין שתי המדינות גברו, בין היתר בשל המצב בסוריה. מציאות זאת מציבה אתגר עבור ירושלים וממחישה את הצורך להבין את החיבור המורכב בין זירות שונות. במקרה זה, דווקא טראמפ, הנחשב ידיד ישראל, יוצר בעקיפין, אתגר ביטחוני עבור ישראל בדמות ארדואן חזק יותר.