ההחלטה על מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, וביטול תוארו האקדמי, דבר המונע ממנו להתמודד בבחירות עתידיות לנשיאות טורקיה, מהווה ניצול לרעה של סמכויות השלטון במדינה. שלילת האפשרות למעשה מראש עיריית איסטנבול להמשיך בתפקידו וכן להתמודד בבחירות הארציות, כאשר הוא מועמד מוביל בסקרים לתפקיד הנשיא, מסמנת שיא שלילי נוסף בהידרדרותה של טורקיה לשלטון אוטוקרטי. אימאמאולו, שנבחר לקדנציה הראשונה כראש עיריית איסטנבול ב-2019 לאחר קמפיין חיובי תחת הסיסמה "הכול יהיה בסדר", מוכתם כיום בהאשמות על שחיתות ושיתוף פעולה עם המחתרת הכורדית. ניתן להסביר את העיתוי הנוכחי של הפגיעה בו בכך שהוא היה צפוי להיבחר בקרוב כמועמד לנשיאות מטעם מפלגת האופוזיציה המרכזית, מפלגת העם הרפובליקאית, וכן ברצונו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לקטוע את האיום הנשקף לו עוד בתחילת דרכו בפוליטיקה הארצית.
מעצרו של אימאמאולו עורר גל מחאות בטורקיה וגרם לירידה חדה בערך הלירה הטורקית, מה שמעיד כי לא היה זה צעד פשוט עבור השלטון. לפיכך, נדרש הסבר מעמיק יותר, החורג מסוגיית העיתוי. הסבר אחד יטען כי ארדואן אינו סבור שהמחיר שישלם בטווח הארוך יהיה גבוה. הוא מאמין שיוכל לדכא את המחאות באמצעות הכרזת עוצר ושיבוש הרשתות החברתיות. בנוסף, הוא סומך על כך שברמה הבינלאומית, למעט גינויים סמליים, טורקיה תמשיך להוות שותפה מבוקשת עבור המערב, ללא קשר לרמת הדיכוי הפנימי. תפיסה זו מתבססת בין היתר על "אפקט טראמפ" והזעזוע שחווה אירופה. הסבר אחר מתמקד בחוסר הביטחון של ארדואן, לנוכח סקרים שאינם מחמיאים לו ולמפלגתו. לכאורה, לאחר הישגי טורקיה בסוריה, הצלחתה במאבק מול המחתרת הכורדית וקריאת מנהיג הארגון להנחת הנשק, מעמדו של ארדואן התחזק. אולם, העובדה שאינו מסתפק בהישגים אלו ונוקט צעדים קיצוניים מעידה על שיקול דעת לקוי, שעלול להוביל להשלכות מסוכנות גם ביחסי החוץ של המדינה.
ההחלטה על מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, וביטול תוארו האקדמי, דבר המונע ממנו להתמודד בבחירות עתידיות לנשיאות טורקיה, מהווה ניצול לרעה של סמכויות השלטון במדינה. שלילת האפשרות למעשה מראש עיריית איסטנבול להמשיך בתפקידו וכן להתמודד בבחירות הארציות, כאשר הוא מועמד מוביל בסקרים לתפקיד הנשיא, מסמנת שיא שלילי נוסף בהידרדרותה של טורקיה לשלטון אוטוקרטי. אימאמאולו, שנבחר לקדנציה הראשונה כראש עיריית איסטנבול ב-2019 לאחר קמפיין חיובי תחת הסיסמה "הכול יהיה בסדר", מוכתם כיום בהאשמות על שחיתות ושיתוף פעולה עם המחתרת הכורדית. ניתן להסביר את העיתוי הנוכחי של הפגיעה בו בכך שהוא היה צפוי להיבחר בקרוב כמועמד לנשיאות מטעם מפלגת האופוזיציה המרכזית, מפלגת העם הרפובליקאית, וכן ברצונו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לקטוע את האיום הנשקף לו עוד בתחילת דרכו בפוליטיקה הארצית.
מעצרו של אימאמאולו עורר גל מחאות בטורקיה וגרם לירידה חדה בערך הלירה הטורקית, מה שמעיד כי לא היה זה צעד פשוט עבור השלטון. לפיכך, נדרש הסבר מעמיק יותר, החורג מסוגיית העיתוי. הסבר אחד יטען כי ארדואן אינו סבור שהמחיר שישלם בטווח הארוך יהיה גבוה. הוא מאמין שיוכל לדכא את המחאות באמצעות הכרזת עוצר ושיבוש הרשתות החברתיות. בנוסף, הוא סומך על כך שברמה הבינלאומית, למעט גינויים סמליים, טורקיה תמשיך להוות שותפה מבוקשת עבור המערב, ללא קשר לרמת הדיכוי הפנימי. תפיסה זו מתבססת בין היתר על "אפקט טראמפ" והזעזוע שחווה אירופה. הסבר אחר מתמקד בחוסר הביטחון של ארדואן, לנוכח סקרים שאינם מחמיאים לו ולמפלגתו. לכאורה, לאחר הישגי טורקיה בסוריה, הצלחתה במאבק מול המחתרת הכורדית וקריאת מנהיג הארגון להנחת הנשק, מעמדו של ארדואן התחזק. אולם, העובדה שאינו מסתפק בהישגים אלו ונוקט צעדים קיצוניים מעידה על שיקול דעת לקוי, שעלול להוביל להשלכות מסוכנות גם ביחסי החוץ של המדינה.