הקיץ מגיע, ואיתו "חג המים", הלא הוא שבועות. זוהי הזדמנות להזכיר דבר נוסף שמגיע עם בוא הקיץ: ירידת מפלס המים הנאגרים בירדן ועליית מפלס הדאגה באחת המדינות העניות ביותר בעולם במים.
מאז נחתם הסכם השלום עם ירדן ב-1994, מספקת ישראל מים לממלכה ההאשמית. עם זאת, בכמויות שמועברות היום אין די שכן אוכלוסיית ירדן צמחה מעבר לגידול הטבעי שלה בעקבות גלי הגירה אליה אחרי המלחמה בעיראק ואירועי "האביב הערבי" בסוריה, שהוסיפו יותר ממיליון וחצי פליטים.
חשוב להזכיר - יציבות ירדן והמשטר בה, כמו גם שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי ביטחון, כלכלה ותשתיות לאומיות, הם נכסים אסטרטגיים לישראל, ומכאן עניינה לסייע לירדן בפתרון בעיות קיומיות כמו מצוקת המים.
בעקבות "הסכמי אברהם" בין ישראל וכמה ממדינות ערב, חתמו ירדן, איחוד האמירויות וישראל על מזכר הבנות לפיו תספק ישראל לירדן כמויות מים נוספות, מעל לכ-100 מיליון מטר מעוקב שמסופקים מדי שנה, ובמקביל תספק ירדן לישראל חשמל סולארי ותקל עליה לעבור לשימוש באנרגיה ירוקה ומתחדשת המיוצרת בין השאר משמש ורוח, כחלק מהמאבק העולמי בהפחתת הנזקים הנגרמים משימוש במקורות האנרגיה המתכלים. יתרונותיה של ירדן בתחום זה הם השטחים המדבריים העצומים, מספר ימי השמש בשנה ומחיר הייצור הזול בהשוואה לישראל.
כך נוצר בסיס לשיתוף פעולה שתועלתו הדדית, שמחזק את היציבות האזורית ומסייע להתגבר על מצוקות טבע באזור הרווי גם כך בבעיות פוליטיות שאליהן נוספות בעיות אקלים, עוני, אבטלה ועוד.
בצד הישראלי, מזכר ההבנות עם ירדן והאמירויות רחוקה עוד הדרך למימוש שכן הדבר כרוך בקביעת אתר ההתפלה החוף הים התיכון, קביעת נתיב הובלת המים לכוון הכנרת ו/או הירדן הדרומי (כמסומן בשני הקווים הכחולים במפה המצורפת) ושאלות המימון. מבלי להפחית בחשיבותן של שאלות אלו מן הראוי שממשלת ישראל תקנה לנושא חשיבות אסטרטגית שכן השלכותיו חורגות מיחסי ישראל-ירדן.
הקיץ מגיע, ואיתו "חג המים", הלא הוא שבועות. זוהי הזדמנות להזכיר דבר נוסף שמגיע עם בוא הקיץ: ירידת מפלס המים הנאגרים בירדן ועליית מפלס הדאגה באחת המדינות העניות ביותר בעולם במים.
מאז נחתם הסכם השלום עם ירדן ב-1994, מספקת ישראל מים לממלכה ההאשמית. עם זאת, בכמויות שמועברות היום אין די שכן אוכלוסיית ירדן צמחה מעבר לגידול הטבעי שלה בעקבות גלי הגירה אליה אחרי המלחמה בעיראק ואירועי "האביב הערבי" בסוריה, שהוסיפו יותר ממיליון וחצי פליטים.
חשוב להזכיר - יציבות ירדן והמשטר בה, כמו גם שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי ביטחון, כלכלה ותשתיות לאומיות, הם נכסים אסטרטגיים לישראל, ומכאן עניינה לסייע לירדן בפתרון בעיות קיומיות כמו מצוקת המים.
בעקבות "הסכמי אברהם" בין ישראל וכמה ממדינות ערב, חתמו ירדן, איחוד האמירויות וישראל על מזכר הבנות לפיו תספק ישראל לירדן כמויות מים נוספות, מעל לכ-100 מיליון מטר מעוקב שמסופקים מדי שנה, ובמקביל תספק ירדן לישראל חשמל סולארי ותקל עליה לעבור לשימוש באנרגיה ירוקה ומתחדשת המיוצרת בין השאר משמש ורוח, כחלק מהמאבק העולמי בהפחתת הנזקים הנגרמים משימוש במקורות האנרגיה המתכלים. יתרונותיה של ירדן בתחום זה הם השטחים המדבריים העצומים, מספר ימי השמש בשנה ומחיר הייצור הזול בהשוואה לישראל.
כך נוצר בסיס לשיתוף פעולה שתועלתו הדדית, שמחזק את היציבות האזורית ומסייע להתגבר על מצוקות טבע באזור הרווי גם כך בבעיות פוליטיות שאליהן נוספות בעיות אקלים, עוני, אבטלה ועוד.
בצד הישראלי, מזכר ההבנות עם ירדן והאמירויות רחוקה עוד הדרך למימוש שכן הדבר כרוך בקביעת אתר ההתפלה החוף הים התיכון, קביעת נתיב הובלת המים לכוון הכנרת ו/או הירדן הדרומי (כמסומן בשני הקווים הכחולים במפה המצורפת) ושאלות המימון. מבלי להפחית בחשיבותן של שאלות אלו מן הראוי שממשלת ישראל תקנה לנושא חשיבות אסטרטגית שכן השלכותיו חורגות מיחסי ישראל-ירדן.