בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) נענה ביום חמישי האחרון לבקשה של דרום אפריקה להוציא צווים נוספים נגד ישראל על אלו שהוציא ב-26 לינואר 2024, במסגרת הליך הג'נוסייד המתנהל בבית-הדין.
את החלטתו נימק ביה"ד בכך ש"תנאי החיים הקטסטרופליים של הפלסטינים בעזה התדרדרו עוד יותר" מאז הוציא את הצווים בינואר, והתחיל מצב של רעב שהוביל כבר למותם של כמה עשרות, בהם 27 ילדים. בין היתר הסתמך ביה"ד בהחלטתו על דברי מזכ"ל האו"ם, על הצהרות ודוחות של גופים בינלאומיים, כדוגמת ארגון הבריאות העולמי ו-OCHA, וכן על החלטת מועצת הבטחון של האו"ם משבוע שעבר שהורתה על הפסקת אש מיידית בעזה במהלך חודש הרמדאן.
ביה"ד דחה גם הפעם את בקשת דרום אפריקה להורות על הפסקת אש מיידית בעזה, אך הרחיב את הדרישות מישראל והורה לה לאפשר כניסה מיידית ובלתי מוגבלת של שירותים וסיוע הומניטרי לרצועה, כולל חשמל ודלק וטיפול רפואי. הצו כולל הוראות ביצוע קונקרטיות, המורות לישראל לפעול תוך שיתוף פעולה עם האו"ם וכן לפתוח מעברי יבשה נוספים לכניסה של סיוע ולהשאירם פתוחים ככל שיידרש. כן הורה ביה"ד לישראל להגיש דוח תוך חודש ימים על האמצעים שננקטו על ידה לביצוע הצו.
הצו האמור מצטרף להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש משבוע שעבר, לחוות הדעת המייעצת שמגבש בית הדין לצדק בנוגע ל"חוקיות הכיבוש" הישראלי בשטחים ולחקירה המתנהלת בעניינה של ישראל בבית-הדין הפלילי הבינלאומי. כל אלה משמשים כתחמושת בחזית המשפטית המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית. כל הפרה מצד ישראל של צווים המוצאים נגדה, מסייעת להציגה כמדינה שמפרה באופן שיטתי את הדין הבינלאומי, מבצעת פשעי מלחמה ואפילו רצח-עם.
המערכה הבינלאומית משפיעה באופן ישיר על המערכה הצבאית. מטרתה להביא לבידודה המדיני של ישראל, למנוע ממנה סיוע ממדינות אחרות ולפגוע בחופש הפעולה המבצעי שלה. כדי לפעול ברפיח מול חמאס ולהתמודד עם האיומים מחיזבאללה ושאר שלוחיה של איראן ישראל זקוקה ללגיטימציה בינלאומית. יש אפוא קשר ישיר בין הסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה לבין חופש הפעולה של צה"ל בשדה הקרב. הוא הכרחי אסטרטגית עבור מי שרוצה להשיג את יעדי המלחמה, וזאת מעבר להיבטים המוסריים והחוקיים. לכן חשוב שישראל תכבד את ההחלטות בעניינה. עליה לפעול בצורה אקטיבית להקלת המשבר ההומניטרי ברצועה. מומלץ שהפעולה תעשה תוך שילוב גורמים בינלאומיים, כדי שלמאמציה ופעולותיה יהיה ביטוי פומבי אמין, ויינתן להם המשקל הראוי בדעת הקהל העולמית. על ישראל למקד מאמץ מול המערכה הבינלאומית ולגבש תכנית פעולה סדורה וברורה, אסור לה להפקיר זירה חשובה זו.
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) נענה ביום חמישי האחרון לבקשה של דרום אפריקה להוציא צווים נוספים נגד ישראל על אלו שהוציא ב-26 לינואר 2024, במסגרת הליך הג'נוסייד המתנהל בבית-הדין.
את החלטתו נימק ביה"ד בכך ש"תנאי החיים הקטסטרופליים של הפלסטינים בעזה התדרדרו עוד יותר" מאז הוציא את הצווים בינואר, והתחיל מצב של רעב שהוביל כבר למותם של כמה עשרות, בהם 27 ילדים. בין היתר הסתמך ביה"ד בהחלטתו על דברי מזכ"ל האו"ם, על הצהרות ודוחות של גופים בינלאומיים, כדוגמת ארגון הבריאות העולמי ו-OCHA, וכן על החלטת מועצת הבטחון של האו"ם משבוע שעבר שהורתה על הפסקת אש מיידית בעזה במהלך חודש הרמדאן.
ביה"ד דחה גם הפעם את בקשת דרום אפריקה להורות על הפסקת אש מיידית בעזה, אך הרחיב את הדרישות מישראל והורה לה לאפשר כניסה מיידית ובלתי מוגבלת של שירותים וסיוע הומניטרי לרצועה, כולל חשמל ודלק וטיפול רפואי. הצו כולל הוראות ביצוע קונקרטיות, המורות לישראל לפעול תוך שיתוף פעולה עם האו"ם וכן לפתוח מעברי יבשה נוספים לכניסה של סיוע ולהשאירם פתוחים ככל שיידרש. כן הורה ביה"ד לישראל להגיש דוח תוך חודש ימים על האמצעים שננקטו על ידה לביצוע הצו.
הצו האמור מצטרף להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש משבוע שעבר, לחוות הדעת המייעצת שמגבש בית הדין לצדק בנוגע ל"חוקיות הכיבוש" הישראלי בשטחים ולחקירה המתנהלת בעניינה של ישראל בבית-הדין הפלילי הבינלאומי. כל אלה משמשים כתחמושת בחזית המשפטית המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית. כל הפרה מצד ישראל של צווים המוצאים נגדה, מסייעת להציגה כמדינה שמפרה באופן שיטתי את הדין הבינלאומי, מבצעת פשעי מלחמה ואפילו רצח-עם.
המערכה הבינלאומית משפיעה באופן ישיר על המערכה הצבאית. מטרתה להביא לבידודה המדיני של ישראל, למנוע ממנה סיוע ממדינות אחרות ולפגוע בחופש הפעולה המבצעי שלה. כדי לפעול ברפיח מול חמאס ולהתמודד עם האיומים מחיזבאללה ושאר שלוחיה של איראן ישראל זקוקה ללגיטימציה בינלאומית. יש אפוא קשר ישיר בין הסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה לבין חופש הפעולה של צה"ל בשדה הקרב. הוא הכרחי אסטרטגית עבור מי שרוצה להשיג את יעדי המלחמה, וזאת מעבר להיבטים המוסריים והחוקיים. לכן חשוב שישראל תכבד את ההחלטות בעניינה. עליה לפעול בצורה אקטיבית להקלת המשבר ההומניטרי ברצועה. מומלץ שהפעולה תעשה תוך שילוב גורמים בינלאומיים, כדי שלמאמציה ופעולותיה יהיה ביטוי פומבי אמין, ויינתן להם המשקל הראוי בדעת הקהל העולמית. על ישראל למקד מאמץ מול המערכה הבינלאומית ולגבש תכנית פעולה סדורה וברורה, אסור לה להפקיר זירה חשובה זו.