עשרה חודשים חלפו מאז הבחירות האחרונות לפרלמנט בעיראק, ובמהלך תקופה זו מוסדות השלטון העיראקים נקלעו למשבר הפוליטי הסבוך ביותר מאז הפלת משטרו של סדאם חוסיין וכינון החוקה הדמוקרטית. הניסיונות להרכיב ממשלה חדשה הגיעו למבוי סתום בשל עימות שהלך והחריף בתוך "הבית השיעי", בין מוקתדא סדר - שהפך בבחירות למנהיג הסיעה הגדולה ביותר ומתנער מהתערבות זרה בענייניה הפנימיים של עיראק, בייחוד מצד איראן - לבין "מסגרת התיאום", המורכבת מנציגי מיליציות פרו-איראניות ופוליטיקאים שיעים נוספים, שהמלכד ביניהם הוא הקשר למשטר האיראני.
סדר הודיע כי יסכים אך ורק להרכבת ממשלה הנשענת על תמיכת רוב בפרלמנט ותיאבק בשחיתות. הוא דחה במחי יד את הצעת יריביו להקים, כנהוג בשנים קודמות, "ממשלת הסכמה" המבוססת על חלוקת תיקים ותפקידים בין מפלגות לצורך השגת קונצנזוס ביניהן - שיטה שהצמיחה אליטת שלטון מושחתת. עד מהרה התברר, כי הרכבו של הפרלמנט הנוכחי מאלץ את סדר ויריביו להגיע לפשרה כלשהי לצורך הרכבת הממשלה – ומאידך אף אחד מהצדדים אינו מוכן לוותר על עקרונותיו. ניסיונותיהם של נציגי המשטר האיראני, ובהם מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאאני, לפתור את המשבר בדיאלוג - עלו בתוהו.
בעיצומו של המשבר, סדר החליט "לשבור את הכלים" ולפנות למחאה עממית כדי להפעיל לחץ על יריביו: תחילה הכריז על פרישת סיעתו מהפרלמנט ואחר כך גם על פרישה מהחיים הפוליטיים, ובמקביל חלה החרפה בצעדי המחאה של תומכיו, שבשיאה התפתחה השבוע הדינמיקה האלימה ביותר של העימות הנוכחי: תקריות אלימות ואף חילופי אש במתחם מוסדות השלטון בבגדאד (״האזור הירוק״), בין מפגינים ופעילי המיליציה שבראשה עומד סדר, לבין כוחות חמושים שהתייצבו מולם וכללו, לפי דיווחים תקשורתיים, יחידות של צבא עיראק ופעילי המיליציות הפרו-איראניות. בסיכום יום הדמים, שגלש גם למחוזות נוספים, נמנו עשרות הרוגים, והרוחות נרגעו רק אחרי שסדר קרא לתומכיו לסגת.
הכישלון הממושך של המגעים להרכבת הממשלה והתפרצותו של עימות אלים בקרב בני העדה השיעית בעיראק – שלכאורה, היו אמורים להיות הנשכרים ביותר מהשיטה הדמוקרטית, בהיותם קבוצת הרוב - מעידים על חולשתה ובעיותיה הפנימיות של המדינה העיראקית כיום, במציאות הפוליטית והביטחונית שנוצרה לאחר מיטוט משטרו של סדאם חוסיין. מוסדות שלטון מתקשים לאכוף את החוק על מפלגות ועל מיליציות, והשחיתות הממסדית הובילה את המדינה לשפל כלכלי. הכמיהה העממית לרפורמה, שהובילה לגל מחאה חברתי-כלכלי לפני כשלוש שנים, היא הקלף שבאמצעותו חותר המנהיג השיעי סדר לחזק את בסיס תמיכתו ומעמדו, כנגד יריביו מבית. התוצאה היא שהשבר הפנימי בקרב השיעים בעיראק הולך ומעמיק.
עשרה חודשים חלפו מאז הבחירות האחרונות לפרלמנט בעיראק, ובמהלך תקופה זו מוסדות השלטון העיראקים נקלעו למשבר הפוליטי הסבוך ביותר מאז הפלת משטרו של סדאם חוסיין וכינון החוקה הדמוקרטית. הניסיונות להרכיב ממשלה חדשה הגיעו למבוי סתום בשל עימות שהלך והחריף בתוך "הבית השיעי", בין מוקתדא סדר - שהפך בבחירות למנהיג הסיעה הגדולה ביותר ומתנער מהתערבות זרה בענייניה הפנימיים של עיראק, בייחוד מצד איראן - לבין "מסגרת התיאום", המורכבת מנציגי מיליציות פרו-איראניות ופוליטיקאים שיעים נוספים, שהמלכד ביניהם הוא הקשר למשטר האיראני.
סדר הודיע כי יסכים אך ורק להרכבת ממשלה הנשענת על תמיכת רוב בפרלמנט ותיאבק בשחיתות. הוא דחה במחי יד את הצעת יריביו להקים, כנהוג בשנים קודמות, "ממשלת הסכמה" המבוססת על חלוקת תיקים ותפקידים בין מפלגות לצורך השגת קונצנזוס ביניהן - שיטה שהצמיחה אליטת שלטון מושחתת. עד מהרה התברר, כי הרכבו של הפרלמנט הנוכחי מאלץ את סדר ויריביו להגיע לפשרה כלשהי לצורך הרכבת הממשלה – ומאידך אף אחד מהצדדים אינו מוכן לוותר על עקרונותיו. ניסיונותיהם של נציגי המשטר האיראני, ובהם מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאאני, לפתור את המשבר בדיאלוג - עלו בתוהו.
בעיצומו של המשבר, סדר החליט "לשבור את הכלים" ולפנות למחאה עממית כדי להפעיל לחץ על יריביו: תחילה הכריז על פרישת סיעתו מהפרלמנט ואחר כך גם על פרישה מהחיים הפוליטיים, ובמקביל חלה החרפה בצעדי המחאה של תומכיו, שבשיאה התפתחה השבוע הדינמיקה האלימה ביותר של העימות הנוכחי: תקריות אלימות ואף חילופי אש במתחם מוסדות השלטון בבגדאד (״האזור הירוק״), בין מפגינים ופעילי המיליציה שבראשה עומד סדר, לבין כוחות חמושים שהתייצבו מולם וכללו, לפי דיווחים תקשורתיים, יחידות של צבא עיראק ופעילי המיליציות הפרו-איראניות. בסיכום יום הדמים, שגלש גם למחוזות נוספים, נמנו עשרות הרוגים, והרוחות נרגעו רק אחרי שסדר קרא לתומכיו לסגת.
הכישלון הממושך של המגעים להרכבת הממשלה והתפרצותו של עימות אלים בקרב בני העדה השיעית בעיראק – שלכאורה, היו אמורים להיות הנשכרים ביותר מהשיטה הדמוקרטית, בהיותם קבוצת הרוב - מעידים על חולשתה ובעיותיה הפנימיות של המדינה העיראקית כיום, במציאות הפוליטית והביטחונית שנוצרה לאחר מיטוט משטרו של סדאם חוסיין. מוסדות שלטון מתקשים לאכוף את החוק על מפלגות ועל מיליציות, והשחיתות הממסדית הובילה את המדינה לשפל כלכלי. הכמיהה העממית לרפורמה, שהובילה לגל מחאה חברתי-כלכלי לפני כשלוש שנים, היא הקלף שבאמצעותו חותר המנהיג השיעי סדר לחזק את בסיס תמיכתו ומעמדו, כנגד יריביו מבית. התוצאה היא שהשבר הפנימי בקרב השיעים בעיראק הולך ומעמיק.