אחד החששות שמתעוררים בעקבות הצעת "הרפורמה המשפטית" היא לפגיעה במעמד הנשים כתוצאה מהחלשת מעמדו של בית המשפט. בית המשפט הוא הגורם המרכזי להבטחת זכויותיהן של נשים במדינה: כך בהחלטה לחייב פתיחת קורס טייס לנשים; במניעת השלילה של זכויות רכושיות של אישה שבגדה בבעלה (בעוד שבעל שבגד לא נענש) ובאיסור להפריד בין נשים לגברים בבית קברות. ואלה רק דוגמאות מעטות מני רבות. בלי בית משפט אפקטיבי שלא מהסס להתערב בהחלטות ממשלה, וגם בחקיקה מפלה, אין לנשים דרך לממש את זכותן לשוויון.
זה היה המצב גם בעבר, וכיום, כשהקואליציה מורכבת משתי מפלגות ששוללות שילוב נשים בתוכן, ממפלגה שקוראים בה לנשים לחזור למקומן הראוי – ללדת ולבשל, וממפלגה מרכזית שיש בה נשים מעטות וביניהן אנטי-פמיניסטיות – החשש גובר והאיום הופך מוחשי. המיעוט המשווע של נשים שמונו על ידי הממשלה לתפקידים בכירים ממחיש את העדר הייצוג של נשים. הניסיון מלמד שכשאין נשים במוקדי קבלת ההחלטות אף אחד לא באמת דואג לזכויות נשים ולמעמדן.
ולמה זה משנה? קודם כל כי חלק מהמהות הדמוקרטית של המדינה היא הבטחת שוויון ללא אפליה על רקע מין ומגדר. מעבר לכך, נשים הן פוטנציאל עצום של ידע, יכולת ומוטיבציה וכדי שהמדינה תשגשג חשוב שישתלבו בכל תחומי העשייה, כולל בתחומים הציבוריים, הביטחוניים, והעסקיים. מעמדן של נשים מבטא את רמת הקדמה של מדינה וקיים מתאם בין רמת החיים במדינות העולם לרמת השוויון לנשים.
אם נשים יידחקו החוצה וירגישו שהן אזרחים סוג ב', ושאין להן למי לפנות כדי להבטיח את זכויותיהן, כי בית המשפט נמצא בכיס של הממשלה, אז רבות יעזבו – המשכילות, המובילות, היצירתיות. ואיתן יעזבו גם בני משפחותיהם. זאת פגיעה במשאב המרכזי של מדינת ישראל – אזרחיה האיכותיים. מישהו באמת חושב שזה טוב למדינה?
אחד החששות שמתעוררים בעקבות הצעת "הרפורמה המשפטית" היא לפגיעה במעמד הנשים כתוצאה מהחלשת מעמדו של בית המשפט. בית המשפט הוא הגורם המרכזי להבטחת זכויותיהן של נשים במדינה: כך בהחלטה לחייב פתיחת קורס טייס לנשים; במניעת השלילה של זכויות רכושיות של אישה שבגדה בבעלה (בעוד שבעל שבגד לא נענש) ובאיסור להפריד בין נשים לגברים בבית קברות. ואלה רק דוגמאות מעטות מני רבות. בלי בית משפט אפקטיבי שלא מהסס להתערב בהחלטות ממשלה, וגם בחקיקה מפלה, אין לנשים דרך לממש את זכותן לשוויון.
זה היה המצב גם בעבר, וכיום, כשהקואליציה מורכבת משתי מפלגות ששוללות שילוב נשים בתוכן, ממפלגה שקוראים בה לנשים לחזור למקומן הראוי – ללדת ולבשל, וממפלגה מרכזית שיש בה נשים מעטות וביניהן אנטי-פמיניסטיות – החשש גובר והאיום הופך מוחשי. המיעוט המשווע של נשים שמונו על ידי הממשלה לתפקידים בכירים ממחיש את העדר הייצוג של נשים. הניסיון מלמד שכשאין נשים במוקדי קבלת ההחלטות אף אחד לא באמת דואג לזכויות נשים ולמעמדן.
ולמה זה משנה? קודם כל כי חלק מהמהות הדמוקרטית של המדינה היא הבטחת שוויון ללא אפליה על רקע מין ומגדר. מעבר לכך, נשים הן פוטנציאל עצום של ידע, יכולת ומוטיבציה וכדי שהמדינה תשגשג חשוב שישתלבו בכל תחומי העשייה, כולל בתחומים הציבוריים, הביטחוניים, והעסקיים. מעמדן של נשים מבטא את רמת הקדמה של מדינה וקיים מתאם בין רמת החיים במדינות העולם לרמת השוויון לנשים.
אם נשים יידחקו החוצה וירגישו שהן אזרחים סוג ב', ושאין להן למי לפנות כדי להבטיח את זכויותיהן, כי בית המשפט נמצא בכיס של הממשלה, אז רבות יעזבו – המשכילות, המובילות, היצירתיות. ואיתן יעזבו גם בני משפחותיהם. זאת פגיעה במשאב המרכזי של מדינת ישראל – אזרחיה האיכותיים. מישהו באמת חושב שזה טוב למדינה?