ג'ורג'יה לון מתוכנית המחקר "אנטישמיות ודה-לגיטימציה" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מציגה נתונים מתוך סקר חדש של מרכז הנתונים של המכון, שבחן את עמדות הציבור הישראלי בנושא מיקומה של האנטישמיות בתפוצות בתהליך קבלת ההחלטות בישראל.
שאלה זו הופכת למשמעותית יותר ויותר: לפי הליגה נגד השמצה, מתוך 6,274 תקריות אנטישמיות בארצות הברית בשנת 2025, 45% היו קשורות לישראל או לציונות. בבריטניה המגמה דומה – מתוך 3,700 תקריות, 53% היו קשורות במישרין לישראל או לציונות.
אז מה חושבים הישראלים?
• תמיכה מתונה: רוב הנשאלים (56%) הסכימו במידה רבה או במידת מה שאנטישמיות צריכה להוות שיקול בקבלת החלטות, בעוד 38% חשבו שהיא צריכה להישקל במידה מועטה או כלל לא. עם זאת, רק 13% סברו שיש להתחשב בה "במידה רבה מאוד".
• פערי גילים: המשתנה המשמעותי ביותר שהשפיע על התשובות הוא גיל הנשאלים, עם פערים של עד 15% בין הקבוצות השונו: קבוצת הגיל 45-54 הביעה את התמיכה הרחבה ביותר (64%). מנגד, בני 35-44 בלטו בהתנגדותם – עם שיעור המתנגדים הגבוה ביותר (14%) והשיעור הנמוך ביותר של נשאלים שראו בכך שיקול מרכזי (9%).
הנתונים מראים שבעוד שהישראלים רואים חשיבות בשילוב דאגות יהדות התפוצות במערכת קבלת ההחלטות, הם לא מעוניינים שהדבר יהווה שיקול מרכזי או מכריע, אלא שיקול אחד מני רבים. עם זאת, נראה כי בקרב מקבלי ההחלטות ונושאי התפקידים בישראל – נושא האנטישמיות כמעט ואינו מהווה שיקול משמעותי כלל.
ג'ורג'יה לון מתוכנית המחקר "אנטישמיות ודה-לגיטימציה" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מציגה נתונים מתוך סקר חדש של מרכז הנתונים של המכון, שבחן את עמדות הציבור הישראלי בנושא מיקומה של האנטישמיות בתפוצות בתהליך קבלת ההחלטות בישראל.
שאלה זו הופכת למשמעותית יותר ויותר: לפי הליגה נגד השמצה, מתוך 6,274 תקריות אנטישמיות בארצות הברית בשנת 2025, 45% היו קשורות לישראל או לציונות. בבריטניה המגמה דומה – מתוך 3,700 תקריות, 53% היו קשורות במישרין לישראל או לציונות.
אז מה חושבים הישראלים?
• תמיכה מתונה: רוב הנשאלים (56%) הסכימו במידה רבה או במידת מה שאנטישמיות צריכה להוות שיקול בקבלת החלטות, בעוד 38% חשבו שהיא צריכה להישקל במידה מועטה או כלל לא. עם זאת, רק 13% סברו שיש להתחשב בה "במידה רבה מאוד".
• פערי גילים: המשתנה המשמעותי ביותר שהשפיע על התשובות הוא גיל הנשאלים, עם פערים של עד 15% בין הקבוצות השונו: קבוצת הגיל 45-54 הביעה את התמיכה הרחבה ביותר (64%). מנגד, בני 35-44 בלטו בהתנגדותם – עם שיעור המתנגדים הגבוה ביותר (14%) והשיעור הנמוך ביותר של נשאלים שראו בכך שיקול מרכזי (9%).
הנתונים מראים שבעוד שהישראלים רואים חשיבות בשילוב דאגות יהדות התפוצות במערכת קבלת ההחלטות, הם לא מעוניינים שהדבר יהווה שיקול מרכזי או מכריע, אלא שיקול אחד מני רבים. עם זאת, נראה כי בקרב מקבלי ההחלטות ונושאי התפקידים בישראל – נושא האנטישמיות כמעט ואינו מהווה שיקול משמעותי כלל.