לפני כחצי שנה, בטקס פתיחת המונדיאל בקטאר, התקיים מפגש אשר העיד על אתחול מחדש ביחסים הדיפלומטיים בין טורקיה ומצרים. שני הנשיאים, רג'פ טאיפ ארדואן ועבד אל-פתאח א-סיסי, לחצו ידיים בפומבי ואף שוחחו לאחר מכן. נזכיר, כי היחסים בין המדינות הידרדרו לפני כעשור, כאשר א-סיסי הדיח את נשיא מצרים, מוחמד מורסי, נציג תנועת האחים המוסלמים, אשר נתמך על ידי ארדואן.
עוד קודם ללחיצת היד במונדיאל, המדינות החלו במאמצים לכיוון השגת נורמליזציה ביחסים, והתקיימו פגישות בין משלחות בדרג נמוך משני הצדדים. המחסומים העיקריים לשיפור היחסים היו אי ההכרה של ארדואן בלגיטימיות שלטונו של א-סיסי, העובדה שטורקיה אפשרה לגולים מצריים מתנועת האחים המוסלמים לפעול ולשדר משטחה, תמיכתן של המדינות בצדדים היריבים במלחמת האזרחים בלוב, ותמיכת מצרים בעמדות של קפריסין ויוון לגבי הגבולות הימיים במזרח הים התיכון.
במרץ האחרון, ביקר שר החוץ הטורקי במצרים ונפגש עם מקבילו המצרי. בהמשך, נערך באפריל ביקור נוסף, כששר החוץ המצרי נסע לטורקיה לפגישה. לאחר ניצחונו של ארדואן בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות ב-28 למאי בירך אותו א-סיסי בשיחת טלפון, הואצו המגעים לפגישה בין השניים והייתה הודעה על הסכמה להחזרת השגרירים לאנקרה ולקהיר. בנוסף, בטקס ההשבעה של ארדואן לנשיאות נכח שר החוץ המצרי.
על אף המשבר הדיפלומטי, שמרו טורקיה ומצרים על קשרים כלכליים חזקים. היקף הסחר בין המדינות ממשיך לגדול ועמד ב-2022 על כ-7.7 מיליארד דולר (לשם השוואה, ב-2021 הוא עמד על כ-6.7 מיליארד דולר). מבחינת הפוטנציאל ביחסים הכלכליים, בעקבות הקירבה הגיאוגרפית, נתיבי שילוח ומגמות בשוק האנרגיה, קיימת תקווה שנפח הסחר יכול לצמוח בשנים הקרובות עד לכ-20 מיליארד דולר.
ביחס לממד הכלכלי-אנרגטי, יש לציין גם את השפעתן של מדינות המפרץ הערביות על טורקיה ומצרים מבחינה כלכלית והדחיפה שלהן לשיפור היחסים. לכך יש גם להוסיף את מצב התיקו המתמשך בלוב, כמו גם ההיחלשות של תנועת האחים המוסלמים ברמה האזורית. כל אלו תורמים לכך שלפחות בטווח הקצר מצליחים סיסי וארדואן לשים בצד את הסוגיות הנמצאות במחלוקת בין המדינות.
לפני כחצי שנה, בטקס פתיחת המונדיאל בקטאר, התקיים מפגש אשר העיד על אתחול מחדש ביחסים הדיפלומטיים בין טורקיה ומצרים. שני הנשיאים, רג'פ טאיפ ארדואן ועבד אל-פתאח א-סיסי, לחצו ידיים בפומבי ואף שוחחו לאחר מכן. נזכיר, כי היחסים בין המדינות הידרדרו לפני כעשור, כאשר א-סיסי הדיח את נשיא מצרים, מוחמד מורסי, נציג תנועת האחים המוסלמים, אשר נתמך על ידי ארדואן.
עוד קודם ללחיצת היד במונדיאל, המדינות החלו במאמצים לכיוון השגת נורמליזציה ביחסים, והתקיימו פגישות בין משלחות בדרג נמוך משני הצדדים. המחסומים העיקריים לשיפור היחסים היו אי ההכרה של ארדואן בלגיטימיות שלטונו של א-סיסי, העובדה שטורקיה אפשרה לגולים מצריים מתנועת האחים המוסלמים לפעול ולשדר משטחה, תמיכתן של המדינות בצדדים היריבים במלחמת האזרחים בלוב, ותמיכת מצרים בעמדות של קפריסין ויוון לגבי הגבולות הימיים במזרח הים התיכון.
במרץ האחרון, ביקר שר החוץ הטורקי במצרים ונפגש עם מקבילו המצרי. בהמשך, נערך באפריל ביקור נוסף, כששר החוץ המצרי נסע לטורקיה לפגישה. לאחר ניצחונו של ארדואן בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות ב-28 למאי בירך אותו א-סיסי בשיחת טלפון, הואצו המגעים לפגישה בין השניים והייתה הודעה על הסכמה להחזרת השגרירים לאנקרה ולקהיר. בנוסף, בטקס ההשבעה של ארדואן לנשיאות נכח שר החוץ המצרי.
על אף המשבר הדיפלומטי, שמרו טורקיה ומצרים על קשרים כלכליים חזקים. היקף הסחר בין המדינות ממשיך לגדול ועמד ב-2022 על כ-7.7 מיליארד דולר (לשם השוואה, ב-2021 הוא עמד על כ-6.7 מיליארד דולר). מבחינת הפוטנציאל ביחסים הכלכליים, בעקבות הקירבה הגיאוגרפית, נתיבי שילוח ומגמות בשוק האנרגיה, קיימת תקווה שנפח הסחר יכול לצמוח בשנים הקרובות עד לכ-20 מיליארד דולר.
ביחס לממד הכלכלי-אנרגטי, יש לציין גם את השפעתן של מדינות המפרץ הערביות על טורקיה ומצרים מבחינה כלכלית והדחיפה שלהן לשיפור היחסים. לכך יש גם להוסיף את מצב התיקו המתמשך בלוב, כמו גם ההיחלשות של תנועת האחים המוסלמים ברמה האזורית. כל אלו תורמים לכך שלפחות בטווח הקצר מצליחים סיסי וארדואן לשים בצד את הסוגיות הנמצאות במחלוקת בין המדינות.