במפגשים האחרונים לשנת 2024 של שרי החוץ ושל מנהיגי מדינות האיחוד האירופי לא נפקד כצפוי מקומה של ישראל.
ביטוי בולט לשינוי המרענן בעקבות כניסתה של ר"מ אסטוניה לשעבר קאלאס לתפקידה כממונה על נושאי חוץ וביטחון של האיחוד (במקומו של בורל), היתה ההחלטה שקיבלו שרי החוץ לקיים מפגש במסגרת מועצת האסוציאציה בין ישראל לאיחוד. ראוי להזכיר שפורקן לתסכולו מהתנהלות ישראל נתן הממונה היוצא בורל כשהציע להקפיא המגעים עם ישראל. החלטת קאלאס שלא לקבל את המלצת קודמה, ולקיים דיאלוג עם ישראל, תהווה הזדמנות לשר החוץ להציג את עמדותיה של ישראל בשורה של נושאים השנויים במחלוקת שמצאו את ביטויים בסיכומי המפגשים: בצד הקריאה להשבת החטופים, הודגש הצורך בהפסקת אש בעזה ובהמשך הסיוע ההומניטרי שאינו מתנהל (בלשון המעטה) לשביעות רצון האיחוד. השרים אף חזרו על עמדתם בדבר הצורך בדיאלוג שנועד לקדם את פתרון שתי המדינות (בהמשך למפגש עם ישראל בכוונת האיחוד לקיים מפגש בדרג בכיר עם הרש"פ).
זאת ועוד, גם אם שמה של ישראל אינו מוזכר בהקשר ללבנון, הרי שברור כי הקריאה לצדדים "...ליישום מלא וסימטרי של החלטת מועבי"ט 1701", כמו גם ציון תפקידו המייצב של יוניפ"יל, נועדה לאזניים ישראליות. נוסף על כך, המנהיגים הביעו ביקורת גלויה המלווה ב"דאגה עמוקה" בנוגע לתוצאות החקיקה "הפוגעת ביכולת אונר"א למלא את המנדט שלו, קרי הושטת סיוע בעזה ובאזור" (נמנעים מלציין את שטחי הגדה במפורש).
שני המפגשים דנו גם בהתפתחויות בסוריה, וגם כאן, כמו בהקשר ללבנון, לא הזכרה ישראל בשמה. יחד עם זאת ניתן להבין שהקריאה לשמירה על שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של סוריה בתוך גבולות בטוחים מכוונת גם כלפי ישראל (כמו גם כלפי טורקיה) על רקע התנהלותה.
לסיכום , החלטה על הכוונה לכנס את מועצת האסוציאציה הינו צעד חיובי שנועד לאפשר את חידוש הדיאלוג המקרטע בין ישראל לאיחוד. הדבר יאפשר לישראל ולאיחוד להציג את עמדותיהם מתוך תקווה שגם אם קרוב לוודאי לא ניתן יהיה להתגבר על כל המחלוקות, הרי שהמציאות הגיאו-אסטרטגית המתהווה באזורנו יוצרת הזדמנויות לשיתופי פעולה.
במפגשים האחרונים לשנת 2024 של שרי החוץ ושל מנהיגי מדינות האיחוד האירופי לא נפקד כצפוי מקומה של ישראל.
ביטוי בולט לשינוי המרענן בעקבות כניסתה של ר"מ אסטוניה לשעבר קאלאס לתפקידה כממונה על נושאי חוץ וביטחון של האיחוד (במקומו של בורל), היתה ההחלטה שקיבלו שרי החוץ לקיים מפגש במסגרת מועצת האסוציאציה בין ישראל לאיחוד. ראוי להזכיר שפורקן לתסכולו מהתנהלות ישראל נתן הממונה היוצא בורל כשהציע להקפיא המגעים עם ישראל. החלטת קאלאס שלא לקבל את המלצת קודמה, ולקיים דיאלוג עם ישראל, תהווה הזדמנות לשר החוץ להציג את עמדותיה של ישראל בשורה של נושאים השנויים במחלוקת שמצאו את ביטויים בסיכומי המפגשים: בצד הקריאה להשבת החטופים, הודגש הצורך בהפסקת אש בעזה ובהמשך הסיוע ההומניטרי שאינו מתנהל (בלשון המעטה) לשביעות רצון האיחוד. השרים אף חזרו על עמדתם בדבר הצורך בדיאלוג שנועד לקדם את פתרון שתי המדינות (בהמשך למפגש עם ישראל בכוונת האיחוד לקיים מפגש בדרג בכיר עם הרש"פ).
זאת ועוד, גם אם שמה של ישראל אינו מוזכר בהקשר ללבנון, הרי שברור כי הקריאה לצדדים "...ליישום מלא וסימטרי של החלטת מועבי"ט 1701", כמו גם ציון תפקידו המייצב של יוניפ"יל, נועדה לאזניים ישראליות. נוסף על כך, המנהיגים הביעו ביקורת גלויה המלווה ב"דאגה עמוקה" בנוגע לתוצאות החקיקה "הפוגעת ביכולת אונר"א למלא את המנדט שלו, קרי הושטת סיוע בעזה ובאזור" (נמנעים מלציין את שטחי הגדה במפורש).
שני המפגשים דנו גם בהתפתחויות בסוריה, וגם כאן, כמו בהקשר ללבנון, לא הזכרה ישראל בשמה. יחד עם זאת ניתן להבין שהקריאה לשמירה על שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של סוריה בתוך גבולות בטוחים מכוונת גם כלפי ישראל (כמו גם כלפי טורקיה) על רקע התנהלותה.
לסיכום , החלטה על הכוונה לכנס את מועצת האסוציאציה הינו צעד חיובי שנועד לאפשר את חידוש הדיאלוג המקרטע בין ישראל לאיחוד. הדבר יאפשר לישראל ולאיחוד להציג את עמדותיהם מתוך תקווה שגם אם קרוב לוודאי לא ניתן יהיה להתגבר על כל המחלוקות, הרי שהמציאות הגיאו-אסטרטגית המתהווה באזורנו יוצרת הזדמנויות לשיתופי פעולה.