מפגשי שרי החוץ ומנהיגי חברות האיחוד האירופי בשבוע החולף היוו הזדמנות לסיכום ביניים של עמדת האיחוד לגבי האירועים המתהווים בסוריה מאז הפלת משטר אסד.
ניתן לאפיין את עמדת האיחוד כהמתנה דרוכה (מלווה בסימני שאלה) להתפתחויות במישור הפנים-סורי, המלווה בשירטוט של מה שניתן להגדיר "כקווים אדומים" – קרי, הצבת דרישות/תנאים למשטר הסורי בעיצוב מדיניות הפנים כתנאי להושטת סיוע (מעבר לסיוע הומניטרי) ארוך טווח לשיקום המדינה.
במסיבת עיתונאים שקיימה הממונה על נושאי חוץ ובטחון קאלאס בסיום מפגש שרי החוץ היא חזרה על המסר שעלה מספר פעמים בדבריה, על כך כי ימתינו בשבועות הקרובים לראות "צעדים חיוביים" מצד המשטר, שימדד לא על פי הצהרותיו אלא על פי מעשיו. לפי קאלאס, המשטר אמנם מצהיר את הדברים הנכונים, אך לא כולם משוכנעים שהוא יפעל בהתאם, כלומר בין היתר לקיים תהליך פוליטי מכיל, בצד כיבוד זכויות אדם וזכויות נשים, שמירת זכויות המיעוטים וכיבוד חופש דת. עוד ציינה קאלאס כי הנוכחות הרוסית הינה מקור דאגה לאיחוד וכי על המשטר החדש לסיים נוכחות זו.
מנהיגי האיחוד הדגישו בדברי הסיכום שלהם כי תהליך המעבר הפוליטי אמור לאפשר את חזרתם הבטוחה והמכובדת של הפליטים (סוגיה פנים-פוליטית טעונה בקרב מרבית חברות האיחוד), וכי יש צורך במניעת עלייתן מחדש של קבוצות טרור ובחיסול שאריות מאגרי הנשק הכימי (ישראל ככל הידוע יישמה את ההחלטה).
בצד ההמתנה להתפתחויות וכהפקת לקחים מהוואקום שנוצר בהיעדר נוכחות האיחוד בלוב ובאפגניסטן, שיגר האיחוד פקיד בדרג ביניים לדמשק במטרה לפתוח צינור הידברות. במקביל, החליטה צרפת על חידוש נוכחות בדמשק (יש להיניח שחברות נוספות ילכו בדרכה). זאת ועוד, בנוסף לסיוע ההומניטרי שממשיך לזרום לחברה האזרחית, בכוונת האיחוד לכנס ועידת תורמות.
גם אם שמה של ישראל לא עלה בסיכומי הפגישות, הרי שלקריאה לכיבוד השלמות הטריטוריאלית, ריבונות ועצמאות סוריה, יש להניח שפעילותה של ישראל בשטח הסורי והצהרות רה"מ ושר הביטחון לגבי המשך הנוכחות תיתקל בביקורת מצידן.
מפגשי שרי החוץ ומנהיגי חברות האיחוד האירופי בשבוע החולף היוו הזדמנות לסיכום ביניים של עמדת האיחוד לגבי האירועים המתהווים בסוריה מאז הפלת משטר אסד.
ניתן לאפיין את עמדת האיחוד כהמתנה דרוכה (מלווה בסימני שאלה) להתפתחויות במישור הפנים-סורי, המלווה בשירטוט של מה שניתן להגדיר "כקווים אדומים" – קרי, הצבת דרישות/תנאים למשטר הסורי בעיצוב מדיניות הפנים כתנאי להושטת סיוע (מעבר לסיוע הומניטרי) ארוך טווח לשיקום המדינה.
במסיבת עיתונאים שקיימה הממונה על נושאי חוץ ובטחון קאלאס בסיום מפגש שרי החוץ היא חזרה על המסר שעלה מספר פעמים בדבריה, על כך כי ימתינו בשבועות הקרובים לראות "צעדים חיוביים" מצד המשטר, שימדד לא על פי הצהרותיו אלא על פי מעשיו. לפי קאלאס, המשטר אמנם מצהיר את הדברים הנכונים, אך לא כולם משוכנעים שהוא יפעל בהתאם, כלומר בין היתר לקיים תהליך פוליטי מכיל, בצד כיבוד זכויות אדם וזכויות נשים, שמירת זכויות המיעוטים וכיבוד חופש דת. עוד ציינה קאלאס כי הנוכחות הרוסית הינה מקור דאגה לאיחוד וכי על המשטר החדש לסיים נוכחות זו.
מנהיגי האיחוד הדגישו בדברי הסיכום שלהם כי תהליך המעבר הפוליטי אמור לאפשר את חזרתם הבטוחה והמכובדת של הפליטים (סוגיה פנים-פוליטית טעונה בקרב מרבית חברות האיחוד), וכי יש צורך במניעת עלייתן מחדש של קבוצות טרור ובחיסול שאריות מאגרי הנשק הכימי (ישראל ככל הידוע יישמה את ההחלטה).
בצד ההמתנה להתפתחויות וכהפקת לקחים מהוואקום שנוצר בהיעדר נוכחות האיחוד בלוב ובאפגניסטן, שיגר האיחוד פקיד בדרג ביניים לדמשק במטרה לפתוח צינור הידברות. במקביל, החליטה צרפת על חידוש נוכחות בדמשק (יש להיניח שחברות נוספות ילכו בדרכה). זאת ועוד, בנוסף לסיוע ההומניטרי שממשיך לזרום לחברה האזרחית, בכוונת האיחוד לכנס ועידת תורמות.
גם אם שמה של ישראל לא עלה בסיכומי הפגישות, הרי שלקריאה לכיבוד השלמות הטריטוריאלית, ריבונות ועצמאות סוריה, יש להניח שפעילותה של ישראל בשטח הסורי והצהרות רה"מ ושר הביטחון לגבי המשך הנוכחות תיתקל בביקורת מצידן.