ישראלים רבים, ובעיקר אותם אנשי משרד החוץ ומשרדים נוספים ושרים שהיו אמונים בחמש השנים האחרונות על יחסינו עם האיחוד האירופי, ככל הנראה נשמו לרווחה בעקבות סיום כהונתו בת חמש השנים של הממונה העליון לנושאי חוץ ובטחון (שחלק מתארים בטעות "שר חוץ של האיחוד האירופי"), ג'וזף בורל.
קודם כניסתו לתפקיד הממונה, כיהן בורל כשר החוץ של ספרד. מאחר ותחום מדיניות החוץ נתון בלעדית בידי המדינות החברות באיחוד, לאיחוד עצמו אין מדיניות חוץ מאוחדת. תפקידו של הממונה הוא לגשר על הפערים בין עמדות החברות במטרה להגיע לקונצנזוס, משימה לא קלה כלל. היעדר קונצנזוס לא הפריע לבורל לפרסם את דעתו, שאינה מחייבת את הנציבות או את החברות. סוגיית המזה"ת בכלל, והסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט, נמנית על אותם הנושאים השנויים במחלוקת בין החברות ומכאן גם הקושי להגיע לעמדה מוסכמת על כולן.
בורל, שנושא הסכסוך קרוב ללבו, לא היה מוכן להשלים עם המצב ופעל ללא לאות להשגת קונצנזוס, ומשהדבר לא עלה בידו, הוא נהג לפרסם הצהרות בשמו, להעלות הצעות (כמו קריאתו לשרי החוץ של האיחוד להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל לנוכח התנהלותנו במשבר ההומניטארי בעזה) ולגלות פעלתנות במישור האיזורי והבינ"ל (דוגמא אחרונה לפעילותו הייתה השתתפותו הפעילה בהקמת הברית הגלובאלית לפתרון שתי המדינות).
למרות הביקורת החריפה (עד כדי תאורו כאנטישמי), חשוב לציין שעמדותיו בסוגיות מרכזיות הקשורות לסכסוך, כגון ההתנחלויות והתנכלויות המתנחלים לפלסטינים בשטחים, פתרון שתי המדינות, התנהלותנו בנושא ההומניטרי בעזה והתנהלותנו הצבאית בעזה, זוכות לתמיכה בקרב מרבית מחברות האיחוד.
לסיכום, עידן בורל יחשב לאחת מנקודות השפל ביחסנו עם האיחוד. כעת תיכנס לנעליו קאיה קאלאס האסטונית, ולמרות שהסוגיות לעיל וסוגיות מזה"תיות נוספות ילוו אותה, נושא המזה"ת אינו בוער בעצמותיה כפי שהיה במקרה של בורל. את עיקר תשומת ליבה תתפוס המלחמה באוקראינה והמאמץ להמשיך ולשמר חזית אחידה של האיחוד לנוכח קרעים שנובעים בעמדת האיחוד ואי הבהירות לגבי מדיניותו של הנשיא טראמפ. ולמרות זאת, קאלאס תצטרך להקדיש חלק מזמנה לנושאינו. במקרה זה יש להניח שסגנון פעילותה ופעלתנותה יהיו שונים מאלו שהיו מנת חלקנו עם בורל.
ישראלים רבים, ובעיקר אותם אנשי משרד החוץ ומשרדים נוספים ושרים שהיו אמונים בחמש השנים האחרונות על יחסינו עם האיחוד האירופי, ככל הנראה נשמו לרווחה בעקבות סיום כהונתו בת חמש השנים של הממונה העליון לנושאי חוץ ובטחון (שחלק מתארים בטעות "שר חוץ של האיחוד האירופי"), ג'וזף בורל.
קודם כניסתו לתפקיד הממונה, כיהן בורל כשר החוץ של ספרד. מאחר ותחום מדיניות החוץ נתון בלעדית בידי המדינות החברות באיחוד, לאיחוד עצמו אין מדיניות חוץ מאוחדת. תפקידו של הממונה הוא לגשר על הפערים בין עמדות החברות במטרה להגיע לקונצנזוס, משימה לא קלה כלל. היעדר קונצנזוס לא הפריע לבורל לפרסם את דעתו, שאינה מחייבת את הנציבות או את החברות. סוגיית המזה"ת בכלל, והסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט, נמנית על אותם הנושאים השנויים במחלוקת בין החברות ומכאן גם הקושי להגיע לעמדה מוסכמת על כולן.
בורל, שנושא הסכסוך קרוב ללבו, לא היה מוכן להשלים עם המצב ופעל ללא לאות להשגת קונצנזוס, ומשהדבר לא עלה בידו, הוא נהג לפרסם הצהרות בשמו, להעלות הצעות (כמו קריאתו לשרי החוץ של האיחוד להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל לנוכח התנהלותנו במשבר ההומניטארי בעזה) ולגלות פעלתנות במישור האיזורי והבינ"ל (דוגמא אחרונה לפעילותו הייתה השתתפותו הפעילה בהקמת הברית הגלובאלית לפתרון שתי המדינות).
למרות הביקורת החריפה (עד כדי תאורו כאנטישמי), חשוב לציין שעמדותיו בסוגיות מרכזיות הקשורות לסכסוך, כגון ההתנחלויות והתנכלויות המתנחלים לפלסטינים בשטחים, פתרון שתי המדינות, התנהלותנו בנושא ההומניטרי בעזה והתנהלותנו הצבאית בעזה, זוכות לתמיכה בקרב מרבית מחברות האיחוד.
לסיכום, עידן בורל יחשב לאחת מנקודות השפל ביחסנו עם האיחוד. כעת תיכנס לנעליו קאיה קאלאס האסטונית, ולמרות שהסוגיות לעיל וסוגיות מזה"תיות נוספות ילוו אותה, נושא המזה"ת אינו בוער בעצמותיה כפי שהיה במקרה של בורל. את עיקר תשומת ליבה תתפוס המלחמה באוקראינה והמאמץ להמשיך ולשמר חזית אחידה של האיחוד לנוכח קרעים שנובעים בעמדת האיחוד ואי הבהירות לגבי מדיניותו של הנשיא טראמפ. ולמרות זאת, קאלאס תצטרך להקדיש חלק מזמנה לנושאינו. במקרה זה יש להניח שסגנון פעילותה ופעלתנותה יהיו שונים מאלו שהיו מנת חלקנו עם בורל.