ב-15 ביולי נערכו בחירות ארציות לפרלמנט הסורי במרבית האזורים שתחת שליטת משטר אסד. אלו הבחירות הרביעיות במספר מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.
הפרלמנט הסורי, המונה 250 חברים, נשלט באופן מסורתי על ידי מפלגת הבעת' - מפלגתו של הנשיא אסד. שליטה זו אינה צפויה להתערער, בנוסף לעובדה שבפועל הפרלמנט אינו בעל כוח של ממש מול הנשיאות.
בבחירות הנוכחיות התמודדו כ-1,500 מועמדים שהתחרו על 250 המושבים בפרלמנט הסורי. מפלגת הבעת' השלטת צפויה לתפוס כ-70% מהמושבים (יחד עם חברי מפלגות "החזית הלאומית הפרוגרסיבית", בעלי בריתה). שאר המושבים צפיים להיתפס בידי מועמדים עצמאיים.
תהליך בחירת המועמדים כפוף לנהלים מחמירים של ועדת הבחירות המרכזית, אשר בודקת ומאשרת (בשיתוף עם המודיעין הסורי) את הגשת המועמדות. הוועדה מקפידה על בחירת מועמדים המזוהים עם ערכי המשטר ומוודאת כי אינם חברים באופוזיציה, מה שמבטיח את המשך שליטת המשטר בפרלמנט.
קיום הבחירות לפרלמנט אחת ל-4 שנים, מאפשר למשטר להפגין את משילותו ונוכחותו בטריטוריות בהן הוא שולט. למעשה, מדובר באקט סמלי שנועד לייצר מראית עין של לגיטימציה למשטרו של אסד, על אף שאין מדובר בבחירות דמוקרטיות אמיתיות. יוזכר, כי ב-2021 התקיימו הבחירות לנשיאות, המתרחשות אחת לשבע שנים, בהן זכה הנשיא אסד בשיעור של 95% מהקולות.
חרף קיומן של הבחירות, ביום ההצבעה עצמו נמשכו המחאות, שמתרחשות כבר כמעט שנה מצד הקהילה הדרוזית בא-סווידאא' שבדרום סוריה, כנגד משטר אסד. המפגינים פרצו אל עשרות קלפיות ביישובים שונים, גירשו את חברי ועדות הקלפי, פיזרו את פתקי ההצבעה או העלו אותם באש. מחאות אלו מתרחשות על רקע הידרדרות מתמשכת במצב ההומניטרי בסוריה, ועצם המחאה היא על היעדר מענה מספק מצד המשטר לקשיי האזרחים נוכח המצב.
ב-15 ביולי נערכו בחירות ארציות לפרלמנט הסורי במרבית האזורים שתחת שליטת משטר אסד. אלו הבחירות הרביעיות במספר מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.
הפרלמנט הסורי, המונה 250 חברים, נשלט באופן מסורתי על ידי מפלגת הבעת' - מפלגתו של הנשיא אסד. שליטה זו אינה צפויה להתערער, בנוסף לעובדה שבפועל הפרלמנט אינו בעל כוח של ממש מול הנשיאות.
בבחירות הנוכחיות התמודדו כ-1,500 מועמדים שהתחרו על 250 המושבים בפרלמנט הסורי. מפלגת הבעת' השלטת צפויה לתפוס כ-70% מהמושבים (יחד עם חברי מפלגות "החזית הלאומית הפרוגרסיבית", בעלי בריתה). שאר המושבים צפיים להיתפס בידי מועמדים עצמאיים.
תהליך בחירת המועמדים כפוף לנהלים מחמירים של ועדת הבחירות המרכזית, אשר בודקת ומאשרת (בשיתוף עם המודיעין הסורי) את הגשת המועמדות. הוועדה מקפידה על בחירת מועמדים המזוהים עם ערכי המשטר ומוודאת כי אינם חברים באופוזיציה, מה שמבטיח את המשך שליטת המשטר בפרלמנט.
קיום הבחירות לפרלמנט אחת ל-4 שנים, מאפשר למשטר להפגין את משילותו ונוכחותו בטריטוריות בהן הוא שולט. למעשה, מדובר באקט סמלי שנועד לייצר מראית עין של לגיטימציה למשטרו של אסד, על אף שאין מדובר בבחירות דמוקרטיות אמיתיות. יוזכר, כי ב-2021 התקיימו הבחירות לנשיאות, המתרחשות אחת לשבע שנים, בהן זכה הנשיא אסד בשיעור של 95% מהקולות.
חרף קיומן של הבחירות, ביום ההצבעה עצמו נמשכו המחאות, שמתרחשות כבר כמעט שנה מצד הקהילה הדרוזית בא-סווידאא' שבדרום סוריה, כנגד משטר אסד. המפגינים פרצו אל עשרות קלפיות ביישובים שונים, גירשו את חברי ועדות הקלפי, פיזרו את פתקי ההצבעה או העלו אותם באש. מחאות אלו מתרחשות על רקע הידרדרות מתמשכת במצב ההומניטרי בסוריה, ועצם המחאה היא על היעדר מענה מספק מצד המשטר לקשיי האזרחים נוכח המצב.