בשבוע שעבר, הגשושית הסינית Chang'e-6 חזרה בהצלחה לכדור הארץ, ועשתה היסטוריה על ידי החזרת דגימות מהצד הרחוק של הירח. משימה פורצת דרך זו של הגשושית, שנחתה במונגוליה הפנימית (צפון סין) ב-25 ביוני, הניבה ממצאים ראשוניים המצביעים על נוכחות של גרפן (שכבה דו-ממדית של אטומי פחמן, הנחשב לחומר הדק ביותר בעולם), שעשוי לחולל מהפכה בהבנת האנושות את היווצרות הירח. משימת Chang'e-6 היא חלק מתוכנית חקר הירח השאפתנית של סין, המנוהלת על ידי מינהל החלל הלאומי של סין (CNSA). משימה זו באה בעקבות משימת ה-Chang'e-5 המוצלחת, אשר סיפקה דגימות ירח לכדור הארץ בדצמבר 2020 - ההישג הראשון מסוגו מאז משימת "לונה 24" של ברית המועצות בשנת 1976.
תוכנית החלל של סין עברה כברת דרך מאז הכרזתו של מאו דזה-דונג בשנת 1957 לפיתוח תכנית מקומית, בעקבות שיגור ספוטניק על ידי ברית המועצות באותה השנה. משיגורו של הלוויין הראשון ב-1970 ועד לשליחת הטייקונאוט (טייס חלל סיני, Tàikōng, “space” + -naut) הראשון לחלל ב-2003, סין בנתה נוכחות אדירה בחלל. תחת הנשיא שי ג'ין-פינג, "חלום החלל" של האומה הואץ, במטרה להדביק את הפער עם ארצות הברית ורוסיה. משימות ההמשך בתכנית כוללות את Chang'e-7 ו-Chang'e-8, שמטרתן לפתח משימות בדיקה בין-כוכביות ולהקים תחנת מחקר מבוססת ירח עד 2030. בנוסף, סין מתכוננת לשלוח טייקונאוט לירח עד 2030.
שאיפות החלל של סין אינן נוגעות רק לחקר מדעי אלא גם משרתות מטרות אסטרטגיות וגיאופוליטיות. בייג'ינג רואה בחלל כמרחב קריטי לאינטרסים הביטחוניים והכלכליים העתידיים שלה. יוזמת החגורה והדרך (BRI) משתרעת לחלל, כאשר סין מקדמת שירותי שיגור, לוויינים ואת מערכת הניווט הגלובלית Beidou, ומטפחת את התלות בשירותים מבוססי חלל סיניים תחת "דרך המשי בחלל". תוכנית החלל של סין היא גם מרכיב מרכזי באסטרטגיית ההיתוך הצבאי-אזרחי שלה, המשלבת יכולות חלל עם יעדי ביטחון לאומי – כולל פיתוח של כלי נשק ללוחמת חלל והקמת רשת מתרחבת של תחנות קרקע-חלל ברחבי העולם. יתרה מזאת, החלל הוא גם זירת התנגחות מול ארה"ב. סגן ה-CNSA הזמין מדענים מהעולם לחקור דגימות ממשימת Chang'e-6, אך לצורך שיתוף פעולה עם ארה"ב יש ראשית "להסיר מכשולים", ביניהם ביטול הגבלות האוסרות על נאס"א לממן שיתופי פעולה עם סין ללא אישור ה-FBI ומהקונגרס האמריקני.
משימת Chang'e-6 מדגישה את יכולות החלל המתקדמות של סין ואת נחישותה לבסס את מעמדה כשחקן מרכזי בחקר החלל. עם השקעה מתמשכת ושיתוף פעולה בינלאומי, סין מוכנה להשיג אבני דרך משמעותיות, לקדם את שאיפותיה הגיאופוליטיות ולתרום להבנת האנושות את הקוסמוס.13:12
תוכנית החלל של סין עברה כברת דרך מאז הכרזתו של מאו דזה-דונג בשנת 1957 לפיתוח תכנית מקומית, בעקבות שיגור ספוטניק על ידי ברית המועצות באותה השנה. משיגורו של הלוויין הראשון ב-1970 ועד לשליחת הטייקונאוט (טייס חלל סיני, Tàikōng, “space” + -naut) הראשון לחלל ב-2003, סין בנתה נוכחות אדירה בחלל. תחת הנשיא שי ג'ין-פינג, "חלום החלל" של האומה הואץ, במטרה להדביק את הפער עם ארצות הברית ורוסיה. משימות ההמשך בתכנית כוללות את Chang'e-7 ו-Chang'e-8, שמטרתן לפתח משימות בדיקה בין-כוכביות ולהקים תחנת מחקר מבוססת ירח עד 2030. בנוסף, סין מתכוננת לשלוח טייקונאוט לירח עד 2030.
שאיפות החלל של סין אינן נוגעות רק לחקר מדעי אלא גם משרתות מטרות אסטרטגיות וגיאופוליטיות. בייג'ינג רואה בחלל כמרחב קריטי לאינטרסים הביטחוניים והכלכליים העתידיים שלה. יוזמת החגורה והדרך (BRI) משתרעת לחלל, כאשר סין מקדמת שירותי שיגור, לוויינים ואת מערכת הניווט הגלובלית Beidou, ומטפחת את התלות בשירותים מבוססי חלל סיניים תחת "דרך המשי בחלל". תוכנית החלל של סין היא גם מרכיב מרכזי באסטרטגיית ההיתוך הצבאי-אזרחי שלה, המשלבת יכולות חלל עם יעדי ביטחון לאומי – כולל פיתוח של כלי נשק ללוחמת חלל והקמת רשת מתרחבת של תחנות קרקע-חלל ברחבי העולם. יתרה מזאת, החלל הוא גם זירת התנגחות מול ארה"ב. סגן ה-CNSA הזמין מדענים מהעולם לחקור דגימות ממשימת Chang'e-6, אך לצורך שיתוף פעולה עם ארה"ב יש ראשית "להסיר מכשולים", ביניהם ביטול הגבלות האוסרות על נאס"א לממן שיתופי פעולה עם סין ללא אישור ה-FBI ומהקונגרס האמריקני.
משימת Chang'e-6 מדגישה את יכולות החלל המתקדמות של סין ואת נחישותה לבסס את מעמדה כשחקן מרכזי בחקר החלל. עם השקעה מתמשכת ושיתוף פעולה בינלאומי, סין מוכנה להשיג אבני דרך משמעותיות, לקדם את שאיפותיה הגיאופוליטיות ולתרום להבנת האנושות את הקוסמוס.