המתקפה האיראנית של הטילים וכטב"מים על ישראל ב-14 במאי מציפה שוב את נושא השימושים האפשריים בנשק לייזר כנגד איומים אוויריים.
נשק הלייזר שבו אנו דנים הוא נשק טקטי בהספק של 300-100 קילוואט. לנשק זה יש יתרונות ברורים נגד איומים הנורים מטווח קצר ובגובה נמוך. איומים אלו הם לדוגמה פצצות מרגמה או רקטות קצרות טווח כמו הבורכאן, שבו משתמש החיזבאללה לעתים קרובות, רחפנים או כטב"מים.
קרן הלייזר הינה חימוש מדויק, בלתי מתכלה, המגיעה למטרה הנמצאת במרחק ממוצע של קילומטרים ספורים במליונית השניה ומשמידה את המטרה בזמן מסוים, כתלות בהספק הלייזר ובחומר ממנו עשויה המטרה. יש לזכור כי לנשק הלייזר מגרעת בסיסית שנובעת מתנאים סביבתיים כגון עננות, אובך, גשם או עשן – דבר הגורם להנחתה משמעותית של ההספק במעבר באטמוספירה ועל כן למגבלות בהפעלה המבצעית.
המערכת המפותחת בישראל (אשר תהיה מבצעית בעוד שנה-שנה וחצי כנראה) הינה בעלת יכולות בקרה, גילוי ומעקב ייחודיות המאפשרות העסקת מספר איומים בטווח זמנים קצר בתוספת יכולות להתגבר על עוותים אופטיים כתוצאה ממערבולות באטמוספירה, דבר המקנה למערכת פוטנציאל הצלחה ניכר בהגנה על מטרות וכוחות צבא מפני איומים אוויריים שונים.
מערכות דומות בהספקים של 120-60 קילוואט מפותחות במקביל במספר מדינות. עפ"י פירסומים רשמיים, הפיתוח בארה"ב נעשה ע"י מס' חברות. כך למשל, לוקהיד מרטין והצי האמריקני מפתחים מערכות לייזר להגנת כלי שייט של הצי. פיתוח נוסף של הצי האמריקאי בארכיטקטורה שונה, נועד לפתח מערכת לייזר הגנתית בת 300 קילוואט. במקביל דווח על ניסויים מוצלחים בנשק לייזר (DragonFire) להגנת ספינות, פרי פיתוח של משרד ההגנה הבריטי, עם פריסה אפשרית של המערכת באוקראינה לשם התמודדות עם איומים אוויריים. בספטמבר 2023 נפרסו לבחינה מבצעית בעיראק שלוש מערכות לייזר תוצרת חברת RTX, מורכבות על גבי רכב קרבי סטרייקר, בהספק של 50 קילוואט להגנת כוחות היבשה של ארה"ב מפני איומי כטב"מים, רחפנים ופגזי ארטילריה.
נדגיש כי מערכת לייזר להגנה מפני איומים אוויריים מהווה שכבת הגנה נוספת במעטפת ההגנה הקינטית שברשות צה"ל ואיננה מבטיחה הגנה הרמטית.
לסיכום, נשק לייזר טקטי נראה כפיתרון אופטימאלי כנגד איומי רחפנים מתאבדים או כטב"מים, כאשר מערכות משולבות של לייזר ומשדר רב עוצמה של גלי מיקרו נראים יעילים ביותר נגד איום אווירי, במיוחד כנגד נחילי כטב"מים ורחפנים.
המתקפה האיראנית של הטילים וכטב"מים על ישראל ב-14 במאי מציפה שוב את נושא השימושים האפשריים בנשק לייזר כנגד איומים אוויריים.
נשק הלייזר שבו אנו דנים הוא נשק טקטי בהספק של 300-100 קילוואט. לנשק זה יש יתרונות ברורים נגד איומים הנורים מטווח קצר ובגובה נמוך. איומים אלו הם לדוגמה פצצות מרגמה או רקטות קצרות טווח כמו הבורכאן, שבו משתמש החיזבאללה לעתים קרובות, רחפנים או כטב"מים.
קרן הלייזר הינה חימוש מדויק, בלתי מתכלה, המגיעה למטרה הנמצאת במרחק ממוצע של קילומטרים ספורים במליונית השניה ומשמידה את המטרה בזמן מסוים, כתלות בהספק הלייזר ובחומר ממנו עשויה המטרה. יש לזכור כי לנשק הלייזר מגרעת בסיסית שנובעת מתנאים סביבתיים כגון עננות, אובך, גשם או עשן – דבר הגורם להנחתה משמעותית של ההספק במעבר באטמוספירה ועל כן למגבלות בהפעלה המבצעית.
המערכת המפותחת בישראל (אשר תהיה מבצעית בעוד שנה-שנה וחצי כנראה) הינה בעלת יכולות בקרה, גילוי ומעקב ייחודיות המאפשרות העסקת מספר איומים בטווח זמנים קצר בתוספת יכולות להתגבר על עוותים אופטיים כתוצאה ממערבולות באטמוספירה, דבר המקנה למערכת פוטנציאל הצלחה ניכר בהגנה על מטרות וכוחות צבא מפני איומים אוויריים שונים.
מערכות דומות בהספקים של 120-60 קילוואט מפותחות במקביל במספר מדינות. עפ"י פירסומים רשמיים, הפיתוח בארה"ב נעשה ע"י מס' חברות. כך למשל, לוקהיד מרטין והצי האמריקני מפתחים מערכות לייזר להגנת כלי שייט של הצי. פיתוח נוסף של הצי האמריקאי בארכיטקטורה שונה, נועד לפתח מערכת לייזר הגנתית בת 300 קילוואט. במקביל דווח על ניסויים מוצלחים בנשק לייזר (DragonFire) להגנת ספינות, פרי פיתוח של משרד ההגנה הבריטי, עם פריסה אפשרית של המערכת באוקראינה לשם התמודדות עם איומים אוויריים. בספטמבר 2023 נפרסו לבחינה מבצעית בעיראק שלוש מערכות לייזר תוצרת חברת RTX, מורכבות על גבי רכב קרבי סטרייקר, בהספק של 50 קילוואט להגנת כוחות היבשה של ארה"ב מפני איומי כטב"מים, רחפנים ופגזי ארטילריה.
נדגיש כי מערכת לייזר להגנה מפני איומים אוויריים מהווה שכבת הגנה נוספת במעטפת ההגנה הקינטית שברשות צה"ל ואיננה מבטיחה הגנה הרמטית.
לסיכום, נשק לייזר טקטי נראה כפיתרון אופטימאלי כנגד איומי רחפנים מתאבדים או כטב"מים, כאשר מערכות משולבות של לייזר ומשדר רב עוצמה של גלי מיקרו נראים יעילים ביותר נגד איום אווירי, במיוחד כנגד נחילי כטב"מים ורחפנים.