פוסטים

בשבוע שבין 29-22 במארס 2022 בוצעו שלושה פיגועים בערי בישראל (באר שבע, חדרה ובני ברק). למעט מגמת השראה וחקיינות חסרות הוכחות לקשר בין הפיגועים, בהם נהרגו 11 בני אדם (ארבעה בבאר שבע, שניים בחדרה וחמישה בבני ברק). ניתן לסמן מספר מאפיינים דומים לפיגועים:

• בוצעו בלב ערים מרכזיות בישראל, וניכר כי המחבלים הכירו את זירת פעילותם.
• נראה כי הפיגועים בחדרה ובבני ברק תוכננו מראש, לא היו ספונטניים ונעשה בהם שימוש בכלי נשק במטרה להרוג ככל האפשר יותר אנשים.
• שני פיגועים בוצעו על ידי ערבים תושבי ישראל (חורה, אם אל-פחם), שהיו מזוהים עם דאע”ש, והשלישי בידי פלסטיני ממרחב ג'נין, שוהה בלתי חוקי בישראל, ולא ברור אם הוא נמנה על גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח או חמאס.
• לא הייתה התרעה מקודמת לשלושת הפיגועים, מה שמחשיד כי מדובר בהתארגנויות מקומיות או בבעיות בכיסוי המודיעיני הישראלי.
• בחמאס ובג’האד האסלאמי חגגו ושיבחו את הפיגועים, מבלי ליטול אחריות.

מספר תובנות חשובות:

• בהמשך ל"שומר החומות" ישראל ניצבת מול מערכת טרור המאחדת את זירות העימות – ירושלים, הגדה מערבית, עזה ופנים ישראל, ומחברת את הפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה עם ערביי ישראל. לפיכך, על ישראל לפעול ככל האפשר לבניית חייץ בין הזירות ולנטרל את הזיקות בניהן.
• חמאס משחק "משחק כפול" - בעודו משתדל לשמור על רגיעה יחסית ברצועת עזה המאפשרת את העברת הכספים מקטר, שיקום הרצועה והקלות בסגר דוגמת יציאת 20,000 פועלים מהרצועה לעבודה בישראל, הוא מסית ומתסיס את הגדה המערבית, מזרח ירושלים וערביי ישראל ומעודד אותם לבצע פיגועי טרור, מבלי שהוא נוטל אחריות.
• מי שמנהל פיגועים מרחוק הוא סלאח אל-עארורי, הממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס בגדה המערבית ופועל מלבנון ומטורקיה. בשבוע האחרון הוא נפגש לתאום פעילות עם מנהיג חזבאללה חסן נסראללה ושר החוץ האיראני עבדולהיאן בביירות והבהיר כי חמאס מתמקד בהגנת מתחם מסגד אל-אקצא וירושלים ויפעל למנוע כל התקרבות בין ישראל למדינה ערבית או מוסלמית. ראוי שישראל תדרוש לפחות מאנקרה למנוע את פעילותו להנעת טרור של עארורי משטחה.

   

עת משבר היא גם הזדמנות עבור ישראל לשינוי כללי המשחק והתמקדות בשני יעדים לאומיים חיוניים והם: האחד, עליית מדרגה במערכה לאיסוף הנשק הבלתי חוקי המוחזק על ידי ערבים ישראליים, כולל אכיפה וענישה מוגברות למי שנושא נשק לא חוקי; השני, שינוי מהותי בסדר העדיפויות בבניין הכוח, חיזוק והגדלת סדר כוחות ביטחון הפנים, בעיקר משטרה ומשמר הגבול, ומיקוד שירות הביטחון הכללי בסיכול טרור פנים.