פגישת ראשי המורדים בסדר העולמי הקיים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים פגישת ראשי המורדים בסדר העולמי הקיים

פגישת ראשי המורדים בסדר העולמי הקיים
עודד ערן
28 בספטמבר, 2022
קרא ב

נשיא סין שי ג'ינגפינג ועמיתו הרוסי ולדימיר פוטין נפגשו ב-15.9, בפעם השנייה השנה, בשולי ועידת ראשי המדינות החברות בארגון שנחאי לשיתוף פעולה שהתקיימה בסמרקנד, אוזבקיסטן. כשנפגשו בפעם הקודמת (בפברואר 2022) מעמדה הבינלאומי של רוסיה אמנם נפגע בשל האיום על אוקראינה שגובה בריכוז כוחות צבא בצד הרוסי של הגבול, אך היה זה עדיין בטרם הפלישה. שלושה שבועות לאחר הפגישה פלשה רוסיה לאוקראינה ושבעה חודשים אחר כך היא מאבדת במהירות את שרידי התמיכה הבינלאומית ואת ההישגים הטריטוריאליים, המועטים יחסית, שבהם זכתה בשלבים הראשונים של הפלישה. פוטין הגיע לאוזבקיסטן כמנהיג חבול ומבודד, גם בארצו.

מפגישתם של שי ופוטין בתחילת פברואר יצא מסמך משותף שהוא הבסיס הרעיוני שלהם במאמץ לשנות את הסדר העולמי שבו ארה"ב מכתיבה את כללי המשחק. יש לציין כי בעוד רוסיה נתפסת כמעצמה דועכת, שלטונו בן עשר השנים של שי בסין הקפיץ את ארצו למעמד של יריבה מאתגרת לארה"ב. הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את האמון של הנשיא שי בשותף הרוסי. פוטין עצמו מודה בכך כאשר בשיחה הוא אומר לשי (לפי דיווח הקרמלין): "אנו מודים על העמדה המאוזנת של סין בעניין אוקראינה ומבינים שיש לה דאגות ושאלות שעליהן נענה".

העמדה "המאוזנת" התבטאה בתמיכה במוסדות הבינלאומיים, אך ככל הידוע לא בסיוע חומרי ל"מבצע הצבאי המיוחד" - התיוג הרוסי הרשמי לפלישה. סין גם שמחה לשחרר את רוסיה מעודפי הגז והנפט שהצטברו בשל הצעדים של אירופה להקטין את תלותה ברוסיה ובשל צעדי הנגד של רוסיה לסנקציות האירופאיות בדמות הפסקת ההזרמה של גז בשל הצורך ב"עבודות תחזוקה". רוסיה וסין דנות עתה בהנחת צינור שיעבור במונגוליה שיספק לסין 50 מיליארד מטר מעוקב של גז בשנה - שליש מהכמות השנתית שסיפקה רוסיה לאירופה עד לפלישה.

וחזרה לאג'נדה המדינית המחברת את שני המנהיגים - בפגישתם אמר פוטין "אנו תומכים בבניית סדר עולמי רב-קוטבי, הוגן ודמוקרטי המבוסס על החוקים הבינלאומיים ועל התפקיד המרכזי של האו"ם ולא על חוקים שמישהו המציא והוא מנסה לכפות אותם בלא להסביר אפילו לשם מה". התגובה של נשיא סין הייתה מאופקת והובעה בה נכונות לשת"פ בקידום האינטרסים של שתי המדינות ולהעמקת היחסים הפרגמטיים בתחומי הסחר, החקלאות והחיבוריות בין השתיים. אין טובים מהסינים בניסוח אכזבה משותף לדרך, המייצר הרהור מחדש על ערכו הסגולי למרתון הסיני למעמד שווה לזה של ארה"ב ולמאמץ הסיני לעמוד באתגרים שמשבר הקורונה והמלחמה באוקראינה העמידו לכלכלה הגלובלית והשלכותיהם על הכלכלה הסינית.

נושאים: המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר, רוסיה
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
5 במאי, 2025
הדרוזים בסוריה תחת אש: כיצד צריכה להגיב ישראל?
4 במאי, 2025
מדוע צבא לבנון מעדיף להתעמת עם הפלגים הפלסטינים – ולא עם חזבאללה?
29 באפריל, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.