ב-24.5 בצהריים נכנסה המשטרה הטורקית למטה מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), המפלגה הוותיקה ביותר בטורקיה, שנוסדה על בידי מייסד הרפובליקה מוסטפה כמאל אטאטורק, ופינתה אותו בכוח.
המבצע מהווה צעד נוסף בדיכוי שמנהלת מערכת המשפט, שאיבדה למעשה כל עצמאות מהשלטון, נגד המפלגה מאז שהיא ניצחונה בבחירות המקומיות ב-2024 והפיכתה לאיום ממשי על המשך שלטונו של הנשיא ארדואן ומפלגתו. ראשי ערים רבים מטעם ה-CHP נעצרו ונשלחו לכלא, בהם גם אקרם אמאמולו, ראש עיריית איסטנבול הנחשב ליריבו העיקרי של ארדואן וכלוא מאז מרץ 2025.
בשבוע שעבר קיבל בית משפט החלטה חסרת תקדים לבטל את תוצאות וועידת ה-CHP מ-2023, שבה הוחלפה הנהגת המפלגה, ולהחזיר לתפקיד את ההנהגה הקודמת. ההחלטה נתפסה כניסיון לנטרל איום פוליטי ולהציב מחדש פוליטיקאים שיהיו נוחים בהרבה לנשיא. לאחר שהנהגת ה-CHP הנבחרת סירבה לציית להחלטה זאת הופעלה המשטרה. מנהיג המפלגה הנבחר נאלץ לבסוף לפנות את מטה ה-CHP וקרא לתומכיו להפגנות ברחובות. עם זאת, לנוכח שליטת המשטר במשטרה, כישלון מחאות קודמות והשחיקה בחברה הטורקית, קשה להעריך את סיכויי ההתגייסות הציבורית.
מציאות זאת יוצרת כאוס בתוך האופוזיציה הטורקית: תחרות בין מנהיג נבחר הנהנה מתמיכה ציבורית לבין מנהיג שהוחזר לתפקידו בהחלטת בית המשפט, ולכן מחזיק בסמכות החוקית והאדמיניסטרטיבית על המפלגה, כאשר ברקע מרחף איום של תהליכים משפטיים נוספים נגד פוליטיקאים מהאופוזיציה. כאוס זה עלול להשפיע על המערכת הפוליטית הטורקית עד הבחירות הכלליות ב-2028.
באופן עמוק יותר, הצעדים האחרונים נגד ה-CHP מהווים הסלמה ברורה בהתנהלות המשטר הטורקי כלפי יריביו, ומאיצים את הפיכתה של טורקיה למדינה אוטוריטרית ממוסדת.
קשה לנתק הדרדרות זאת מההתפתחויות האחרונות בזירה הבינלאומית, ובמיוחד מהתחזקות טורקיה וארדואן. הנשיא הטורקי נהנה מתמיכה מובהקת מצד עמיתו האמריקאי טראמפ שלא מגלה עניין בדיכוי של הדמוקרטיה בטורקיה. במקביל, מדינות אירופה, המתמודדות עם משבר גיאו-פוליטי רב-ממדי ורואות בטורקיה שותפה חיונית בהתמודדות עמו, מעדיפות להעלים עין מהמצב הפנים טורקי כדי לא לסכן את שיתוף הפעולה המתהדק עם אנקרה, לרבות בתחום הביטחוני.
בהקשר זה, התגובה הבינלאומית השלילית היחידה לאירועים האחרונים בטורקיה עשויה להגיע מהשווקים. תחושת השרירותיות במערכת המשפט עלולה להרתיע משקיעים זרים ובכך להחמיר עוד יותר את המשבר הכלכלי המתמשך שממנו סובלת טורקיה ושאף הועצם בעקבות המלחמה באיראן.
ב-24.5 בצהריים נכנסה המשטרה הטורקית למטה מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), המפלגה הוותיקה ביותר בטורקיה, שנוסדה על בידי מייסד הרפובליקה מוסטפה כמאל אטאטורק, ופינתה אותו בכוח.
המבצע מהווה צעד נוסף בדיכוי שמנהלת מערכת המשפט, שאיבדה למעשה כל עצמאות מהשלטון, נגד המפלגה מאז שהיא ניצחונה בבחירות המקומיות ב-2024 והפיכתה לאיום ממשי על המשך שלטונו של הנשיא ארדואן ומפלגתו. ראשי ערים רבים מטעם ה-CHP נעצרו ונשלחו לכלא, בהם גם אקרם אמאמולו, ראש עיריית איסטנבול הנחשב ליריבו העיקרי של ארדואן וכלוא מאז מרץ 2025.
בשבוע שעבר קיבל בית משפט החלטה חסרת תקדים לבטל את תוצאות וועידת ה-CHP מ-2023, שבה הוחלפה הנהגת המפלגה, ולהחזיר לתפקיד את ההנהגה הקודמת. ההחלטה נתפסה כניסיון לנטרל איום פוליטי ולהציב מחדש פוליטיקאים שיהיו נוחים בהרבה לנשיא. לאחר שהנהגת ה-CHP הנבחרת סירבה לציית להחלטה זאת הופעלה המשטרה. מנהיג המפלגה הנבחר נאלץ לבסוף לפנות את מטה ה-CHP וקרא לתומכיו להפגנות ברחובות. עם זאת, לנוכח שליטת המשטר במשטרה, כישלון מחאות קודמות והשחיקה בחברה הטורקית, קשה להעריך את סיכויי ההתגייסות הציבורית.
מציאות זאת יוצרת כאוס בתוך האופוזיציה הטורקית: תחרות בין מנהיג נבחר הנהנה מתמיכה ציבורית לבין מנהיג שהוחזר לתפקידו בהחלטת בית המשפט, ולכן מחזיק בסמכות החוקית והאדמיניסטרטיבית על המפלגה, כאשר ברקע מרחף איום של תהליכים משפטיים נוספים נגד פוליטיקאים מהאופוזיציה. כאוס זה עלול להשפיע על המערכת הפוליטית הטורקית עד הבחירות הכלליות ב-2028.
באופן עמוק יותר, הצעדים האחרונים נגד ה-CHP מהווים הסלמה ברורה בהתנהלות המשטר הטורקי כלפי יריביו, ומאיצים את הפיכתה של טורקיה למדינה אוטוריטרית ממוסדת.
קשה לנתק הדרדרות זאת מההתפתחויות האחרונות בזירה הבינלאומית, ובמיוחד מהתחזקות טורקיה וארדואן. הנשיא הטורקי נהנה מתמיכה מובהקת מצד עמיתו האמריקאי טראמפ שלא מגלה עניין בדיכוי של הדמוקרטיה בטורקיה. במקביל, מדינות אירופה, המתמודדות עם משבר גיאו-פוליטי רב-ממדי ורואות בטורקיה שותפה חיונית בהתמודדות עמו, מעדיפות להעלים עין מהמצב הפנים טורקי כדי לא לסכן את שיתוף הפעולה המתהדק עם אנקרה, לרבות בתחום הביטחוני.
בהקשר זה, התגובה הבינלאומית השלילית היחידה לאירועים האחרונים בטורקיה עשויה להגיע מהשווקים. תחושת השרירותיות במערכת המשפט עלולה להרתיע משקיעים זרים ובכך להחמיר עוד יותר את המשבר הכלכלי המתמשך שממנו סובלת טורקיה ושאף הועצם בעקבות המלחמה באיראן.