מה כולל ארסנל הנשק האיראני – והאם מערכות ההגנה הישראליות יכולות להתגבר עליו? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים מה כולל ארסנל הנשק האיראני – והאם מערכות ההגנה הישראליות יכולות להתגבר עליו?

מה כולל ארסנל הנשק האיראני – והאם מערכות ההגנה הישראליות יכולות להתגבר עליו?
יהושע קליסקי
15 באפריל, 2024

התקיפה האיראנית על ישראל באמצעות מאות כטבמ"ים, טילי שיוט וטילים בליסטיים היא מאורע ייחודי בתולדות המזרח התיכון משני היבטים: ההיבט הראשון הוא אסטרטגיית התקיפה והתעוזה של מדינת אויב המרוחקת מישראל אלפי ק"מ, ואילו ההיבט השני הוא בעל משמעות לאומית ייחודית: ההתגייסות של קואליציה בינלאומית בהובלת ארה"ב, בריטניה וצרפת ובהשתתפות פעילה של מדינות ערב סוניות לשם יירוט אמצעי התקיפה מאיראן. ראוי לציין כאן את התיאום המושלם בין צה"ל לבין פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) בנושא.

לרשות האויב האיראני ושלוחיו עומדים אמצעי לחימה רבים ומתוחכמים. מדובר באלפי טילים בליסטיים השייכים לחטיבות טילים ייעודיות - חלקם מדויקים לטווחים של 1,500-3,000 ק"מ; אלפי כטב"מים לטווחים ארוכים, וטילי שיוט. אלה, מקיפים את מדינת ישראל ב"טבעת אש" כחזונו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה שחוסל בידי האמריקאים בשנת 2020.

הטילים האיראניים ארוכי הטווח נושאים כמויות חומר נפץ משמעותיות, וביכולתם לגרום להרס רב. טילים אלה, כגון שיהאב 3 (לטווח של 2,000 ק"מ), חייבר (1,400 ק"מ), פתח 2 (1,400 ק"מ), חורמשאר (2,000 ק"מ), סג'יל (2,500 ק"מ) ואחרים, מכסים את כל שיטחה של מדינת ישראל והם נושאים כמויות ממוצעות של 750 ק"ג חומר נפץ ומעלה.

בתקיפה האיראנית על ישראל לקחו חלק 185 כטב"מים, 110 טילים בליסטיים, ו-36 טילי שיוט. ההצלחה הפנומנלית של מערך ההגנה האווירית באה לידי ביטוי ב-99% יירוט מוצלחים, ובכך שאף אחד מתוך 185 כטב"מים ו-36 טילי השיוט לא חדר לגבולות הארץ, ומרבית הטילים הבליסטיים יורטו הרבה לפני שחדרו לישראל. לישראל מערכת ההגנה כנגד רקטות וטילים בליסטיים מהטובות בעולם, המורכבת מ-4 שכבות הגנה כנגד מיגוון איומים קצרי טווח וארוכי טווח. הטיל חץ 3 – השכבה הרביעית - הינו טיל אקסו-אטמוספירי בעל ראש קרבי מתמרן. מערכת זו מיועדת ליירוט טילים בליסטים ארוכי טווח הרחק מגבולות ישראל ומחוץ לאטמוספירה ע"י מפגש ישיר במטרה. ההצלחה של מערכת ההגנה הרב-שכבתית אשר מסונכרנת עם מערכות מתוחכמות של גילוי שליטה ובקרה, ניטרלה את נזקי המתקפה שכוונה בעיקרה של בסיס חיל האוויר בנבטים.

עם זאת, יש לזכור כי לאיראנים ארסנל מגוון של טילים בליסטיים משוכללים לטווחים שונים עם יכולות לשאת כמויות ניכרות של חומר נפץ, אלפי כטב"מים וטילי שיוט, כך שהאיום האיראני קיים. כמו כן, עלינו לזכור כי אין הגנה הרמטית מוחלטת ותמיד קיימת אפשרות של זליגת כלי טיס או טיל בליסטי דרך שכבות ההגנה. לשם כך על מערכת הביטחון והציבור לגלות דריכות ועירנות רבה על מנת למזער נזקים ולמנוע אבידות בנפש.

נושאים: איראן, טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, איראן – גרעין וצבא
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
ביקור שר החוץ האיראני בביירות: ניסיון לשמר השפעה לנוכח שחיקה באחיזה האזורית
5 ביוני, 2025
פסגה משולשת היסטורית במלזיה
4 ביוני, 2025
הבחירות בפולין: הקיטוב מתעצם
4 ביוני, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.