מזה למעלה משני עשורים, ה"ברית האדומה-ירוקה" בין פעילי שמאל רדיקלי ואסלאם פוליטי ("אסלאמיסטים״) פעילה בזירות אזרחיות וציבוריות במערב, ביניהן הזירה המשפטית. לכן, לא מפתיע לגלות מעורבות רבה של גורמיה גם בתביעה נגד ישראל בהאג, בין השאר במסגרת ארגוני זכויות אדם.
כך למשל, שלושה יועצים לצוות התביעה חברים בארגונים המזוהים עם מעגלי החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע) – עצאם יונס מארגון אל-מיזאן; ראג'י צוראני מ-PCHR; ושעואן ג'בארין מאל-חק. השניים האחרונים אף נשאו בתפקידים בכירים בארגון הגג הבינלאומי FIDH שמושבו בצרפת.
לצד זאת, ניתן לראות בשנים האחרונות את צמיחתם של ארגוני זכויות אדם המגיעים מהצד האסלאמיסטי (אסלאם פוליטי), תוך ניצול הפתיחות במערב לארגונים אלה מבלי לבדוק מי ומה עומדים מאחוריהם.
כך, ארגון Euro-Med Monitor שמושבו בז'נבה טען כי הגיש מסמכים מפורטים לצוות התביעה ולמשרד נציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR). במהלך המלחמה, הארגון קרא לחקירה בינלאומית נגד ישראל באשמת קצירת איברים מגופות פלסטינים, טענה שזכתה להדהוד בקרב משפיעני רשת. ראמי עבדו, מייסד הארגון ויו"ר ההנהלה שלו, הוגדר בישראל ב-2013 כפעיל חמאס באירופה.
הארגון האסלאמיסטי-אמריקאי Democracy for the Arab World Now (DAWN), שבין חברי הנהלתו ניתן למצוא למשל את מנכ"ל CAIR ניהאד עוצ', חתם על עצומה לתמיכה בתביעה יחד עם מאות גופי שמאל רדיקלי ואסלאם פוליטי. הארגון ערך פאנל מומחים, שהמליץ למדינות נוספות החתומות על "אמנת הג'נוסייד" להגיש הצהרות לתמיכה בתביעה. במקביל, הגיש הארגון לבית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) רשימה של 40 קציני צה"ל המעורבים בניהול המערכה בעזה.
הארגונים האסלאמיסטים שמים דגש על המאבק המשפטי והתקשורתי בישראל. ועידת ״החופש לפלסטין״ שנערכה באיסטנבול במחצית ינואר, בהשתתפות גופים המזוהים עם פעילות ״האחים המוסלמים״, קראה להקמת קבוצות עבודה שיפעלו ל״הפללת הציונות״, פירוקה והעמדה לדין של ראשיה ושל העומדים לצידה, והכריזה על השקת שני קמפיינים תקשורתיים – ״הציונות גזענות" ו״ההתנגדות זכות וחובה״.
ניתן לראות כי במקביל למערכה הצבאית, חמאס ומעגלי התמיכה הבינלאומית שלו ב"ברית האדומה-ירוקה" מנהלים מערכה רב-ממדית לערעור הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, באמצעות רשת ענפה של ארגוני חברה אזרחית. ישראל נדרשת להכיר בחשיבות מערכה זו ולפתח מולה אסטרטגיה כוללת.
מזה למעלה משני עשורים, ה"ברית האדומה-ירוקה" בין פעילי שמאל רדיקלי ואסלאם פוליטי ("אסלאמיסטים״) פעילה בזירות אזרחיות וציבוריות במערב, ביניהן הזירה המשפטית. לכן, לא מפתיע לגלות מעורבות רבה של גורמיה גם בתביעה נגד ישראל בהאג, בין השאר במסגרת ארגוני זכויות אדם.
כך למשל, שלושה יועצים לצוות התביעה חברים בארגונים המזוהים עם מעגלי החזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע) – עצאם יונס מארגון אל-מיזאן; ראג'י צוראני מ-PCHR; ושעואן ג'בארין מאל-חק. השניים האחרונים אף נשאו בתפקידים בכירים בארגון הגג הבינלאומי FIDH שמושבו בצרפת.
לצד זאת, ניתן לראות בשנים האחרונות את צמיחתם של ארגוני זכויות אדם המגיעים מהצד האסלאמיסטי (אסלאם פוליטי), תוך ניצול הפתיחות במערב לארגונים אלה מבלי לבדוק מי ומה עומדים מאחוריהם.
כך, ארגון Euro-Med Monitor שמושבו בז'נבה טען כי הגיש מסמכים מפורטים לצוות התביעה ולמשרד נציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR). במהלך המלחמה, הארגון קרא לחקירה בינלאומית נגד ישראל באשמת קצירת איברים מגופות פלסטינים, טענה שזכתה להדהוד בקרב משפיעני רשת. ראמי עבדו, מייסד הארגון ויו"ר ההנהלה שלו, הוגדר בישראל ב-2013 כפעיל חמאס באירופה.
הארגון האסלאמיסטי-אמריקאי Democracy for the Arab World Now (DAWN), שבין חברי הנהלתו ניתן למצוא למשל את מנכ"ל CAIR ניהאד עוצ', חתם על עצומה לתמיכה בתביעה יחד עם מאות גופי שמאל רדיקלי ואסלאם פוליטי. הארגון ערך פאנל מומחים, שהמליץ למדינות נוספות החתומות על "אמנת הג'נוסייד" להגיש הצהרות לתמיכה בתביעה. במקביל, הגיש הארגון לבית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) רשימה של 40 קציני צה"ל המעורבים בניהול המערכה בעזה.
הארגונים האסלאמיסטים שמים דגש על המאבק המשפטי והתקשורתי בישראל. ועידת ״החופש לפלסטין״ שנערכה באיסטנבול במחצית ינואר, בהשתתפות גופים המזוהים עם פעילות ״האחים המוסלמים״, קראה להקמת קבוצות עבודה שיפעלו ל״הפללת הציונות״, פירוקה והעמדה לדין של ראשיה ושל העומדים לצידה, והכריזה על השקת שני קמפיינים תקשורתיים – ״הציונות גזענות" ו״ההתנגדות זכות וחובה״.
ניתן לראות כי במקביל למערכה הצבאית, חמאס ומעגלי התמיכה הבינלאומית שלו ב"ברית האדומה-ירוקה" מנהלים מערכה רב-ממדית לערעור הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, באמצעות רשת ענפה של ארגוני חברה אזרחית. ישראל נדרשת להכיר בחשיבות מערכה זו ולפתח מולה אסטרטגיה כוללת.