מספר הקסם הוא 289 – זהו מספר חברי הפרלמנט שנדרשים כדי לשלוט בפרלמנט הצרפתי המונה 577 חברים. אבל, התוצאה הברורה של שני סבבי הבחירות הפרלמנטריות בצרפת הנחילו אכזבה לנשיא עמנואל מקרון. הוא עצמו זכה בפעם שניה בבחירות לנשיאות באפריל האחרון, אבל מפלגתו "ביחד" (Ensemble) איבדה את הרוב המוחלט בפרלמנט וכנראה תזכה לפי המשאלים בסיום הסיבוב השני רק ב-234 מושבים, היינו - אין לה רוב מוחלט. כעת, כדי להמשיך להוביל היא תאלץ להרכיב קואליציה, אבל עם מי ובאיזה מחיר?
הבוחר כאילו ביקש לאותת שהוא אינו רוצה בשלטון ריכוזי מלא, שלמעשה שרר עד כה בשלושת העשורים האחרונים, ומנע בהצבעתו המשך שליטתו המוחלטת של מקרון בתהליך השליטה והחקיקה בצרפת. תוך כדי כך הוא גם העצים את הימין הקיצוני של מרין לה פן לכדי 85 מושבים צפויים בפרלמנט - הרבה מעבר למינימום הנדרש ממפלגה הרוצה לדרוש, למשל, הצבעת אי אמון.
המפלגה השנייה בגודלה היא האיחוד העממי החדש (New Popular Union) שבמרכזה הגוש הסוציאליסטי, עם צפי ל-149 מושבים. זו קואליציה בעייתית ביותר, במיוחד אם מנהיגה ז'אן לוק מלנשון ימשיך להוביל אותה. מלנשון הוא פוליטיקאי לוחמני שיקשה מתוך או מחוץ לקואליציה. קואליציה כזו אולי משקפת את רצון הבוחר, אבל פירושה היא חקיקה חברתית יותר עם שליטה סוציאליסטית על תקציב המדינה, ובמיוחד - מעמד מוחלש של מקרון באיחוד האירופי, אולי האכזבה הגדולה של מקרון מתוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית.
האופציה השנייה היא המפלגה הרפובליקנית השמרנית עם צפי ל-76 מושבים. זו קואליציה "טבעית" יותר, אף כי מנהיגה כריסטיאן ג'קוב הכריז כי מפלגתו תהיה באופוזיציה (יש לציין כי רבים פירשו זאת כטקטיקת מו"מ להרכבת הקואליציה). אם בסופו של דבר תוקם הקואליציה עם הרפובליקנים, תוחלש נטייתו הליברלית הבסיסית של מקרון ותוחלש יכולתו להגיע להבנות עם הממשלה המרכז-שמאלית בגרמניה.
מקרון יצטרך לבחור בין קואליציה עם גוון ימני, משום שעם כל שמחת השמאל הצרפתי הבחירות הפרלמנטריות מצביעות על נטייתו ימינה של הבוחר, לבין קואליציה מרכז-שמאלית שתציב אותו אולי בעמדה נוחה עם הממשלה הגרמנית בנושאים חברתיים וחקיקה "ירוקה", אבל תיצור לו בעיות מול אירופה בחריגות תקציביות למשל. קואליציה עם השמרנים עלולה להקשות על מקרון בכל הקשור לחקיקה והתנהלות בנושאי פליטים, מהגרים ומיעוטים.
על הפרק עומדת גם מדיניות צרפת בנושא אוקראינה. מקרון ניהל מדיניות אקטיבית, כמעט אישית, ואת היממה לפני הסיבוב השני בילה בקייב. תתעורר למשל השאלה אם הממשלה החדשה, אם תורכב עם הסוציאליסטים, תאשר חימוש אוקראינה בנשק חדיש ויותר מ"הגנתי".
והמשמעות לישראל: קואליציה שבה שותפה מפלגתה של לה פן אינה סבירה וזו הקלה גדולה. קואליציה שבה יש לאיחוד העממי משקל מכריע ישפיע על עמדותיה של צרפת בנושא הישראלי-פלסטיני שבחמש שנות כהונתו הראשונה של מקרון היו מאוזנות.
לסיכום, צפו למו"מ קואליציוני בצרפת על ממשלה שתייצר לא פחות חדשות מזו שמכהנת עתה בישראל.
מספר הקסם הוא 289 – זהו מספר חברי הפרלמנט שנדרשים כדי לשלוט בפרלמנט הצרפתי המונה 577 חברים. אבל, התוצאה הברורה של שני סבבי הבחירות הפרלמנטריות בצרפת הנחילו אכזבה לנשיא עמנואל מקרון. הוא עצמו זכה בפעם שניה בבחירות לנשיאות באפריל האחרון, אבל מפלגתו "ביחד" (Ensemble) איבדה את הרוב המוחלט בפרלמנט וכנראה תזכה לפי המשאלים בסיום הסיבוב השני רק ב-234 מושבים, היינו - אין לה רוב מוחלט. כעת, כדי להמשיך להוביל היא תאלץ להרכיב קואליציה, אבל עם מי ובאיזה מחיר?
הבוחר כאילו ביקש לאותת שהוא אינו רוצה בשלטון ריכוזי מלא, שלמעשה שרר עד כה בשלושת העשורים האחרונים, ומנע בהצבעתו המשך שליטתו המוחלטת של מקרון בתהליך השליטה והחקיקה בצרפת. תוך כדי כך הוא גם העצים את הימין הקיצוני של מרין לה פן לכדי 85 מושבים צפויים בפרלמנט - הרבה מעבר למינימום הנדרש ממפלגה הרוצה לדרוש, למשל, הצבעת אי אמון.
המפלגה השנייה בגודלה היא האיחוד העממי החדש (New Popular Union) שבמרכזה הגוש הסוציאליסטי, עם צפי ל-149 מושבים. זו קואליציה בעייתית ביותר, במיוחד אם מנהיגה ז'אן לוק מלנשון ימשיך להוביל אותה. מלנשון הוא פוליטיקאי לוחמני שיקשה מתוך או מחוץ לקואליציה. קואליציה כזו אולי משקפת את רצון הבוחר, אבל פירושה היא חקיקה חברתית יותר עם שליטה סוציאליסטית על תקציב המדינה, ובמיוחד - מעמד מוחלש של מקרון באיחוד האירופי, אולי האכזבה הגדולה של מקרון מתוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית.
האופציה השנייה היא המפלגה הרפובליקנית השמרנית עם צפי ל-76 מושבים. זו קואליציה "טבעית" יותר, אף כי מנהיגה כריסטיאן ג'קוב הכריז כי מפלגתו תהיה באופוזיציה (יש לציין כי רבים פירשו זאת כטקטיקת מו"מ להרכבת הקואליציה). אם בסופו של דבר תוקם הקואליציה עם הרפובליקנים, תוחלש נטייתו הליברלית הבסיסית של מקרון ותוחלש יכולתו להגיע להבנות עם הממשלה המרכז-שמאלית בגרמניה.
מקרון יצטרך לבחור בין קואליציה עם גוון ימני, משום שעם כל שמחת השמאל הצרפתי הבחירות הפרלמנטריות מצביעות על נטייתו ימינה של הבוחר, לבין קואליציה מרכז-שמאלית שתציב אותו אולי בעמדה נוחה עם הממשלה הגרמנית בנושאים חברתיים וחקיקה "ירוקה", אבל תיצור לו בעיות מול אירופה בחריגות תקציביות למשל. קואליציה עם השמרנים עלולה להקשות על מקרון בכל הקשור לחקיקה והתנהלות בנושאי פליטים, מהגרים ומיעוטים.
על הפרק עומדת גם מדיניות צרפת בנושא אוקראינה. מקרון ניהל מדיניות אקטיבית, כמעט אישית, ואת היממה לפני הסיבוב השני בילה בקייב. תתעורר למשל השאלה אם הממשלה החדשה, אם תורכב עם הסוציאליסטים, תאשר חימוש אוקראינה בנשק חדיש ויותר מ"הגנתי".
והמשמעות לישראל: קואליציה שבה שותפה מפלגתה של לה פן אינה סבירה וזו הקלה גדולה. קואליציה שבה יש לאיחוד העממי משקל מכריע ישפיע על עמדותיה של צרפת בנושא הישראלי-פלסטיני שבחמש שנות כהונתו הראשונה של מקרון היו מאוזנות.
לסיכום, צפו למו"מ קואליציוני בצרפת על ממשלה שתייצר לא פחות חדשות מזו שמכהנת עתה בישראל.