כיצד פועל טיל בליסטי – ומהו הקושי ביירוטו? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים כיצד פועל טיל בליסטי – ומהו הקושי ביירוטו?

כיצד פועל טיל בליסטי – ומהו הקושי ביירוטו?
יהושע קליסקי
22 בדצמבר, 2024

פגיעת הטיל הבליסטי ששוגר מתימן בבית הספר ברמת אפעל, ובערב שבת – ביפו, מעורר את הצורך בדבר מחשבה "מחוץ לקופסה" על מנת לשפר את שכבות ההגנה של מדינת ישראל כלפי איומים בליסטיים.

בחינת הנזק מהפגיעה ברמת אפעל מראה כי לא מדובר בנזק אגבי, אלא כנראה בפגיעה ישירה של הראש הקרבי או של חלק מגוף הטיל במבנה בית הספר, שרק בדרך נס לא הסתיימה באסון. במקרה של נפילת הטיל ביפו, מדובר בכישלון היירוט ובפגיעה ישירה. לאורך המלחמה התרחשו אירועים דומים, לדוגמא הפגיעה הישירה של שבר טיל שנורה מלבנון בבניין ברמת גן, או חלקי טיל בליסטי ששוגר מתימן שנפלו באזור מודיעין ב-15 בספטמבר האחרון. חשוב לציין כי הפגיעה של שברי טיל או של גוף הטיל היא בעלת פוטנציאל הרס ניכר עקב משקלם הרב ומהירות הפגיעה בעת החדירה לאטמוספירה, שעשויה להיות בטווח ההיפרסוני – מעל מאך 5.

בעקרון, טיל בליסטי מורכב ממנוע, גוף טיל שמכיל דלק, אלקטרוניקה, מערכות בקרה ומחשבים, מערכות ניווט וחישה וראש קרבי. המנוע מאיץ את הטיל במהירות רבה תוך פליטת חום רב, להבת בעירה וענני עשן ובגמר בעירת הדלק, המנוע ניתק מגוף הטיל אשר ממשיך בהאצה במסלול בליסטי חוץ-אטמוספירי. בהגיעו לשיא הגובה, גוף הטיל מתחיל בגלישה מהירה לעבר המטרה, ולעיתים תוך הפעלת אמצעי הטעיה כנגד יירוט אפשרי.  בשלב זה הטיל עשוי לשחרר את הראש הקרבי, שהוא בדרך כלל בעל יכולות תמרון מסוימות, ואז הקושי ביירוט "נקי", ללא נזק ישיר או אגבי (משברי טיל המטרה או הטיל המיירט), הוא רב.

על מנת למנוע נזק אגבי או נזק עקב החטאת טיל המטרה, יש ליירט את הטיל המשוגר הרחק מהיעד אליו הוא משוגר, ובמקרה של טיל בליסטי המשוגר לעבר ישראל מאיראן או מתימן, הכוונה ליירוט מחוץ לאטמוספירה, הרחק משטח מדינת ישראל, כך ששברי טיל המטרה, הראש הקרבי שלו או שברי הטיל המיירט יפלו בשטחו של האויב.

הדבר מצריך שימוש במערכות גילוי וזיהוי רגישות של הלהבה ועננת העשן בעת שיגור הטיל, מערכות איכון מסלולו, בשילוב מערכות שליטה ובקרה עם יכולות חישוב ויכולות עיבוד נתונים מהירים וכמובן טיל מיירט מהיר. על מנת להימנע מהפתעות המעקב חייב להיות רציף, רצוי מעקב מהחלל באמצעות רשת תקשורת מהירה ומערכות לוויינים עם סנסורים רגישים, בדומה למערכות ההתרעה האמריקאיות במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991.

ניתוח והבנה של מה שקרה חשוב למערכת הביטחון על מנת לשפר ולשדרג את מעטפת ההגנה של מדינת ישראל כנגד איומים של טילים בליסטיים מתקדמים.

נושאים: טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, תימן והחות'ים
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
בין ביקורת חריפה לתמיכה ברורה: האיחוד האירופי חלוק ביחסו להמשך המערכה בעזה
15 במאי, 2025
ההסכם בין ארה"ב לסין: כל מה שצריך לדעת
15 במאי, 2025
ארה"ב וסוריה: תחילתה של דרך חדשה?
14 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.