בשבוע שעבר ביקר שר החוץ של ישראל, אלי כהן, ביקור גומלין בבאקו לאחר שעמיתו היה בביקור בירושלים (וברמאללה) במארס וחנך את פתיחת שגרירות אזרבייג'ן בישראל. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, צפוי לבקר באזרבייג'ן במהלך חודש מאי.
מערכת היחסים בין שתי המדינות מתהדקת וזוכה בשנים האחרונות לפומביות רבה מבעבר. זאת, בעקבות ההצלחה של אזרבייג'ן במלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, לאור הפתיחות הגדלה כלפי ישראל בעולם המוסלמי לאחר הסכמי אברהם, וכן על רקע המתיחות הגוברת של שתי המדינות מול איראן. כך מה שהיה מוצנע - ברית אינטרסים, בין היתר על רקע הקרבה הגיאוגרפית של אזרבייג'ן לאיראן, ההתחמשות המשמעותית של צבא אזרבייג'ן, ממנה מרוויחות התעשיות הביטחוניות הישראליות, וייצוא האנרגיה מאזרבייג'ן לישראל (קרוב ל30% מצריכת הנפט הישראלי מגיעה מהבארות באזרבייג'ן) – זוכה לבולטות רבה יותר.
באזור הקווקז (הכולל בתוכו את אזרבייג'ן, ארמניה וגיאורגיה) שלוש שכנות דומיננטיות מעורבות בנעשה במגרש – הראשונה היא רוסיה אשר שלטה בעבר במרחב. יש לציין עם זאת, כי לאור המלחמה באוקראינה, תשומת הלב שלה לאזור פחתה במעט. הדבר סייע לטורקיה, בעלת הברית המסורתית של אזרבייג'ן כנגד ארמניה, לחדש את חזונה בקרב העמים הטורקיים, עם נוכחות בולטת יותר בקווקז ובמרכז אסיה. כל זאת כאשר השכנה הדרומית, איראן, בעלת הגבול המשותף עם אזרבייג'ן (שאף התארך בעקבות תוצאות מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה)– מחממת את הקשרים עם רוסיה, בד בבד עם סיוע לחימושה של ארמניה.
מייד אחרי הצהרתו של כהן במסיבת העיתונאים המשותפת עם שר החוץ של אזרבייג'ן בירושלים, לגבי "חזית מאוחדת כלפי איראן", הייתה ביקורת איראנית חריפה על באקו, אף שרק כהן התבטא ברוח זאת. עולה השאלה, האם במכלול האינטרסים וההשפעה של גורמים שונים יתפתחו עוד היחסים של באקו עם ישראל, או שמא השכנות, ובפרט איראן, ילחצו על באקו לצנן את היחסים עם ירושלים.
בשבוע שעבר ביקר שר החוץ של ישראל, אלי כהן, ביקור גומלין בבאקו לאחר שעמיתו היה בביקור בירושלים (וברמאללה) במארס וחנך את פתיחת שגרירות אזרבייג'ן בישראל. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, צפוי לבקר באזרבייג'ן במהלך חודש מאי.
מערכת היחסים בין שתי המדינות מתהדקת וזוכה בשנים האחרונות לפומביות רבה מבעבר. זאת, בעקבות ההצלחה של אזרבייג'ן במלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, לאור הפתיחות הגדלה כלפי ישראל בעולם המוסלמי לאחר הסכמי אברהם, וכן על רקע המתיחות הגוברת של שתי המדינות מול איראן. כך מה שהיה מוצנע - ברית אינטרסים, בין היתר על רקע הקרבה הגיאוגרפית של אזרבייג'ן לאיראן, ההתחמשות המשמעותית של צבא אזרבייג'ן, ממנה מרוויחות התעשיות הביטחוניות הישראליות, וייצוא האנרגיה מאזרבייג'ן לישראל (קרוב ל30% מצריכת הנפט הישראלי מגיעה מהבארות באזרבייג'ן) – זוכה לבולטות רבה יותר.
באזור הקווקז (הכולל בתוכו את אזרבייג'ן, ארמניה וגיאורגיה) שלוש שכנות דומיננטיות מעורבות בנעשה במגרש – הראשונה היא רוסיה אשר שלטה בעבר במרחב. יש לציין עם זאת, כי לאור המלחמה באוקראינה, תשומת הלב שלה לאזור פחתה במעט. הדבר סייע לטורקיה, בעלת הברית המסורתית של אזרבייג'ן כנגד ארמניה, לחדש את חזונה בקרב העמים הטורקיים, עם נוכחות בולטת יותר בקווקז ובמרכז אסיה. כל זאת כאשר השכנה הדרומית, איראן, בעלת הגבול המשותף עם אזרבייג'ן (שאף התארך בעקבות תוצאות מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה)– מחממת את הקשרים עם רוסיה, בד בבד עם סיוע לחימושה של ארמניה.
מייד אחרי הצהרתו של כהן במסיבת העיתונאים המשותפת עם שר החוץ של אזרבייג'ן בירושלים, לגבי "חזית מאוחדת כלפי איראן", הייתה ביקורת איראנית חריפה על באקו, אף שרק כהן התבטא ברוח זאת. עולה השאלה, האם במכלול האינטרסים וההשפעה של גורמים שונים יתפתחו עוד היחסים של באקו עם ישראל, או שמא השכנות, ובפרט איראן, ילחצו על באקו לצנן את היחסים עם ירושלים.