ככל שאנו מתרחקים מאירועי האלימות נגד אוהדי מכבי תל-אביב, ביום חמישי האחרון, באמסטרדם, מתברר שהתקריות אורגנו ותואמו במהירות, והשתתפו בהן בעיקר הולנדים בני מהגרים ממדינות ערב וממוצא תורכי.
לאירועים קדמה הפגנה אנטי-ישראלית באזור אצטדיון הכדורגל, בהובלת PGNL, ארגון הגג של הקהילה הפלסטינית בהולנד, המקושר הן לארגונים בעלי גוון אסלאמיסטי והן לארגונים לאומניים-ערביים.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" אנו עדים לגל מחאות אנטי-ישראליות ברחבי אירופה. בהולנד, גל המחאות הזה גרר תגובת נגד חריפה והשפיע ישירות על תוצאות הבחירות במדינה, בנובמבר 2023, בהן ניצחה מפלגת הימין הקיצונית, "המפלגה למען החירות" (PVV). על אף המהפך הפוליטי, ניכר שעדיין לא חל בהולנד שינוי של ממש בהתמודדות עם האקטיביזם האנטי-ישראלי, שמנסה לנרמל את נראטיב ה"התנגדות" לישראל ולתומכיה ולהציג אותה כפרויקט של "קולוניאליזם התיישבותי" (Settler-Colonialism). אמנם לאחרונה הוציאה הולנד אל מחוץ לחוק את "צאמדון", המשמש כזרוע אזרחית של ארגון החזית העממית ועוד לפני המלחמה נעצר בהולנד אמין אבו-ראשד, בחשד לפעילות מימון אסורה עבור חמאס, אולם בשטח נראה כי האכיפה ההולנדית מועטה ולא יעילה מספיק. זאת ועוד, לפני חודשיים דווח על שוטרים שמסרבים לאבטח אירועים של הקהילה היהודית מטעמים של "דילמות מוסריות".
האירועים באמסטרדם חריגים בהיקפם אך אינם מפתיעים לאור קו המגמה הברור של המשך העלייה בתקריות אנטי-ישראליות ואנטישמיות באירופה. בשנים האחרונות מתחילים גופי אכיפה באירופה להבין כי הגרעין הקשה של ה"ברית האדומה-הירוקה" (קבוצות שמאל רדיקלי וארגונים אסלאמיסטיים) שואף - מעבר לפגיעה בישראל ובקהילות יהודיות – לחתור תחת המרקם הדמוקרטי-ליברלי, תוך ניצול החירויות שהוא מעניק. יותר ויותר מדינות מתמקדות באתגרי ההקצנה (extremism) החברתית ומנסות לזהות בתוכה גם מעורבות של גורמים זרים.
ישראל צריכה לסייע למהלך זה, על-ידי חיזוק המודעות לפעילות הבינלאומית של ארגוני טרור פלסטיניים (בעיקר חמאס והחזית העממית) והשפעתם ההולכת וגוברת על גופים הפועלים נגד הסדר הדמוקרטי-ליברלי. ישראל גם צריכה להבליט את המעורבות והתמיכה של מדינות כמו איראן וקטאר בפעילות החתרנית המסוכנת של ארגונים מסוג זה על אדמת אירופה.
ככל שאנו מתרחקים מאירועי האלימות נגד אוהדי מכבי תל-אביב, ביום חמישי האחרון, באמסטרדם, מתברר שהתקריות אורגנו ותואמו במהירות, והשתתפו בהן בעיקר הולנדים בני מהגרים ממדינות ערב וממוצא תורכי.
לאירועים קדמה הפגנה אנטי-ישראלית באזור אצטדיון הכדורגל, בהובלת PGNL, ארגון הגג של הקהילה הפלסטינית בהולנד, המקושר הן לארגונים בעלי גוון אסלאמיסטי והן לארגונים לאומניים-ערביים.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" אנו עדים לגל מחאות אנטי-ישראליות ברחבי אירופה. בהולנד, גל המחאות הזה גרר תגובת נגד חריפה והשפיע ישירות על תוצאות הבחירות במדינה, בנובמבר 2023, בהן ניצחה מפלגת הימין הקיצונית, "המפלגה למען החירות" (PVV). על אף המהפך הפוליטי, ניכר שעדיין לא חל בהולנד שינוי של ממש בהתמודדות עם האקטיביזם האנטי-ישראלי, שמנסה לנרמל את נראטיב ה"התנגדות" לישראל ולתומכיה ולהציג אותה כפרויקט של "קולוניאליזם התיישבותי" (Settler-Colonialism). אמנם לאחרונה הוציאה הולנד אל מחוץ לחוק את "צאמדון", המשמש כזרוע אזרחית של ארגון החזית העממית ועוד לפני המלחמה נעצר בהולנד אמין אבו-ראשד, בחשד לפעילות מימון אסורה עבור חמאס, אולם בשטח נראה כי האכיפה ההולנדית מועטה ולא יעילה מספיק. זאת ועוד, לפני חודשיים דווח על שוטרים שמסרבים לאבטח אירועים של הקהילה היהודית מטעמים של "דילמות מוסריות".
האירועים באמסטרדם חריגים בהיקפם אך אינם מפתיעים לאור קו המגמה הברור של המשך העלייה בתקריות אנטי-ישראליות ואנטישמיות באירופה. בשנים האחרונות מתחילים גופי אכיפה באירופה להבין כי הגרעין הקשה של ה"ברית האדומה-הירוקה" (קבוצות שמאל רדיקלי וארגונים אסלאמיסטיים) שואף - מעבר לפגיעה בישראל ובקהילות יהודיות – לחתור תחת המרקם הדמוקרטי-ליברלי, תוך ניצול החירויות שהוא מעניק. יותר ויותר מדינות מתמקדות באתגרי ההקצנה (extremism) החברתית ומנסות לזהות בתוכה גם מעורבות של גורמים זרים.
ישראל צריכה לסייע למהלך זה, על-ידי חיזוק המודעות לפעילות הבינלאומית של ארגוני טרור פלסטיניים (בעיקר חמאס והחזית העממית) והשפעתם ההולכת וגוברת על גופים הפועלים נגד הסדר הדמוקרטי-ליברלי. ישראל גם צריכה להבליט את המעורבות והתמיכה של מדינות כמו איראן וקטאר בפעילות החתרנית המסוכנת של ארגונים מסוג זה על אדמת אירופה.