ביום שני האחרון קמה גרמניה לבוקר חדש. לראשונה מאז סיום מלחמת העולם השניה גרפה מפלגת ימין קיצוני, מפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה", את מרבית קולות הבוחרים בבחירות שהתקיימו במדינת תורינגיה שבמזרח גרמניה. זאת ועוד, אותה מפלגה הגיעה למקום השני בבחירות שהתקיימו במדינת סכסוניה, הנמצאת אף היא במזרח גרמניה.
ואם לא די בכך, הרי שמפלגה שקמה בתחילת השנה וקרויה על שמה של פוליטיקאית קומוניסטית שנויה במחלוקת בעלת סדר יום פופוליסטי ומצע המשלב אלמנטים מהימין והשמאל הקיצוני ופולחן אישיות, הצליחה לגרוף מספר קולות גדול ולהפוך לשחקן חיוני שבלעדיו לא ניתן יהיה להקים קואליציות "יציבות" בשתי המדינות.
הגם שההליך הדמוקרטי התקין היה מחייב להעניק למפלגה הגדולה את מלאכת הרכבת הממשלה, במקרה של מדינת תורינגיה, הרי "שחומת האש" קרי - סירוב לשתף פעולה עם "אלטרנטיבה לגרמניה",עליה הודיעו כל יתר המפלגות, תשלח את המפלגה לאופוזיציה (משם תוכל להשפיע באמצעות רוב חוסם שהשיגה על הליכים פוליטיים כגון פיזור הפרלמנט או קיום בחירות ). יש לציין כי קרוב לוודאי שבחירות שיתקיימו בסוף החודש במדינת ברנדנבורג ינפקו תוצאות דומות.
בהשוואה לשתי המפלגות לעיל שיחד השיגו למעלה מארבעים אחוז מקולות הבוחרים, נחלו שלוש מפלגות הקואליציה הפדראלית (סוציאל דמוקרטיה,ירוקים והליברלים) מפלה צורבת ("הליברלים" אף לא עברו את אחוז החסימה). בכך שיגר הבוחר בשתי המדינות מסר חד משמעי לגבי אי שביעות הרצון מתיפקוד ממשלתו של הקנצלר שולץ בשורת נושאים שעמדו במוקד מערכות הבחירות (הגירה, ביטחון פנים, אנרגיה, אינפלציה והמלחמה באוקראינה שהמשך הסיוע לה אינו זוכה לתמיכה במזרח גרמניה).
בשנה שנותרה עד לבחירות הפדראליות (ספטמבר 2025), תנסה הממשלה להפיק את הלקחים מהמפלה שנחלו (בראש וראשונה בנושא ההגירה וביטחון הפנים) בתקווה שיעלה ביד שלוש מפלגות הקואליציה לשפר את מצבן האלקטוראלי.
תוצאות הבחירות הן אינה תוצאה של תקלה מקומית שאותה ניתן לתקן בפרק זמן קצר. הסיבות לתוצאות הן רבות. חלקן נעוצות בהסטוריה של מזרח גרמניה ואחרות במשבר הרב מערכתי אליו נקלעה גרמניה בשנים האחרונות, והקושי של הדמוקרטיה הגרמנית (כמו של דמוקרטיות מערביות אחרות) להתמודד עמן (ובעיקר להשיג תוצאות בטווח הקצר). בכך, הן מספקות כר פורה לפופליזם ולקיצוניות (בעיקר מהימין) הפוקדת את אירופה (וארה"ב). סופו של הגל העכור אינו נראה באופק.
ביום שני האחרון קמה גרמניה לבוקר חדש. לראשונה מאז סיום מלחמת העולם השניה גרפה מפלגת ימין קיצוני, מפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה", את מרבית קולות הבוחרים בבחירות שהתקיימו במדינת תורינגיה שבמזרח גרמניה. זאת ועוד, אותה מפלגה הגיעה למקום השני בבחירות שהתקיימו במדינת סכסוניה, הנמצאת אף היא במזרח גרמניה.
ואם לא די בכך, הרי שמפלגה שקמה בתחילת השנה וקרויה על שמה של פוליטיקאית קומוניסטית שנויה במחלוקת בעלת סדר יום פופוליסטי ומצע המשלב אלמנטים מהימין והשמאל הקיצוני ופולחן אישיות, הצליחה לגרוף מספר קולות גדול ולהפוך לשחקן חיוני שבלעדיו לא ניתן יהיה להקים קואליציות "יציבות" בשתי המדינות.
הגם שההליך הדמוקרטי התקין היה מחייב להעניק למפלגה הגדולה את מלאכת הרכבת הממשלה, במקרה של מדינת תורינגיה, הרי "שחומת האש" קרי - סירוב לשתף פעולה עם "אלטרנטיבה לגרמניה",עליה הודיעו כל יתר המפלגות, תשלח את המפלגה לאופוזיציה (משם תוכל להשפיע באמצעות רוב חוסם שהשיגה על הליכים פוליטיים כגון פיזור הפרלמנט או קיום בחירות ). יש לציין כי קרוב לוודאי שבחירות שיתקיימו בסוף החודש במדינת ברנדנבורג ינפקו תוצאות דומות.
בהשוואה לשתי המפלגות לעיל שיחד השיגו למעלה מארבעים אחוז מקולות הבוחרים, נחלו שלוש מפלגות הקואליציה הפדראלית (סוציאל דמוקרטיה,ירוקים והליברלים) מפלה צורבת ("הליברלים" אף לא עברו את אחוז החסימה). בכך שיגר הבוחר בשתי המדינות מסר חד משמעי לגבי אי שביעות הרצון מתיפקוד ממשלתו של הקנצלר שולץ בשורת נושאים שעמדו במוקד מערכות הבחירות (הגירה, ביטחון פנים, אנרגיה, אינפלציה והמלחמה באוקראינה שהמשך הסיוע לה אינו זוכה לתמיכה במזרח גרמניה).
בשנה שנותרה עד לבחירות הפדראליות (ספטמבר 2025), תנסה הממשלה להפיק את הלקחים מהמפלה שנחלו (בראש וראשונה בנושא ההגירה וביטחון הפנים) בתקווה שיעלה ביד שלוש מפלגות הקואליציה לשפר את מצבן האלקטוראלי.
תוצאות הבחירות הן אינה תוצאה של תקלה מקומית שאותה ניתן לתקן בפרק זמן קצר. הסיבות לתוצאות הן רבות. חלקן נעוצות בהסטוריה של מזרח גרמניה ואחרות במשבר הרב מערכתי אליו נקלעה גרמניה בשנים האחרונות, והקושי של הדמוקרטיה הגרמנית (כמו של דמוקרטיות מערביות אחרות) להתמודד עמן (ובעיקר להשיג תוצאות בטווח הקצר). בכך, הן מספקות כר פורה לפופליזם ולקיצוניות (בעיקר מהימין) הפוקדת את אירופה (וארה"ב). סופו של הגל העכור אינו נראה באופק.