"אם זמנו של המערב הסתיים, האם מנהיגה הבא של גרמניה יוכל לקחת אחריות, להציל את אוקראינה ולהגן על אירופה?" - כותרת זו של הגארדיין הבריטי מבטאת, על רקע השבר הטראנסאטלנטי המתהווה לנגד עיננו, את הציפיות שאירופה תולה בקנצלר המיועד מרץ.
עד שנוכל להעריך האם הקנצלר המיועד בפרט וגרמניה בכלל יוכלו להנהיג את האיחוד (ולא כל שכן להנהיג את "המערב"), על מרץ ומפלגתו להקים קואליציה יציבה שתאפשר לו לתחיל ולחלץ את גרמניה מהמשבר הכלכלי, החברתי והביטחוני בו היא מצוייה, וכן לתת מענה גרמני/אירופי לאיום הרוסי בכלל ולמלחמה באוקראינה בפרט. תוצאות הבחירות אינן מותירות בפני מרץ ומפלגתו אופציה אחרת והיא, להקים קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (שנחלה תבוסה בבחירות). למרות המשקעים שמערכת הבחירות הותירה בשתי המפלגות, הן נדונות להתחיל ולהתמודד עם האתגרים האדירים שבפניהם הם ניצבים בחזית הפנים והחוץ שאם לא כן, כפי שחלק מהפרשנים טוענים, תהיה דרכה של מפלגת הימין הרדיקלי "האלטרנטיבה לגרמניה" סלולה להיות המפלגה הגדולה ביותר לאחר הבחירות הבאות (2029). הקנצלר המיועד המודע לציפיות ולאחריות המוטלת עליו, הבהיר את נחישותו לסיים את המו"מ הקואליציוני (שכדרך קבע נמשך חודשים) עד לחג הפסחא.
הקנצלר המיועד הבהיר כי שלוש העדיפויות שיעמדו על סדר יומו יהיו: נושאי חוץ ובטחון, הגירה וכלכלה. כותרות שמאחוריהן מסתתרים אתגרים שדוגמתם לא ידעה גרמניה מאז הווסדה.
"נקודת המפנה" שעליה הודיעה הקנצלר היוצא בעקבות פלישתה (השניה) של רוסיה לאוקראינה (פברואר 2022) אמנם הביאה למפנה בהבנת האיום הרוסי והצורך במענה לו, אלא שהמפנה לא היה כלל מערכתי והמענה, קרי הגדלה משמעותית של תקציב הבטחון שתאפשר את מוכנותו של הצבא הגרמני ובנוסף תסייע לאוקראינה במלחמתה, רחוקים מלענות על הצרכים. בנוסף תצטרך גרמניה לתרום חלקה לחיזוק הנדבך האירופאי במסגרת נאט"ו - חיזוק שחשיבותו עלתה דרמטית בעקבות הספקות שעולים לגבי אמינות ההרתעה האמריקאית ומחוייבותה לבטחון "בנות בריתה" האירופאיות (הקנצלר המיועד מטיל ספק בכך). חלק בלתי נפרד מ"התפנית" נוגע ל"חידוש השותפות הפרנקו גרמנית (שיחד עם פולין ובריטניה "שגילתה" את אירופה) שהינה הכרחית (אך לא בלעדית) לבנייתה של "אירופה אסטרטגית" שתביא להקטנת התלות בארה"ב.
חילוצה של גרמניה מהמיתון הנמשך והנעת מנועי צמיחה הינם קריטיים למימוש הוצאות הבטחון. נוסף על כך, תחושת הציבור שהמדינה איבדה שליטה בטיפולה בבעיית ההגירה הלא חוקית, תחושה שאליה התלוו מספר מעשי טרור ע"י מהגרים ושהביאה לגידול משמעותי בכוחו (הפלמנטרי) של הימין הרדיקלי, מחייבת מענה דחוף (גם ברמת האיחוד).
הקנצלר הנכנס תאר את המצב "כחמש לפני חצות". האם הוא, קרי גרמניה ואירופה, יוכלו לאתגרים שעומדים בפניהם?
"אם זמנו של המערב הסתיים, האם מנהיגה הבא של גרמניה יוכל לקחת אחריות, להציל את אוקראינה ולהגן על אירופה?" - כותרת זו של הגארדיין הבריטי מבטאת, על רקע השבר הטראנסאטלנטי המתהווה לנגד עיננו, את הציפיות שאירופה תולה בקנצלר המיועד מרץ.
עד שנוכל להעריך האם הקנצלר המיועד בפרט וגרמניה בכלל יוכלו להנהיג את האיחוד (ולא כל שכן להנהיג את "המערב"), על מרץ ומפלגתו להקים קואליציה יציבה שתאפשר לו לתחיל ולחלץ את גרמניה מהמשבר הכלכלי, החברתי והביטחוני בו היא מצוייה, וכן לתת מענה גרמני/אירופי לאיום הרוסי בכלל ולמלחמה באוקראינה בפרט. תוצאות הבחירות אינן מותירות בפני מרץ ומפלגתו אופציה אחרת והיא, להקים קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (שנחלה תבוסה בבחירות). למרות המשקעים שמערכת הבחירות הותירה בשתי המפלגות, הן נדונות להתחיל ולהתמודד עם האתגרים האדירים שבפניהם הם ניצבים בחזית הפנים והחוץ שאם לא כן, כפי שחלק מהפרשנים טוענים, תהיה דרכה של מפלגת הימין הרדיקלי "האלטרנטיבה לגרמניה" סלולה להיות המפלגה הגדולה ביותר לאחר הבחירות הבאות (2029). הקנצלר המיועד המודע לציפיות ולאחריות המוטלת עליו, הבהיר את נחישותו לסיים את המו"מ הקואליציוני (שכדרך קבע נמשך חודשים) עד לחג הפסחא.
הקנצלר המיועד הבהיר כי שלוש העדיפויות שיעמדו על סדר יומו יהיו: נושאי חוץ ובטחון, הגירה וכלכלה. כותרות שמאחוריהן מסתתרים אתגרים שדוגמתם לא ידעה גרמניה מאז הווסדה.
"נקודת המפנה" שעליה הודיעה הקנצלר היוצא בעקבות פלישתה (השניה) של רוסיה לאוקראינה (פברואר 2022) אמנם הביאה למפנה בהבנת האיום הרוסי והצורך במענה לו, אלא שהמפנה לא היה כלל מערכתי והמענה, קרי הגדלה משמעותית של תקציב הבטחון שתאפשר את מוכנותו של הצבא הגרמני ובנוסף תסייע לאוקראינה במלחמתה, רחוקים מלענות על הצרכים. בנוסף תצטרך גרמניה לתרום חלקה לחיזוק הנדבך האירופאי במסגרת נאט"ו - חיזוק שחשיבותו עלתה דרמטית בעקבות הספקות שעולים לגבי אמינות ההרתעה האמריקאית ומחוייבותה לבטחון "בנות בריתה" האירופאיות (הקנצלר המיועד מטיל ספק בכך). חלק בלתי נפרד מ"התפנית" נוגע ל"חידוש השותפות הפרנקו גרמנית (שיחד עם פולין ובריטניה "שגילתה" את אירופה) שהינה הכרחית (אך לא בלעדית) לבנייתה של "אירופה אסטרטגית" שתביא להקטנת התלות בארה"ב.
חילוצה של גרמניה מהמיתון הנמשך והנעת מנועי צמיחה הינם קריטיים למימוש הוצאות הבטחון. נוסף על כך, תחושת הציבור שהמדינה איבדה שליטה בטיפולה בבעיית ההגירה הלא חוקית, תחושה שאליה התלוו מספר מעשי טרור ע"י מהגרים ושהביאה לגידול משמעותי בכוחו (הפלמנטרי) של הימין הרדיקלי, מחייבת מענה דחוף (גם ברמת האיחוד).
הקנצלר הנכנס תאר את המצב "כחמש לפני חצות". האם הוא, קרי גרמניה ואירופה, יוכלו לאתגרים שעומדים בפניהם?