את ביקור הנשיא ביידן בישראל, וכן ברשות הפלסטינית ובערב הסעודית, ילווה צילם של המשבר הכלל מערכתי הפנים אמריקאי, הבא לידי ביטוי בשיעורי התמיכה הנמוכים בו, של המלחמה באוקראינה, שסיומה אינו נראה באופק, ושל התחרות הבין-מעצמתית, המובילה לשינוי סדרי עדיפויות במדיניות החוץ והביטחון ואשר משמעותה מבחינת המזרח התיכון היא ירידה בחשיבות האזור מבחינת האינטרס האמריקאי.
בניסיון לשנות דימוי זה, ציין ביידן במאמר שפרסם לקראת הביקור, כי הוא נוסע למזרח התיכון על מנת להתחיל פרק חדש ומבטיח יותר במעורבות האמריקאית שם. יהיה עלינו להמתין ולראות את יישומה של הצהרת הכוונות השאפתנית, שהסיבה המיידית לה היא המצוקה הכלכלית-אנרגטית שאליה נקלעה ארצות הברית בעקבות המלחמה באוקראינה והרצון או התקווה להתגבר עליה בסיוע ערב הסעודית, שאותה כינה בעבר הנשיא מדינה מוקצה.
לביקורו של ביידן בישראל, אשר בתכנון המקורי אמור היה להיות תחנתו היחידה באזור, יש בראש וראשונה ערך סימבולי. וכפי שנהוג לומר, חשיבות הביקור היא בעצם קיומו. הנשיא מבקש להביע את מחויבותו לביטחון ישראל, ובנוסף להעביר לאזור מסר כי היא רכיב חשוב בכושר ההרתעה שלה.
ואשר לסוגיה הפלסטינית, שמונה עשר החודשים שחלפו מאז שנכנס ביידן לבית הלבן התאפיינו בין היתר בהיעדר פעלתנות בהקשר זה, מתוך הכרה כי התנאים בשני הצדדים אינם בשלים לחידוש ההידברות בין הצדדים או לדיון ביוזמה מדינית, וכן מרצון, שאמנם לא הוצהר, להימנע מיצירת משבר העלול לשרת את הימין הישראלי. גם חשיבות פגישתו המתוכננת של הנשיא ביידן עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס תהיה בעצם קיומה. למעט מחוות מספר, לא ימלא המפגש עם הנשיא את משאלות הפלסטינים, ובראשן פתיחת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים וחידוש התהליך המדיני.
הסוגייה האיראנית צפויה לעמוד במוקד השיח האמריקאי-ישראלי בעת ביקור ביידן, אך אין להניח שינוי בעמדות הצדדים לגבי מטרת המשא ומתן עם איראן, הנסוב על התנאים לחידוש הסכם הגרעין ולשובה של ארצות הברית להסכם.
בסופו של יום, הצלחת מסעו של הנשיא ביידן במזרח התיכון תימדד ביכולתו לשכנע את ערב הסעודית להעלות את תפוקת הנפט ולהתחיל תהליך של עדכון היחסים בין וושינגטון לריאד. הישגים נוספים יהיו הסכמה סעודית לתהליך הדרגתי של נורמליזציה ביחסים עם ישראל (שילווה מחוות סמליות, לפחות) והשקת תהליך לכינון ברית הגנה אזורית במזרח התיכון, שגם ישראל תשתלב בה.
את ביקור הנשיא ביידן בישראל, וכן ברשות הפלסטינית ובערב הסעודית, ילווה צילם של המשבר הכלל מערכתי הפנים אמריקאי, הבא לידי ביטוי בשיעורי התמיכה הנמוכים בו, של המלחמה באוקראינה, שסיומה אינו נראה באופק, ושל התחרות הבין-מעצמתית, המובילה לשינוי סדרי עדיפויות במדיניות החוץ והביטחון ואשר משמעותה מבחינת המזרח התיכון היא ירידה בחשיבות האזור מבחינת האינטרס האמריקאי.
בניסיון לשנות דימוי זה, ציין ביידן במאמר שפרסם לקראת הביקור, כי הוא נוסע למזרח התיכון על מנת להתחיל פרק חדש ומבטיח יותר במעורבות האמריקאית שם. יהיה עלינו להמתין ולראות את יישומה של הצהרת הכוונות השאפתנית, שהסיבה המיידית לה היא המצוקה הכלכלית-אנרגטית שאליה נקלעה ארצות הברית בעקבות המלחמה באוקראינה והרצון או התקווה להתגבר עליה בסיוע ערב הסעודית, שאותה כינה בעבר הנשיא מדינה מוקצה.
לביקורו של ביידן בישראל, אשר בתכנון המקורי אמור היה להיות תחנתו היחידה באזור, יש בראש וראשונה ערך סימבולי. וכפי שנהוג לומר, חשיבות הביקור היא בעצם קיומו. הנשיא מבקש להביע את מחויבותו לביטחון ישראל, ובנוסף להעביר לאזור מסר כי היא רכיב חשוב בכושר ההרתעה שלה.
ואשר לסוגיה הפלסטינית, שמונה עשר החודשים שחלפו מאז שנכנס ביידן לבית הלבן התאפיינו בין היתר בהיעדר פעלתנות בהקשר זה, מתוך הכרה כי התנאים בשני הצדדים אינם בשלים לחידוש ההידברות בין הצדדים או לדיון ביוזמה מדינית, וכן מרצון, שאמנם לא הוצהר, להימנע מיצירת משבר העלול לשרת את הימין הישראלי. גם חשיבות פגישתו המתוכננת של הנשיא ביידן עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס תהיה בעצם קיומה. למעט מחוות מספר, לא ימלא המפגש עם הנשיא את משאלות הפלסטינים, ובראשן פתיחת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים וחידוש התהליך המדיני.
הסוגייה האיראנית צפויה לעמוד במוקד השיח האמריקאי-ישראלי בעת ביקור ביידן, אך אין להניח שינוי בעמדות הצדדים לגבי מטרת המשא ומתן עם איראן, הנסוב על התנאים לחידוש הסכם הגרעין ולשובה של ארצות הברית להסכם.
בסופו של יום, הצלחת מסעו של הנשיא ביידן במזרח התיכון תימדד ביכולתו לשכנע את ערב הסעודית להעלות את תפוקת הנפט ולהתחיל תהליך של עדכון היחסים בין וושינגטון לריאד. הישגים נוספים יהיו הסכמה סעודית לתהליך הדרגתי של נורמליזציה ביחסים עם ישראל (שילווה מחוות סמליות, לפחות) והשקת תהליך לכינון ברית הגנה אזורית במזרח התיכון, שגם ישראל תשתלב בה.