ההסתבכות של מבצע המעצרים בג'נין ב-19 ביוני 2023 מעידה על עוד שינוי במאפייני המערכה נגד הטרור, שהחלה במצבע "שובר גלים" במאי 2022. אמנם, זו לא הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במטעני נפץ בזירה, אך זו הפעם הראשונה שבה מדובר במטעני נפץ משמעותיים, שגם הסבו נזק משמעותי לכלי רכב ממוגנים של צה"ל וגרמו לפציעתם של 7 חיילים. יתרה מזאת, האירוע לא הסתיים בפיצוץ המטען, אלא בחילופי אש שנמשכו על פני שעות רבות וחייבו תגבור כוחות ואפילו שימוש במסוקי קרב, לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה.
הפלסטינים הפגינו יכולת התארגנות וגיוס של אוחזי נשק רבים ובעיקר מוטיבציה ונחישות לעימות עם כוחות צה"ל, כשאינם נרתעים מכוח האש הצה"לי. האירוע, שהסתיים במצעד ניצחון פלסטיני במסגרתו הוצגו לראווה גם שאריות מפוחמות מרכבי צה"ל שנפגעו באירוע, הפך לסוג של אירוע נראטיבי מכונן. ההתנגדות המזוינת יכלה לכוח צה"לי גדול וחזק יותר ונחישותה אף הצליחה להסב נזק ונפגעים לצד הישראלי. המסר מחלחל ומפלס המוטיבציה גובה.
האווירה הכללית של היעדר משילות מחד גיסא והתרחבות של מעגלי הטרור תוך שימוש במטעני נפץ ומעורבות איראנית-חזבאלאית מאידך גיסא, מזכירה את דרום לבנון של שנות ה-80. פוטנציאל ההסלמה והזליגה גבוה יותר וישראל עלולה למצוא עצמה בסבב לחימה רחב ומשמעותי הרבה יותר בעיתוי ובתנאים שאינם בהכרח נוחים לה.
קן הצרעות של ג'נין הפך לסמל לאומי ולנדבך נוסף באתוס הגבורה וההתנגדות הפלסטיני, ויש בכך כדי לכרסם ביכולת ההרתעה של ישראל ולהעיד על רלוונטיות מוגבלת של דפוס הפעולה. דפוס הפעולה המבוסס על היגיון של הכלה ומניעת זליגת הטרור מג'נין לרחבי הגדה המערבית ולשטח ישראל, המבוסס על מודיעין מדויק ומבצעי קומנדו של יחידות מיוחדות וכוחות מסתערבים, מצליח לייצר הישגים טקטיים מרשימים, אך נכשל בייצור האימפקט האסטרטגי. בהשוואה להיקף הטרור במאי 2022, אנו במגמת עלייה והסלמה הן במספר הפיגועים ובאיכותם, הן במספר המצטרפים למעגל הטרור והן במספר הנפגעים בשני הצדדים.
בהינתן המציאות הקיימת בג'נין ובשטחי הרשות הפלסטינית, בהתבסס נרטיב ההתנגדות הפלסטינית ובהינתן ריק שלטוני של הרשות הפלסטינית במרחב, היצמדות לדפוס הפעולה הקיים ודבקות בו לא תוביל לשיפור המצב. ישראל נדרשת לחשיבה מחדש לגבי דפוס הפעולה במרחב. נכון יהיה להיערך למבצע צבאי רחב במרחב ג'נין תוך כדי כיתורו ובידודו המוחלט לפרק זמן מוגבל וכניסה למרחב עם כוח צבאי גדול ומשמעותי לצורך פירוק תשתיות הטרור במרחב והכנת התנאים לחזרת הרשות הפלסטינית לשליטה אפקטיבית יותר בשטח. המהלך הצבאי חייב להיות משמעותי ותוצאותיו חד-משמעיות, הן כדי לנטרל את תשתית הטרור במרחב והן כדי לייצר את האפקט התודעתי הנדרש.
את חיסול תשתית הטרור במרחב חייבים לראות לא רק בהקשר הפלסטיני. המהלך יפגע גם במאמצים האיראניים לערעור היציבות והביטחון במרחב וישבש את אסטרטגיית הפעולה האיראנית, המבקשת להפעיל את הזירה הפלסטינית כחזית פעולה נוספת נגד ישראל. אירוע ה-19 ביוני חייב להיתפס כתמרור אזהרה וכקריאת השכמה. מה שהיה וישנו חייב להשתנות ועדיף שעה אחת קודם.
ההסתבכות של מבצע המעצרים בג'נין ב-19 ביוני 2023 מעידה על עוד שינוי במאפייני המערכה נגד הטרור, שהחלה במצבע "שובר גלים" במאי 2022. אמנם, זו לא הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במטעני נפץ בזירה, אך זו הפעם הראשונה שבה מדובר במטעני נפץ משמעותיים, שגם הסבו נזק משמעותי לכלי רכב ממוגנים של צה"ל וגרמו לפציעתם של 7 חיילים. יתרה מזאת, האירוע לא הסתיים בפיצוץ המטען, אלא בחילופי אש שנמשכו על פני שעות רבות וחייבו תגבור כוחות ואפילו שימוש במסוקי קרב, לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה.
הפלסטינים הפגינו יכולת התארגנות וגיוס של אוחזי נשק רבים ובעיקר מוטיבציה ונחישות לעימות עם כוחות צה"ל, כשאינם נרתעים מכוח האש הצה"לי. האירוע, שהסתיים במצעד ניצחון פלסטיני במסגרתו הוצגו לראווה גם שאריות מפוחמות מרכבי צה"ל שנפגעו באירוע, הפך לסוג של אירוע נראטיבי מכונן. ההתנגדות המזוינת יכלה לכוח צה"לי גדול וחזק יותר ונחישותה אף הצליחה להסב נזק ונפגעים לצד הישראלי. המסר מחלחל ומפלס המוטיבציה גובה.
האווירה הכללית של היעדר משילות מחד גיסא והתרחבות של מעגלי הטרור תוך שימוש במטעני נפץ ומעורבות איראנית-חזבאלאית מאידך גיסא, מזכירה את דרום לבנון של שנות ה-80. פוטנציאל ההסלמה והזליגה גבוה יותר וישראל עלולה למצוא עצמה בסבב לחימה רחב ומשמעותי הרבה יותר בעיתוי ובתנאים שאינם בהכרח נוחים לה.
קן הצרעות של ג'נין הפך לסמל לאומי ולנדבך נוסף באתוס הגבורה וההתנגדות הפלסטיני, ויש בכך כדי לכרסם ביכולת ההרתעה של ישראל ולהעיד על רלוונטיות מוגבלת של דפוס הפעולה. דפוס הפעולה המבוסס על היגיון של הכלה ומניעת זליגת הטרור מג'נין לרחבי הגדה המערבית ולשטח ישראל, המבוסס על מודיעין מדויק ומבצעי קומנדו של יחידות מיוחדות וכוחות מסתערבים, מצליח לייצר הישגים טקטיים מרשימים, אך נכשל בייצור האימפקט האסטרטגי. בהשוואה להיקף הטרור במאי 2022, אנו במגמת עלייה והסלמה הן במספר הפיגועים ובאיכותם, הן במספר המצטרפים למעגל הטרור והן במספר הנפגעים בשני הצדדים.
בהינתן המציאות הקיימת בג'נין ובשטחי הרשות הפלסטינית, בהתבסס נרטיב ההתנגדות הפלסטינית ובהינתן ריק שלטוני של הרשות הפלסטינית במרחב, היצמדות לדפוס הפעולה הקיים ודבקות בו לא תוביל לשיפור המצב. ישראל נדרשת לחשיבה מחדש לגבי דפוס הפעולה במרחב. נכון יהיה להיערך למבצע צבאי רחב במרחב ג'נין תוך כדי כיתורו ובידודו המוחלט לפרק זמן מוגבל וכניסה למרחב עם כוח צבאי גדול ומשמעותי לצורך פירוק תשתיות הטרור במרחב והכנת התנאים לחזרת הרשות הפלסטינית לשליטה אפקטיבית יותר בשטח. המהלך הצבאי חייב להיות משמעותי ותוצאותיו חד-משמעיות, הן כדי לנטרל את תשתית הטרור במרחב והן כדי לייצר את האפקט התודעתי הנדרש.
את חיסול תשתית הטרור במרחב חייבים לראות לא רק בהקשר הפלסטיני. המהלך יפגע גם במאמצים האיראניים לערעור היציבות והביטחון במרחב וישבש את אסטרטגיית הפעולה האיראנית, המבקשת להפעיל את הזירה הפלסטינית כחזית פעולה נוספת נגד ישראל. אירוע ה-19 ביוני חייב להיתפס כתמרור אזהרה וכקריאת השכמה. מה שהיה וישנו חייב להשתנות ועדיף שעה אחת קודם.