התמקדות ישראל ברצועת עזה

לאחר מבצע 'שומר החומות', חילופי השלטון בישראל והשלמת המכשול הביטחוני סביב רצועת עזה, שר החוץ יאיר לפיד חשף את תוכניתו "כלכלה תמורת ביטחון" ובכך אותת על נכונותה של ישראל להתקדם להסדרה ברצועת עזה. אומנם הממשלה הצהירה ששיקום עזה יותנה בעצירת התעצמותו של חמאס ובפתרון סוגיית השבויים והנעדרים, אך ניכר שההנהגה הישראלית מבינה שמדובר בקשירת ידיה באופן הפוגע באינטרסים שלה עצמה, הכרוכים בייצוב הרצועה. מצרים מצידה רואה בהשגת הבנות להפסקת אש לחמש שנים בין חמאס לישראל ובהשתלבות חברות מצריות בפרויקטים לשיקום רצועת עזה דרך להבלטת ערכיותה בעיני ממשל ביידן והקהילה הבינלאומית, וכן מנוף לשיפור השפעתה על ריסון חמאס.

המדיניות הישראלית הנוכחית מסתמנת כחזרה למצב שלפני 'שומר החומות', כאשר חמאס אף מחוזק יותר ודומיננטי יותר, ולישראל אין כלים למנוע את התעצמותו הצבאית. יתרה מזאת, מאז המבצע מימש חמאס אסטרטגיית התנגדות דואלית – רגיעה ברצועת עזה לצד פיתוח תשתית טרור ועידוד פיגועים בירושלים, ביהודה ושומרון ומדרום לבנון. חמאס צפוי להמשיך להתנהל בין הזהויות השונות – דתית, לאומית, אזרחית, התנגדותית – ככל שאלה משרתות את מטרותיו השונות. כל מהלך הסדרה ברצועת עזה הוא לכן הכרה בלגיטימציה של חמאס וחיזוקו, ובכלל זה הסכמה להמשך השימוש באסטרטגיית ההתנגדות הדואלית. משמעות נלווית היא בהכרח החלשת הרשות הפלסטינית, מעמדה ודרכה המדינית.

משבר כלכלי מעמיק

בתחומי הרשות הפלסטינית מורגשת התאוששות הדרגתית מהמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה, אך ממשלת הרשות נמצאת בגירעון חמור כתוצאה מהירידה בסך התרומות הזרות ומירידת ערך הדולר ביחס לשקל, המגבירה את התלות הפלסטינית בהעברות מס מישראל. ייתכן שהתחזקות השקל תיטיב עם יוקר המחיה הפלסטיני, שכן הרפורמות ביבוא שננקטו לאחרונה מגבירות את כוח הקנייה של השקל ומאפשרות יבוא מוצרים מחו"ל במחיר מופחת. ואולם התייקרות הדלקים והמזון וכן ההפרעות בשרשראות האספקה העולמיות עלולות לצמצם את ההשפעה החיובית. זאת ועוד, במהלך 2021 חל גידול ניכר במספרם של תושבי הרשות המועסקים בישראל, אך שכר העובדים המקביל לכ-21 אחוזים מהתוצר של הרשות כמעט אינו ממוסה. לתעסוקה זו השפעה שלילית על התעסוקה של גברים ערבים-ישראלים, שהיקפה יורד בשנים האחרונות. כמו כן, מעכב צמיחה משמעותי ברשות הוא השחיתות, לרבות גביית תשלום על היתרים המתקבלים מישראל, חוסר התחרות הנובעת מכוחם של בעלי האינטרסים וקשריהם להנהגת הרשות, וכן היעדר מערכת משפטית מתפקדת.

כלכלת רצועת עזה טרם התאוששה לאחר מגפת הקורונה, והתוצר אף נמוך יותר מרמתו ערב המשבר. מאמצי השיקום על ידי הקהילה הבינלאומית ובהובלת מצרים נמצאים בתהליכים מתקדמים, אך הכלכלה עצמה מדוללת, עם ערך מוסף נמוך ומיעוט הון בעקבות שנים של השקעה מועטה. ענפי הייצור ברצועת עזה מעטים, כך שגם מתן היתר להרחבת היצוא מעזה לישראל או למדינות אחרות לא צפוי להביא ליצוא בהיקף ניכר. לאחרונה אישרה ישראל לפועלים עזתים, במסווה של סוחרים, לעבוד בישראל ובהמשך הגדילה את מספר היתרי הכניסה משבעת אלפים לעשרת אלפים, כאשר רובם עובדים בישראל באופן לא רשמי. מבחינת מערכת הביטחון היתרי כניסה לישראל הם אמצעי לייצוב המציאות הביטחונית בין ישראל לרצועת עזה, אך יש לכך השפעה מועטה בלבד על הכלכלה של רצועת עזה. למרות האטרקטיביות של עבודה בישראל מבחינת רמת השכר, אין מדובר בכלי משנה מציאות אלא בהשפעה שולית על שיעור האבטלה והתעסוקה עקב היקפו של כוח העבודה העזתי.