יש למנוע ממשטר אסד בנייה מחדש של מאגר נשק כימי והעברתו לחזבאללה בלבנון, ובד בבד לנטרל יכולות הגנה אווירית שעלולות להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בשמי סוריה ולבנון.

יש לשמר את התיאום האסטרטגי והצבאי עם רוסיה, בהיותה גורם כוח מוביל בסוריה וביכולתה לצמצם את חופש הפעולה האווירי של צה"ל בשמי סוריה, וגם להגביל את היקף ההתבססות הצבאית האיראנית. לשם כך נדרש להרחיב את השיח האסטרטגי עם רוסיה, לצד העמקת התיאום המבצעי למניעת חיכוך עם כוחות צבא רוסיה.

נדרשת הכנת חלופות מבצעיות לתקיפת פרויקט הטילים המדויקים בלבנון, ביניהן גיבוש מתווה מבצעי של 'מכה מקדימה' – ניצול אירוע הסלמתי מול חזבאללה לתקיפת תשתית הטילים המדויקים וציד סוללות הגנה אווירית בלבנון. במקביל נדרש לשפר את המוכנות ואת הדריכות להסלמה ולדינמיקת הסלמה באירועים וימי קרב, שעלולה להוביל למלחמה בזירה הצפונית למרות אינטרס הדדי להגבלת התקריות מתחת לסף המלחמה.

מומלץ לכונן ערוץ להעברת מסרים מול משטר אסד במקביל למנגנון התיאום עם רוסיה, כדי לאפשר שליטה בגבולות זירת המלחמה בהתאם לצרכיה ולשיקוליה של ישראל – צמצומה לחזית לבנון בלבד או הרחבתה לסוריה ולמערב עיראק.

גישה שיתופית רב-צדדית

יש לנסות להשפיע על מדינות המפרץ, ירדן ומצרים להתנות נורמליזציה עם משטר אסד בצמצום השפעת איראן וחזבאללה, בדגש על היערכותם בדרום סוריה. יש לחזק את שיתוף הפעולה עם ירדן אשר לתמיכה בגורמים בדרום סוריה המתנגדים להתבססות האיראנית ולפעולות חזבאללה באזור.

יש לחזק את מנגנון התיאום המשולש ארצות הברית-רוסיה-ישראל, מתוך הבנה כי עתידה של סוריה מותנה בהסכמות ובתיאום בין רוסיה לארצות הברית. ישראל נדרשת לשכנע את ממשל ביידן להתגמש מול רוסיה כדי לגבש הבנות משותפות לגבי בלימת ההשפעה האיראנית השלילית במרחב. בד בבד נדרש להטמיע באזור ובעולם את ההבנה לגבי ההשלכות השליליות של הפעילות האיראנית ושל שלוחיה, המערערת את היציבות בזירה זו. זאת באמצעות קשרים מודיעיניים, שיח דיפלומטי ומאמצי השפעה. התכלית היא לעודד תיאום בינלאומי שיתמקד בהחלשת איראן וחזבאללה ובהגבלת החתרנות של הציר השיעי, בייחוד במקרה של חזרה להסכם הגרעין והסרת הסנקציות מעל איראן – מה שיאפשר לה להקדיש משאבים מרובים לתמיכה בשלוחיה ובגורמים סוררים ברחבי האזור. בהקשר זה מומלץ לכונן מנגנון התייעצות עם ארצות הברית, מדינות המפרץ, ירדן ומצרים, לריסון ההשפעה האיראנית השלילית ולבניית חלופות למשענת האיראנית בסוריה ובלבנון.

בעניין מדינת לבנון הקורסת יש עדיפות ברורה לשמר את המדינה, לא לעמוד מנגד ולפעול לעיכוב התמוטטותה או למניעתה. המצב הקיים – ריבוי מוקדי שליטה בלבנון ומערכת איזונים ביניהם (למרות שהיא משובשת) על בסיס 'הסכם טאיף' – עדיף על פני השתלטות מוחלטת של חזבאללה על המדינה בשירותה של איראן. לשם כך מומלץ לכונן קואליציה רחבה של מדינות בהובלת ארצות הברית, צרפת וערב הסעודית, שתעביר סיוע הומניטרי ישיר לאוכלוסיית לבנון ותסייע בשיקום תפקודן של המערכות המדינתיות. בד בבד יש לגייס את הקואליציה הבינלאומית למאמץ של צמצום השפעת איראן וחזבאללה ולחזק את מתנגדי חזבאללה בלבנון. ישראל מצידה יכולה לגלות גמישות בדיון על הגבול הימי עם לבנון, כולל בנוגע להסדרים לאספקת אנרגיה גם מאזורים ימיים שבמחלוקת.