נשק מבוסס על גלי מיקרו (מיקרוגל)

המערכת הסינית  WB-1

מערכת זו, שפותחה בידי התאגיד Poly שנמצא בבעלות ממשלת סין, מעוררת חשש רב בגלל יכולותיה. היא הוצגה בנובמבר 2014 בתערוכת התעופה והחלל הסינית ב-Zhuhai, ובדומה למערכת האמריקאית היא גורמת לתחושת שריפה בעור, כאשר טווח הפעולה שלה מגיע לקילומטר אחד. על פי הדיווח, סין השתמשה בנובמבר 2020 במערכת לא ידועה המבוססת על גלי מיקרו בטריטוריית האיחוד ההודית לדאק, סמוך לגבול עם סין על רכס ההימלאיה. בתקרית המערכת הסינית שיתקה לכאורה חיילים הודים למשך 15 דקות וגרמה להם להקיא, כל זאת מבלי להפר את ההסכם עם הודו האוסר הדדית על ירי בתחמושת חיה.

ניצול לרעה של טכנולוגיית מיקרוגל

בארצות הברית קיים חשש מפני המערכת הרוסית לשידור גלי מיקרו, שלכאורה גרמה למאות דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים ברחבי העולם לחוות סדרת תסמינים שיוחסו למה שנקרא "תסמונת הוואנה". התסמינים דווחו לראשונה בשנת 2016 על ידי דיפלומטים אמריקאים בשגרירות ארצות הברית בהוואנה, ששמעו רעש צורם ולאחר מכן חשו בחילה, כאבי ראש, סחרחורת, נדודי שינה ואובדן שיווי משקל. מקרים אלו דומים לתקרית Moscow Signa שהתרחשה במהלך המלחמה הקרה בין השנים 1976-1953, ובה נחשפה שגרירות ארצות הברית במוסקבה לקרינת מיקרוגל בעוצמה נמוכה בתדרים של 2.5–4 ג'יגה-הרץ במשך 18 שעות ביום. החשיפה לגלים, שככל הנראה נגרמה מהקרנה מכוונת מצד ברית המועצות, לוותה בתסמינים דומים.

בתחקיר המשותף שערכו השבועון הגרמני דר שפיגל, רשת הטלוויזיה CBS וכלי התקשורת הרוסי Insider נטען כי האחראית לכך היא יחידת מודיעין סודית של צבא רוסיה, שהשתמשה בנשק אקוסטי לא-קטלני או בנשק המבוסס על גלי מיקרו. מנגד, רוב סוכנויות הביון האמריקאיות סבורות כי התרחיש שלפיו תסמונת הוואנה נגרמה בידי גורם זר הוא "מאוד לא סביר".

נציין גם כי קיימים דיווחים על תסמינים שחשו דיפלומטים אמריקאים בעיר גואנגג'ואו בסין, שמזכירים את התסמינים בתסמונת הוואנה. אף שמהימנות הדיווחים על האירועים שבהם בוצע שימוש בכלי נשק אלו מוטלת בספק, השיח התקשורתי הנרחב בנושא מדגיש את החשש ההולך וגובר מפני ניצול לרעה של טכנולוגיה המבוססת על גלי מיקרו עם יכולת השפעה על אנשים.

שימוש בידי גורמי טרור

זמינות של מידע על טכנולוגיות ברשתות החברתיות והיעדרה של אמנה ספציפית האוסרת שימוש בנשק זה מלווה בחשש מנפילת הנשק מבוסס על גלי מיקרו לידי שחקנים לא-מדינתיים אלימים וארגוני טרור, שישתמשו בו לצרכים מגוונים תוך הפרת זכויות אדם. היותן של המערכות בלתי קטלנית ובלתי נראות מהווה יתרון עבור שחקנים מפירי זכויות אדם, שכן מאפיינים אלו מקשים על הוכחת השימוש במערכת ומאפשרים מרחב הכחשה. החשש גובר בייחוד לנוכח השוני בנורמות האתיות והפוליטיות בין מדינות מערביות לבין משטרים לא-דמוקרטיים וארגוני טרור. לפי ד"ר ג'ורדנו (Giordano), שהוא גם חוקר בכיר במכללת המלחמה של הצי האמריקאי, הנורמות השונות ברוסיה ובסין יוצרות הזדמנויות ייחודיות לקידום מחקר ביולוגי וטכנולוגי בדרכים שלא היו מתקבלות בארצות הברית ובקרב מדינות נאט"ו, ולזליגת טכנולוגיות אלו, בעיקר דרך רשתות חברתיות, אל ארגוני הטרור השונים.

מערכת מתחרה: גלים אקוסטיים

חשוב לציין כי טכנולוגיות המבוססות על גלים אקוסטיים מיושמות אף הן על בני אדם, אך קיים חשש סביר שמערכות המבוססות על גלי קול (אך גם על גלי מיקרו) בתדרים שיכולים לפגוע בבני אדם ייפלו לידיים הלא-נכונות וישמשו משטרים סמכותניים כדוגמת רוסיה, סין, איראן, טורקיה וקוריאה הצפונית לפגיעה בגורמים אזרחיים במדינות אלו ולהפרת זכויות אדם. כך למשל נעשה שימוש בתותח קול במארס 2024 כנגד מפגינים בבלגרד, בעת שהפגינו נגד הממשלה הסרבית. לפי עדויות של מפגינים, בעת הפעלת הנשק נשמע צליל חזק ולאחר מכן הם סבלו מתסמינים של כאבי ראש מתמשכים, בחילות וצלצולים באוזניים, וההערכה היא כי נעשה שימוש בנשק אקוסטי (לא נשק אלקטרומגנטי) לפיזור קהל, בדומה למערכת האמריקאית LRAD שעקרון פעולתה מבוסס אף הוא על גלי קול.

המלצות למערכת הביטחון בישראל

על ישראל לאמץ את השימוש בנשק המבוסס על גלי מיקרו כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שנועדה לשדרג את ממד הספקטרום האלקטרומגנטי בשני היבטים עיקריים: האחד, אמצעי הגנה מפני איומים אוויריים, כולל נטרול מערכות אלקטרוניות של איומים אוויריים כפי שיפורט בהמשך; והשני, שימוש במערכות לא-קטלניות כנגד גורמי טרור וגורמים עוינים, תוך מניעת מגע עם כוחותינו במינימום נפגעים. מדובר באימוץ טקטיקות חדשניות ויצירתיות המבוססות על טכנולוגיה של RF DEW Radiofrequency Directed Energy Weapon)).

הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים, בעיקר האמריקאיים, בשלים לשימוש מבצעי ולהטמעה מיידית בטווח הזמן הקרוב. מאחר שרוב מערכות הנשק המבצעיות פותחו בארצות הברית, השימוש בהן מחייב את אישור הממשל האמריקאי ועל כן מומלץ שישראל תפעל לרכישתן בתקופת ממשל ידידותי, שיש לו גישה גמישה יותר כלפי מכירת נשק לישראל. השימוש וההטמעה של טכנולוגיית גלי המיקרו לצרכים ביטחוניים הם ללא ספק שינוי מהפכני ואולי אף שובר שוויון (game changer), אך כדי שהטכנולוגיה תחולל שינוי אמיתי יש לפתח דוקטרינה סדורה ותפיסת הפעלה חדשה ליישומה בשדה הקרב. חשוב להדגיש כאן כי מיעוט המידע על מערכות מיקרוגל בידי סין ורוסיה אינו מצביע על פער טכנולוגי, אלא על חשאיות הנושא ואפשרות זליגת הטכנולוגיה לידי גורמים עוינים באזורנו.

אמצעי הגנה מפני איומים אוויריים

מבחינה הגנתית, המערכות האמריקאיות הרבות שפותחו לצורך הגנה אווירית, ובהן לאונידס, מורפיוס, THOR ו-CHIMERA, יכולות להשתלב כחלק ממערך הגנה אווירית רב-שכבתי. שילוב זה יאפשר לישראל להתמודד ביעילות ולספק מענה לאיומים אוויריים בטווח הקצר כמו רחפני הנפץ הזולים של חמאס וחזבאללה, וכן לאיומים בטווח הבינוני והארוך כמו הכטב"מים (בדגש על כטב"מי הנפץ) של איראן וחזבאללה, שביניהם ניתן למנות את השאהד 136, השאהד 110 והשאהד 129. כמו כן, מערכות אלו יוכלו לסייע ולתת מענה לאיום העתידי המתגבש של נחילי רחפנים אוטונומיים. אינטגרציה עתידית של המערכות עם מערכות נוספות שייעודן הוא יירוט לטווח הבינוני-קצר, כמו "מגן אור" וכיפת ברזל, תשפר בצורה ניכרת את יכולת היירוט, בייחוד בתנאי מזג אוויר שבהם יש מגבלות למערכת "מגן אור". כאמור, גלי המיקרו אינם ממוקדים אלא מתבדרים תוך כדי התקדמותם, ועל כן הם בעלי מִפתָח מרחבי גדול – דבר המקנה להם את היכולת להתמודד עם מספר רב של איומים בו-זמנית ובמהירות גבוהה.

אמצעי הגנה מפני איומים ימיים

ישראל יכולה להשתמש במערכות המבוססות על גלי מיקרו בעוצמה גבוהה גם בזירה הימית. מערכות ה-METEOR והלאונידס יכולות להיות מותקנות על הנחתות החדשות שהגיעו בשנה שעברה לזרוע הים, ולהגן עליהן מפני איומים אוויריים. גם מערכת הלאונידס H2O יכולה לסייע בהשבתת כלי שיט עוינים מבלי להסתכן בלחימה או בהסלמה, כמו במקרים של משט המרמרה, היאכטה מדלין  או משטי מחאה נוספים שעתידים להגיע לחופי עזה על רקע המלחמה.

שימוש כאמצעי הגנה על שטחים חיוניים

ניתן לעשות שימוש במערכות מבוססות גלי מיקרו כאמצעי הרתעה למניעת התקרבות לגדר הגבול או לאזור הפרימטר, כך שכל אדם שיתקרב לגדר בטווח מוגדר מראש או יבצע פעילות חשודה בסמוך לה ייחשף לקרן המיקרוגל המחממת של מערכת ה-ADS, או לקולות הצורמים של מערכת ה-MEDUSA שיאלצו אותו לסגת. בדיעבד, השימוש במערכות יכול היה להיות יעיל מול ההתפרעויות הרבות בגדר בגבול עזה והתפרעויות שונות שהתרחשו לאורך השנים בגבולות עם סוריה ולבנון.

שימושים אפשריים נוספים של מערכת ה- MEDUSAהם סיוע לפשיטות ממוקדות, כאמצעי תומך לכוחות המתמרנים וכן ככלי מסייע להתמודדות עם התבצרות של מחבלים בתוך בתים. כל זאת באמצעות שידור קולות צורמים בעוצמה גבוהה לעבר מחבלים, שיפגע ביכולתם לתפקד.

שימוש כנשק אל-הרג

צה"ל יכול להשתמש במערכות ה-ADS וה-MEDUSA ככלי יעיל לפיזור התפרעויות אלימות, או באירועים ביטחוניים חריגים אחרים שיצאו מכלל שליטה. הפעלה של המערכות מטווח בטוח של כמה מאות מטרים יכולה למנוע חיכוך לא רצוי של חיילים עם מתפרעים אלימים, וכתוצאה מכך להפחית את מספר הפצועים וההרוגים.

חשוב להדגיש כי היותן של המערכות בלתי קטלניות ובלתי נראות מהווה יתרון משמעותי, שכן הפעלתן אינה גורמת לנזק קבוע או לפגיעות פיזיות נראות לעין. תכונות אלו מפחיתות את החיכוך עם האוכלוסייה ומצמצמות את הסבירות להסלמה. ואולם השימוש בטכנולוגיה חדשנית שטרם שולבה עד כה בשדה הקרב יכול לעורר חשש מנזקי קרינה, ועל כן גם ביקורת בינלאומית וסיקור תקשורתי שלילי. לכן, שימוש צבאי ישראלי במערכות יהיה חייב לשלב הפעלה זהירה ומושכלת, לצד מיתוג נכון והסברה שמדגישה את היותן בלתי מסוכנות וללא השפעות לטווח ארוך. על כן יש לגבש תפיסת הפעלה ותורת לחימה סדורה להפעלתן, תוך הגבלת השימוש במערכות לצה"ל בלבד, ורק במקרים של אירועים ביטחוניים מובהקים, כדי לספק מענה לחשש מפני זליגה של השימוש בהן למרחב האזרחי.

סיכום

נשק אלקטרומגנטי המבוסס על גלי מיקרו הוא אמצעי הגנתי והתקפי בעל יתרונות משמעותיים עקב יכולתו לכסות מטרות במִפתָח זוויתי גדול, ובכך לפגוע מיידית ולנטרל מספר מטרות נעות או נייחות, תוך גרימת נזק למערכות אלקטרוניות ללא נזק אגבי. למערכת חסרונות – טווח פעולה קצר יחסית וצריכה אנרגטית גדולה שנובעת מיעילות חשמלית נמוכה, אך בתכנון נכון של המערכות האלקטרוניות ניתן להגיע למערכת אופטימלית מבחינת הביצועים והדרישה המבצעית.

מומלץ למערכת הביטחון לאמץ את השימוש בנשק המבוסס על גלי מיקרו כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שנועדה לשדרג את ממד הספקטרום האלקטרומגנטי, תוך יישום טכנולוגיות מבוססות על גלי מיקרו, הן בהיבט האקטיבי נגד איומים אוויריים, כולל נטרול מערכות אלקטרוניות של איומים אוויריים (כגון נחילים תוקפים) ואיומי אמל"ח לסוגיהם השונים, והן בהיבט של שימוש במערכות נשק לא-קטלניות כנגד גורמי טרור וגורמים עוינים בחזיתות הלחימה והחיכוך השונות, תוך מניעת מגע עם כוחותינו במינימום נפגעים.