בעריכת ד"ר רובי נתנזון , הדר ויסמן ועמית לוונטל.
בשנים האחרונות התגלו כמויות משמעותיות של גז טבעי לחופי מזרח הים התיכון. מדינות שעד כה היו תלויות בייבוא של מקורות אנרגיה קיבלו לפתע הזדמנות לפתח שדות גז, וכך להפוך לעצמאיות מבחינה אנרגטית ואף לייצא אותו לאזורים אחרים. תגליות אלה משפיעות לא רק על שוק האנרגיה אלא עשויות ליצור שינויים אדירים בעלי השלכות כלכליות, סביבתיות ואזוריות.
היות שלגז טבעי צפויה להיות השפעה דרמטית על האזור כולו, קרן פרידריך אברט, מרכז מאקרו לכלכלה מדינית והמכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) יזמו כנס במסגרת רשת...
הרביעייה הבכירה, שכללה את ראש ממשלת ישראל, שר האוצר, שר המים והאנרגיה ונגיד בנק ישראל, הכריעה בשבוע שעבר בסוגיית היחס בין כמויות הגז הטבעי שיופנו לצריכה מקומית – 60% מסך כל הכמות שידוע בוודאות על הימצאותה, את השאר ניתן יהיה בעקרון לייצא.
באוקטובר 2011, מינתה הממשלה ועדה בראשות מנכ"ל משרד המים והאנרגיה, שאול צמח, לבחון את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי. הממשלה אמורה לאמץ את המלצות הוועדה, שפורסמו באפריל 2012 מיד עם תום דיוני התקציב. בדיון בוועדת הכלכלה ב-13 במאי 2013 הכריז יושב ראש הועדה, אבישי ברוורמן, כי הכנסת היא שתכריע בעתיד ההמלצות ובמיוחד בשאלת היחס בין היקף הגז שיופנה לצרכי המשק המקומי וזה שיופנה ליצוא. מאמר זה עוסק בכמה היבטים מדיניים-כלכליים ואסטרטגיים של סוגית היחס בין צריכה מקומית לבין היצוא. אין וויכוח על כך שישראל היא מקרה מיוחד בכל הקשור לביטחון...
בחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי נדונה במסגרת ועדה בין-משרדית בראשות שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, אשר הגישה את המלצותיה לממשלה בקיץ 2012. חלק מההמלצות עסקו ביחס שבין הייצוא של הגז המופק לבין הכמות שתוקצה לצריכה בישראל. עם זאת, הן לא הציעו סדרי עדיפויות לשווקים החיצוניים (ובכל מקרה הן לא אומצו על ידי הממשלה). המחבר מתאר תמונת מצב בה מעורבות – על פי הדיווחים – חברות מארצות הברית ומאוסטרליה שקשורות לחברות בסין. כך עלול לצאת שללא החלטה ממשלתית, ישראל עשויה למצוא עצמה מייצאת את הגז שלה לסין, על כל ההשלכות...
גילויים של מאגרי גז טבעי בכמות משמעותית לחופי מזרח הים התיכון עתידות לשנות לא רק את שוק האנרגיה, אלא יכולות להוות גורם בעל השפעות גיאו-אסטרטגיות על האזור עם ממדים משפטיים, כלכליים וביטחוניים. תגליות אלו יכולות להניב שיתוף פעולה בין מדינות שעד כה שרר ביניהן מתח, אך עלולות גם להוביל להסלמה של סכסוכים טריטוריאליים.
קרן פרידריך אברט, מרכז מאקרו לכלכה מדינית והמכון למחקרי בטחון לאומי ערכו ב-5 ליולי 2012 כנס בינלאומי במסגרת ה- Israeli European Policy Network (IEPN) המתמקד בהיבטים משפטיים ואסטרטגיים של תגליות הגז. ספר זה, בשפה האנגלית,...
משאל העם המתוכנן ל-9 בינואר 2011 נועד להכריע אם מדינה חדשה תתוסף במרחב, לא פחות. דרום סודאן, העשירה בנפט ושמרבית תושביה נוצרים או עובדי אלילים, תחליט אם להינתק מהצפון המוסלמי ברובו, הדל בנפט והשואף להכיל את חוק השריעה על כל המדינה. חמור במיוחד הוא המצב בסודאן שעלול להידרדר, שוב, למלחמת אזרחים כאשר הצדדים מתחמשים מעל לראשם ומחפשים תמיכה של שחקנים חיצוניים, להם אינטרסים מהותיים בסודאן.
תוכנית הגרעין המתקדמת של איראן והחששות שהתעוררו בעקבותיה, היוו, ככל הנראה, הזרז עבור כמה מדינות במזרח התיכון ליזום תוכניות שאפתניות להפקת חשמל מאנרגיה גרעינית. בשנה שעברה חתמה אבו-דאבי על הסכם בשווי מיליארדי דולרים עם צרפת לבניית כורים גרעיניים. איחוד הנסיכויות הערביות חתם על הסכם עם ארה"ב, ירדן חתמה על הסכם עם בריטניה ומצרים הודיעה כי היא מחדשת את תוכניותיה מזה עשרות שנים לבניית כורי כוח גרעיניים לאורך חופי הים התיכון.המחבר בוחן את השיקולים הרלוונטיים לעניין כדאיות הקמת כורי כוח כאלה.
במהלך אוקטובר 2007 הגיעו מחירי הנפט ("הקל") לשיא של 90 דולר לחבית, בהמשך לגל עליות שראשיתו בשנת 2003. במונחים ריאליים, מדובר במחירים הגבוהים בשיעור ניכר מאשר ב"גל הראשון" של הגאות במחירי בנפט לאחר מלחמת יום הכיפורים, וקרובים למחירי השיא של כל הזמנים שנקבעו ב"גל השני", לאחר המהפכה האסלאמית באיראן.
והיה וארה"ב תארגן סנקציות כלכליות משמעותיות ואפקטיביות נגד איראן או אם יחליט ממשל בוש לפעול צבאית ולפגוע במתקני הגרעין האיראניים, סביר להניח שאיראן תגיב בנשק הנפט העומד לרשותה, משמע, הפסקת ייצוא הנפט שלה ומאמץ לשבש את תנועת הנפט במיצרי הורמוז, אשר דרכם עוברים כ-40% מכלל ייצוא הנפט העולמי. תוצאה אפשרית של מימוש איום איראני זה היא שמחיר הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית וכלכלות המערב ויפן תתמוטטנה.
