הפיגועים האחרונים בפריז ובבריסל מאיצים את התהליך שבו אירופה מתלבטת בין שמירה קנאית על חירויות הפרט השונות לבין ההחלטה למגר את בסיסי הטרור של האסלאם הפונדמנטליסטי באירופה. בפועל המאבק הזה יצריך פיקוח הדוק יותר על מוסדות הדת באירופה, מעקב צמוד יותר אחר ארגוני צדקה למיניהם ועיבוי מערכי האבטחה במתקני השרות הציבורי למיניהם. כדי למנוע הידרדרות ביחסים שבין אוכלוסיית מערב אירופה לבין מיליוני המוסלמים החיים בקרבה, על המנהיגות האירופאית לשכנע את האוכלוסייה ואת מנהיגיה, כי מאבק בטרור אין פרושו מאבק נגד האסלאם. על אף האפשרות שתגדל ההבנה באירופה...
את העימות מול ישראל מובילים, בראש ובראשונה, תושבי ירושלים הפלסטינים. ירושלמים יצאו לדקור יהודים במאבק על הר הבית ומאז המתקפות נמשכות, משום שביצוען אינו מסובך. מה יכולה ישראל לעשות? ראשית, יש לשפר את ההפרדה בין ישראלים לפלסטינים, מה שיקטין את החיכוך ואת ההזדמנויות לפיגועים, בעיקר בירושלים ובתחומי הקו הירוק; שנית, יש ליזום מהלכים מול הרשות הפלסטינית, שישנו את האווירה – צה"ל מצביע על צפון השומרון ועל יריחו כמקומות שישראל יכולה לאפשר בהם שליטה פלסטינית מלאה; שלישית, יש לשפר את ההרתעה מול הבודדים באמצעות גירוש משפחות מחבלים, שמביעות...
התפיסה הרווחת בישראל שלפיה השתתפות הצעירים הפלסטינים בחפירת מנהרות ובפיגועי דקירה, היא תולדה של תהליכי הדתה, המובלים על ידי חמאס, ושל הסתה המנוהלת על ידי הרשות הפלסטינית – מוטעית ומטעה. מאמצי ההתמודדות בזירת הרשתות החברתיות, בלי הידרשות לסוגיות הליבה הבעייתיות, הקשורות בזירה הפלסטינית, ובפרט למצוקותיה ולמקורות תסכולה של השכבה הצעירה בזירה זו, לא יועילו לצמצם את תופעת ילדי המנהרות או את תופעת ילדי הסכינים. נדרשת הכרה בכך שלצד ניסיונות לגבש פתרונות מבצעיים (וחלקיים) לסימפטומים (חפירת המנהרות ההתקפיות וטרור הסכינים) וכן לצד פעילות נגד...
מאמר זה מתמקד בשימוש של "המדינה האסלאמית" ושחקנים לא מדינתיים אחרים באמצעי תקשורת וטכנולוגיה כדי להשפיע על יחידים או על קבוצות, תוך שילוב בין רשת האינטרנט ובין עולם המציאות שמחוץ לרשת. אופן השימוש של "המדינה האסלאמית" ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט לעיצוב המציאות דרך עיניה ולקידום מטרות הטרור שלה, שונה במהותו מהשימוש שעשו ארגוני טרור בעבר. שחקנים לא מדינתיים וארגוני טרור נוספים לומדים ומפיקים לקחים מהצלחת מודל הפעולה של "המדינה האסלאמית" כדי להשתמש באמצעי תקשורת וטכנולוגיה לצורך השפעה על יחידים או על...
בשני העשורים האחרונים הפכו פיגועי התאבדות לדפוס פעולה בולט ברפרטואר של ארגוני טרור בכלל ושל ארגונים סלפים-ג'האדיסטים בפרט. במהלך 2015 בוצעו כל פיגועי ההתאבדות, למעט בודדים, בידי ארגוני טרור המזוהים עם זרם זה. ניתן לקבוע כי פיגועי ההתאבדות ממשיכים להוות אמצעי לחימה פונקציונלי וסמלי כאחד, בידי ארגוני טרור רבים וגדולים מהזרם הסלפי-ג'האדיסטי, הפועלים ברחבי העולם, ומסתמנת מגמה של התפשטותו למדינות חדשות. במוקד הפעלת המתאבדים ניצבים הארגונים, המזדהים עם רעיון הג'האד העולמי, ואשר ברובם הזדהו בעבר עם אל-קאעדה וכיום הם מזדהים עם 'המדינה...
