במהלך ראיון שנערך עמו בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (31 בינואר 2018), אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי ממשלת לבנון פרסמה מכרז לניצול הגז הטבעי במימי הים התיכון, כולל בשטח השייך לישראל. דבריו גררו תגובה מתלהמת של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, וכלי התקשורת בישראל ובלבנון מדווחים כי הארגון מאיים לפגוע באסדות הקידוח של ישראל בים התיכון. חלופי ההצהרות, ובפרט התעלמותה של ממשלת לבנון מניסיונות ישראל לפתור את המחלוקת בנושא הגבול הימי, מצדיקים מעורבות חיצונית שתמנע את המשך ההידרדרות. הממשל האמריקאי יכול למזער את סכנת ההתלקחות אם יחזיר...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
איום הסייבר נמצא כיום במקום גבוה בין הגורמים המהווים סיכון לאינטרסים ולביטחון הלאומי של מדינות. איום זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בסדרה של מתקפות סייבר על מוסדות פוליטיים, מפלגות, ארגונים, מוסדות פיננסיים ותשתיות לאומיות קריטיות בכול רחבי העולם. בעתיד הקרוב צפויים סיכונים נוספים הנובעים מאיום הסייבר, במיוחד על המגזר האזרחי, שמקורם ב"אינטרנט של הדברים". סיכונים אלה הם תוצאה של העלייה במספר המכשירים המחוברים, שרובם אינם מאובטחים על ידי היצרנים או המשתמשים, וכן של העלייה במספר התקפות מניעת שירות, בשילוב סחיטה ודרישות כופר,...
תוצאות הבחירות הפרלמנטריות בגרמניה הן ניצחון מלווה באכזבה עבור הקנצלרית המכהנת, אנגלה מרקל. על אף שככל הנראה היא תכהן בתפקיד זה בפעם הרביעית ברציפות, גוש ה-CDU/CSU בראשותה איבד 20 אחוזים מכוחו בפרלמנט, ובנוסף יהיה עליה להקים קואליציה צרה בלי שותפתה הוותיקה, מפלגת ה-SPD, שהודיעה שפניה לאופוזיציה. תוצאות אלה, לצד התחזקות מפלגת הימין הקיצוני-פופוליסטי 'אלטרנטיבה לגרמניה' עשויות להיות בעלות משמעויות כבדות משקל על מדיניות החוץ של ממשלת מרקל הרביעית, בייחוד על יכולתה להתמודד עם אתגרי מדיניות החוץ העיקריים שבפני גרמניה בפרט והאיחוד האירופי...
בשנים האחרונות גבר הביקוש האירופי לאמצעי לחימה מסוגים שונים בשל אתגרים ביטחוניים משמעותיים שהתפתחו ביבשת. מגמה זאת הביאה גם לעלייה ניכרת בייצוא הביטחוני של ישראל למדינות אירופה, והיא אף צפויה להתגבר עוד בשנים הקרובות, בייחוד למדינות במזרח היבשת. התפתחות זו מחייבת את ישראל להתנהלות זהירה, בין היתר על-מנת להימנע מעימות דיפלומטי ישיר עם רוסיה, שהיא הגורם העיקרי להתחמשות האירופית.
על אף שהנשיא טראמפ תיאר את פסגת ה-G20 בהמבורג כ"הצלחה מסחררת", פרשנים הדגישו עד כמה ארצות הברית מצויה בבידוד, בטענה שהפסגה סיפקה עדות נוספת לאובדן הדומיננטיות האמריקאית. מעבר לסוגיות שבמחלוקת בין ארצות הברית ליתר החברות ב-G20 שהוזכרו בהצהרה בסוף הפסגה, המשתתפים אף ציינו את כישלונה של ארצות הברית להביא לגינוי הפורום את צפון קוריאה בעקבות ניסוי הטילים שערכה. עם זאת, פגישתו של טראמפ עם הנשיא פוטין העניקה לו נקודות זכות, בשל ההסכם האמריקאי-רוסי על הפסקת אש חלקית בסוריה.
בבוקר שאחרי הבחירות, ניתן לקבוע שהמבנה הישן של הפוליטיקה הצרפתית נמחק לעת הזו. על שולחנו של הנשיא החדש תונחנה מספר סוגיות דחופות, והוא ייבחן על סמך תפקודו ביחס לשלושה נושאים הקשורים ביניהם: שינוי כלכלי משמעותי, השבת תחושת הביטחון וריענון האיחוד האירופי. אשר לתחושת הביטחון, הרי שאם זו תושג תהיינה השלכות חיוביות לכך על הציבור היהודי בצרפת. בראייה אירופית כוללת, קיימות סיבות סבירות לאופטימיות אשר להתאוששות כלכלית, להצלחות במאבק בטרור ולהתחזקות המרכז המתון והליברלי. עם זאת, התממשות התחזית החיובית אינה ודאית והיא תלויה, יותר מאשר בכל גורם...
מתקפת הטילים האמריקאית בסוריה, העשויה להשיב לארצות הברית את התדמית של מעצמה בעלת נחישות הרתעתית, עוררה התנגדות דווקא בקרב כוחות שתמכו בדונלד טראמפ במרוץ לנשיאות – תומכי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פוליטיקאים מהימין הלאומני באירופה וכן רוסיה. אולם, התקיפה התקבלה בברכה בקרב מרבית מדינות אירופה שהן בעלות בריתה הטבעיות של ארצות הברית. לפיכך ניתן להעריך שהמהלך עשוי לחזק בעקיפין גם את הגשר מעל האוקיינוס האטלנטי, הגם שלא כל מהלך צבאי אמריקאי בסוריה, אם יתבצע בעתיד, צפוי לתגובות אוהדות דומות באירופה.
בשנה הקרובה תעמודנה מדינות אירופה בפני שורה של מבחנים, שתוצאותיהם עלולות לערער את קיומן של המסגרות, ובמיוחד האיחוד האירופי (א"א) ונאט"ו, שעליהן הן נשענו במסע ההיחלצות משתי מלחמות עולם הרסניות וממלחמה קרה עם ברית המועצות ותוצאות התרסקותה בשלהי המאה העשרים. המבחן הראשון נוגע לעצם קיום האיחוד האירופי. המבחן השני: החלטתה של בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופי. מבחן שלישי עבור המנהיגים האירופים הוא מדיניותו של הנשיא טראמפ (גם) בנוגע לחברות בנאט"ו. מדינות אירופה וארצות הברית עשויות למצוא עצמן חלוקות ביחס לרוסיה וגם בנושא היחס...
ב־ 10 ביוני 1967 , בתום שישה ימי לחימה מול שלוש מדינות ערביות, הכריעה ישראל את צבאות מצרים, ירדן וסוריה ומצאה עצמה עם שטח הגדול פי שלושה משטחה הקודם. שינויים משמעותיים חלו בסביבה האסטרטגית של ישראל, הקשורים קשר הדוק לתוצאות המלחמה. שינויים אלה השפיעו רבות על הזיקות הפוליטיות של ישראל, על הקשרים הביטחוניים שלה עם בעלות בריתה ועל התעצמותו של צה"ל.
מאמר זה מבקש לעקוב אחר השינויים הללו ולהעריך את השפעתם לאורך זמן, וזאת באמצעות ניתוח השותפויות האסטרטגיות של ישראל ומעמדה במערכת הבינלאומית לפני מלחמת ששת הימים, וחקירת דפוסי ההתנהגות של...
במלאת שנה ליישום הסכם הגרעין והסרת הסנקציות האירופיות מעל איראן, ניכרת תנופה במגעים ובהסכמים הנחתמים בין מדינות אירופה לאיראן. יחסים אלה חשובים ביותר למשטר בטהראן, הן בתחום הכלכלי-מסחרי והן כמשקל נגד לארצות הברית, הנתפסת כעוינת את המשטר. חשיבות יתר נודעת למערכת היחסים עם אירופה בפרט בימים אלה, לקראת כניסת ממשל טראמפ לבית הלבן, ודבריו בדבר אפשרות לפגיעה בהסכם הגרעין. עמדתן של המדינות האירופיות שהיו מרכזיות בקבוצת ה-P5+1 שגיבשו את הסכם הגרעין, חשובה להבטחת המשכיותו.
מפת פיגועי ההתאבדות ב-2016 מצביעה על כך שדפוס פעולה זה ממשיך להיות חלק משמעותי באסטרטגית הפעולה של ארגוני טרור רבים, אשר רובם המכריע נמנה על זרם הסלפיה-ג'האדיה – 'המדינה האסלאמית' ושותפיה, ומחנה אלקאעדה ושותפיו. אלה אימצו את ה'איסתישהאד' (ההקרבה העצמית בדרך האל) כעיקר אמונה. נוכח ההפסדים הטריטוריאליים של 'המדינה האסלאמית' והתגברות המאמצים הבינלאומיים לסלקה מהאזורים שעליהם השתלטה, ניתן להעריך כי היא ושותפיה לצד גורמי טרור נוספים יגבירו את מאמציהם לבצע טרור רחב היקף ורב נפגעים. נראה כי טרור המתאבדים ישמש לה ככלי מרכזי לביסוס דימויה...
