ב־21 באוגוסט 2013 עשתה ממשלת סוריה שימוש בנשק כימי נגד אזרחיה, וכתוצאה מכך נהרגו למעלה מאלף בני־אדם במתקפה אחת. בעקבות אירוע מחריד זה, מספר מדינות מערביות, במיוחד ארצות־הברית, שקלו לתקוף את סוריה ללא אישור מטעם מועצת הביטחון של האו"ם. מהלך זה עורר בקרב המשפטנים דיון סוער בנוגע לבסיס המשפטי של מתקפה כזו על פי הדין הבינלאומי.למרות שההחלטה האמריקאית האם לעשות שימוש בכוח נגד סוריה מבוססת במקרה זה, כמו במקרים אחרים, באופן בלתי־נמנע על שיקולים אסטרטגיים, כמו גם על שיקולים מוסריים, עדיין חשוב להבין גם את ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים של...
מלחמות אירופה במהלך המאה התשע-עשרה, ובמאמץ האירופי המשותף לשמור על מאזן הכוחות שהיה אז, היו אלה קונפליקטים צבאיים, קונבנציונליים, בין צבאות סדירים של מדינות, שפעלו באזורים מיושבים בדלילות תחת עקרונות דומים, תוך שימוש באמצעי לחימה דומים. החוק נוצר בהסכמה הדדית ונאכף באמצעות הבטחה ואיום של הדדיות. דיני המלחמות צמחו מתוך החוק שנראה בלתי הולם להסדיר לוחמה לא-סימטרית בלתי מוגבלת הנערכת בין צבאות סדירים לבין המיליציה הלא-סדירה של תת-המדינה. ייתכן שהיסוד הבסיסי ביותר מכל האתגרים שמציב לוחמה אסימטרית ליישום החוק הוא ניצולו על ידי המיליציה...
מדינת ישראל ואזרחיה חיים תחת איום מתמיד מצד אויבים, המייחלים להשמדתה ומפרים, באופן בוטה ושיטתי, את דיני המלחמה ואת כללי המוסר. למרות מציאות קשה זו, מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט צריכים להקפיד על המשך הכיבוד של כללי המוסר והמשפט ובכך להבחין בין ישראל לבינם ולהבטיח כי לא ינצחוה, כאשר ניצחון מבחינתם הוא גם מצב שישראל מאבדת את ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. חיוני לכבד כללים אלה גם כדי לשמר את הלגיטימציה הבינלאומית להפעלת כוח. במסמך אסטרטגיית צה"ל מובהר כי לגיטימציה בינלאומית היא רכיב חיוני בביטחון הלאומי. ראוי שהבנה זו תתורגם...
ב-16 ביולי 2015 קיבל הרכב קדם-משפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי את בקשת איי קומורו לבחון מחדש את החלטתה של תובעת בית הדין שלא לחקור את תקרית משט המרמרה לעזה, והורה לתובעת לשקול מחדש את החלטתה. למסקנה זו הגיעו השופטים, ברוב של שניים נגד אחד, על סמך קביעתם כי התובעת ביצעה טעויות מהותיות בהערכתה את סף החומרה של תקרית המשט. החלטת ההרכב מציעה פרשנות בעייתית של סף החומרה, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על מדינות רבות. כן מציגה ההחלטה תפיסה שונה של תפקיד בית הדין במערכת הבינלאומית, שנושאת בחובה פגיעה אפשרית בלגיטימציה של בית הדין. ב-27...
בימים אלה התפרסם דו"ח ועדת החקירה, שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי מבצע "צוק איתן". כצפוי, הדו"ח מותח ביקורת על ישראל ומוצא כי בלחימתה הפרה את דיני המלחמה וכי קיים אף חשש לביצוע פשעי מלחמה. הדו"ח מבקר אף את חמאס וארגונים חמושים אחרים בעזה ומעלה לגביהם חשש דומה. דו"ח זה, למרות ניסיונו להצטייר כדו"ח מקצועי ומאוזן, הוא דו"ח בעייתי מאוד. הניתוח המוטה והבלתי מקצועי של פעילות לחימתית באזור מאוכלס, מבוסס על מתודולוגיה שגויה, ציפיות בלתי ריאליות ועל סטנדרטים החורגים מן הקבוע בדיני הלחימה...
ב- 27 באפריל, 2015 פורסם תקציר דו"ח ועדת החקירה שמינה מזכ"ל האו"ם בנוגע לפגיעה במתקני או"ם במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ 2014. הגם שהדו"ח קובע כי בשבעה מתוך עשרה מקרים נפגעו בתי ספר של האו"ם מאש כוחות צה"ל, הדו"ח נמנע מהטלת אשמה על ישראל. בנוסף, הדו"ח מתייחס לראשונה לשימוש לרעה שנעשה במתקני או"ם ע"י חמושים פלסטינים. הניסוח הענייני והמאוזן של הדו"ח, בפרט בהשוואה לדו"ח הקודם של מזכ"ל האו"ם שבחן את הפגיעה במתקני או"ם במבצע "עופרת יצוקה"...
ב- 15 בינואר 2015 הורה הרכב מורחב של בית המשפט העליון בדיון נוסף (דנ"א 5698/11) על מחיקתה של תביעת הנזיקין, שהגיש מוסטפא דיראני נגד מדינת ישראל, בטענה לעינויים שהופעלו כלפיו על ידי חוקריו בעת שהיה נתון במשמורת בישראל. בעשותו כן, הרחיב בית המשפט העליון את הכלל הנוהג במשפט המקובל, ולפיו "אין מבררים את תביעתו של אויב בעת מלחמה", והחיל אותו גם על פעיליהם של ארגוני טרור הפועלים ממדינה זרה, גם כשזו אינה נמצאת במצב מלחמה פורמלית עם מדינת ישראל. הרחבת הכלל המשפטי והתאמתו ללחימה המודרנית בטרור משקפת מודל ראוי, שעשוי להיות מאומץ...
ב-16 בינואר 2015 הודיעה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגב' פאטו בנסודה, על החלטתה לפתוח בבדיקה מקדמית של המצב ב- "פלסטין". אין לזלזל במשמעות החלטתה של התובעת לפתוח בבדיקה זו. אין מדובר בהפתעה. מרגע שאומצה העמדה שלפיה "פלסטין" היא מדינה לצורך הצטרפות לחוקת בית הדין, אזי לאור בקשתה לבצע חקירה לגבי האירועים במהלך הלחימה בקיץ 2014, היה ברור למדי, כי תיפתח בדיקה כזו. ישראל צריכה להגיב בשלווה ולבחון באופן שקול את דרך הפעולה הנכונה על מנת למזער את נזקיה של בדיקה כזו ועל מנת להגביר את הסיכוי למנוע פתיחת חקירה של ממש....
בעוד בירושלים מנסים לצמצם נזקים כתוצאה מהמהלכים האחרונים שהתרחשו בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית נגד מדינת ישראל, דבקים הפלסטינים ותומכיהם באסטרטגיה מתוחכמת: שימוש משולב בכלים משפטיים ודיפלומטיים כמעט בכל מוסד משפטי או מדיני בזירה הבינלאומית. את השבועיים האחרונים ניתן להגדיר כ"בליץ". נראה כי הפלסטינים מצליחים להשיג יעדים מדיניים, ברוב המקרים תוך גרימת דה-לגיטימציה חמורה למדינת ישראל. זה חודשים מחריפה בעקביות מגמת ההתפוררות ההדרגתית של מעטפת ההגנה והלגיטימציה של ישראל בקרב ידידותיה באירופה. על ישראל להיות מודעת ללוחמת...
שלושה תהליכים מעניינים מתרחשים מזה מספר חודשים, כתוצאה ישירה מחשיפותיו של אדוארד סנואדן את היקף הגישה של שירותי הביטחון האמריקאים למידע פרטי, השמור ומעובד במערכות של חברות אמריקאיות גלובליות. תהליך אחד, הוא טכנולוגי במהותו, השני משפטי והשלישי עסקי. שלושתם מיועדים להצר את יכולותיהם של גופי הממשל האמריקאי השונים לגשת למידע פרטי למטרות של שמירת הביטחון הלאומי ואכיפת חוק. תהליכים אלה, ככל שיבשילו ויתרחבו, עשויים לאתגר את המאמצים לאכיפת חוק ולחימה בטרור ברחבי העולם, לרבות בישראל, ולהקשות עליהם. רכיב משמעותי של פעולות ההכנה לפשיעה ולטרור...
