כל הפרסומים בנושא משפט וביטחון לאומי

ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה לחוק ההסדרה מהווה מימוש של תפקידו הבסיסי להבטיח כי הממשלה מתנהלת בהתאם לשלטון החוק ולערכים הדמוקרטיים שאסור לה לסטות מהם. סביר להניח שגם בית המשפט העליון ינקוט בגישה דומה מטעמים דומים. זוהי טעות והטעייה להציג עמדות אלו כמתנגשות עם מימוש זכותו של הרוב לקבוע את המדיניות הרצויה או כשימור עולם ערכים השייך ל-"אליטה" הישנה המסרבת לשחרר את שליטתה. מדובר בעמדות שהן חיוניות להמשך שימורה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שהוגדרה על ידי מייסדיה במגילת העצמאות. עצם העובדה שהנהגה נבחרת בבחירות...

אחת המגמות המטרידות הקשורות לתופעת הדה־לגיטימציה נגד ישראל היא העובדה שהרעיונות והמסרים, המערערים על עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל, מחלחלים אל הציבור הליברלי והופכים להיות מקובלים עליו. ציבור זה כולל את האליטות בתחום האקדמי, הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, ולכן להשפעה עליו יש השלכות משמעותיות בכל המישורים הללו. שאלת המפתח היא מדוע וכיצד מתרחש תהליך זה. כאשר בוחנים לעומק את הטענות שמועלות נגד מדינת ישראל בפורומים שונים, מגלים כי אחד הכלים המשמעותיים, שמופעלים על מנת לתייג את ישראל באופן שלילי, הוא המסגור המשפטי של הדיון. במילים אחרות: הדיון...

ביום 23 בדצמבר 2016 אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה מספר 2334 בעניין ההתנחלויות. מדובר בהחלטה הראשונה של מועצת הביטחון שכוללת גינוי כה נחרץ למדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל מאז החלטה 465 משנת 1980. מוטיב מרכזי בהחלטה, כפי שמודגש בסעיף 4, הוא ההכרח להפסיק כל פעילות הנוגעת להתנחלויות כדי לשמר את האפשרות להגיע לפתרון שתי המדינות. במבוא להחלטה נכלל גינוי לצעדים שיש בהם שינוי האופי והמעמד של ה-"שטחים הפלסטיניים הכבושים" ומובע החשש שמדיניות ההתנחלות מאיימת על פתרון שתי המדינות בהתבסס על קווי 1967. החלטה 2334 היא...

המסמך אסטרטגיית צה"ל הוא פרסום תקדימי בהיסטוריה הצבאית ובשיח הציבורי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא הראשון שמציג את "אסטרטגיית צה"ל" במבחן אתגרי ההווה במסמך שמפורסם לציבור הרחב בישראל. הקובץ הזה מחזיק תשעה עשר מאמרים שכתבו עשרים ושלושה מבכירי החוקרים במכון וכותבים אורחים. אלה מתמודדים עם המסמך הצה"לי הייחודי בכמה מישורים ומזוויות שונות ודנים במה שמצוי בו כמו גם במה שאינו מצוי בו. לצד הבחינה והניתוח מוצגות גם הצעות להרחבת המהדורה העתידית של "אסטרטגיית צה"ל". המאמרים בקובץ הזה...

ב-22 ביוני 2015 התפרסם הדוח של ועדת החקירה העצמאית של האו"ם, שחקרה את אירועי מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. הדוח מציג תמונה ביקורתית מאוד על התנהלות ישראל ומעלה נגדה טענות שמשתמע מהן חשד לביצוע פשעי מלחמה מצידה, ולכן מדובר בדוח בעייתי מאוד עבור ישראל. במזכר זה מציגה המחברת ניתוח מעמיק של הדוח ומצביעה על כשלים רבים בתכנו ועל חוסר הבנה מקצועי מצדם של חברי הוועדה שכתבו אותו. המחברת קובעת, כי אף שהדוח מתיימר להציג ניתוח מקצועי ואובייקטיבי של מבצע "צוק איתן", הוא אינו עומד למעשה ברף זה. ניתוח עובדתי בעייתי, המתמקד...

אחד הצעדים, שהוצעו על מנת להתמודד עם גל הטרור שפרץ לפני כחצי שנה, הוא ביצוע גירוש או תיחום מגורים של בני משפחות מחבלים, זאת במטרה להרתיע מחבלים פוטנציאלים אחרים. גירוש תושב האזור אל מחוץ לשטח הנתון ל-"תפיסה לוחמתית" של ישראל נתפש כבלתי חוקי מבחינת המשפט הבינלאומי. גם תיחום מקום מגורים בתוך תחומי שטח זה של בני משפחה, שלא נובעת מהם סכנה ישירה, מעורר קשיים משפטיים ניכרים, עקב פגיעה חמורה במי שמעורבותם בפעולת הטרור שולית, אם בכלל קיימת, מתוך מטרה יחידה להרתיע אחרים. בצעד כזה יש כדי לערער את ערכי היסוד של צדק ומשפט, שעל בסיסם...

דוקטרינת סודות המדינה (State Secret Privileges), המוכרת במערכת המשפט האמריקאית, נועדה במקור לאפשר לממשל האמריקאי להימנע מחשיפת ראיות מסוימות במהלך הליכים משפטיים אזרחיים, כאשר חשיפתן עלולה לפגוע בביטחון המדינה. אולם כבר בעת התווייתה של דוקטרינה זו על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת ניתנה עדיפות כמעט מוחלטת לאינטרס של המדינה. נוסף על כך, בשנים האחרונות מפרשים בתי המשפט הפדראליים את הדוקטרינה באופן רחב. חסם זה מפני בירורן של מחלוקות משפטיות, שהינו לכאורה פרוצדוראלי באופיו, מעניק בפועל לממשל חסינות מפני...

גילוי גז טבעי באגן המזרחי של הים התיכון הוא בשורה חשובה למדינת ישראל. הגז צפוי לספק את צרכי האנרגיה של המדינה לשנים רבות וייצואו למדינות אחרות אמור לספק למדינה הכנסות רבות ממיסים. בהתאם, מקובל לומר כי התשתיות המשמשות לקידוח הגז הטבעי ולהעברתו לחופי ישראל, ובראשן אסדות הקידוח, מהוות נכס אסטרטגי למדינה. לצד ההזדמנויות שיוצר גילוי מרבצי הגז בים והסיכויים הטמונים בהפקתו, קיים סיכון ביטחוני משמעותי לאסדות הקידוח. האתגרים שעימם נאלצת ישראל להתמודד בפן הביטחוני של אבטחת האסדות נובעים לא רק מהמרחק שלהן מחופי ישראל; הם טמונים גם בעובדה...

אנו ניצבים כעת בפני החלטות מכריעות בנוגע לעתיד האינטרנט. מצד אחד, הנוכחות הבלתי מעורערת של רשת האינטרנט העולמית בתוך חיינו כיום, עושר המקורות שלה וקלות הגישה של 2.5 מיליארד בני אדם אליה. מצד שני, אותו טבע חופשי ו"פראי" חושף ממשלות וארגונים בין־ממשלתיים לאתגרים משמעותיים, עקב הקלוּת הרבה שבה הרשת ממונפת לביצוע פעילויות לא חוקיות וגבוליות, לרבות עבריינות סייבר שמחירה יקר. זאת, בהיעדר מסגרות נורמטיביות רב־צדדיות מחייבות. על כן, ממשלות החלו לפקח בעצמן הן על התוכן והן על הגישה לאינטרנט בשם הצורך בהגברת הביטחון הקיברנטי, ללא הסכם...

מאמר זה יבקש לשפוך אור על שאלת החלתו של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המוכר גם בשם "דיני העימות המזוין" או "דיני המלחמה", על לוחמת הסייבר. המונח "לוחמת סייבר" ישמש כאן לתיאור פעולות (מבצעים) בתחום הסייבר המבוצעות כחלק מעימות מזוין, או כאלו שמתפתחות לכדי עימות מזוין. פעולות כאלו, הכוללות פיתוח ושליחה של קוד מחשב ממחשב אחד או יותר לעבר מחשבי היעד, יכולות לחדור בדרכים שונות למערכת מחשבים כדי לאסוף, "לייצא", להרוס, לשנות או לקודד נתונים, או כדי להפעיל או לעוות תהליכים במערכת שנפרצה או לבצע כל...

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המעורבות של משפטנים בסוגיות הנוגעות ללחימה. מעורבות זאת מתבטאת הן בגידול במידת ההיעזרות בייעוץ משפטי בזמן אמת והן בגידול בהיקף פעילות האכיפה בדיעבד (קיום חקירות והעמדות לדין). באופן טבעי, תהליך זה אינו מתקבל בברכה על ידי הכל. מאמר זה נועד להשיב לחלק מתגובות הנגד לתהליך הגברת המעורבות של משפטנים בסוגיות הנוגעות ללחימה.

הדדיות היא היבט מקובל בדיני האמנות ומרכיב מוכר באחריות המדינה. "אף מדינה אינה מחויבת על פי המשפט הבינלאומי המנהגי להישאר פסיבית, כאשר מדינה אחרת נוקטת פעולה שפוגעת באינטרסים שלה המוגנים על פי חוק". ואכן, אמצעי נגד הם פעולות אכיפה המוכרות על ידי המשפט הבינלאומי. הפרה בוטה של הסכם על ידי אחד הצדדים לו מהווה גם עילה לצד השני "להתבסס על כך כסיבה להשעיה מלאה או חלקית של מימוש ההסכם". אולם, אחד ההיבטים היותר מוערכים במשפט ההומינטרי הבינלאומי (IHL) החל על עימות מזוין הוא היותו נעדר כל היבט של הדדיות. ההיגיון המנחה כלל זה...