ההחלטה האמריקנית להניף דגל אמריקני על 11 מ-22 מיכליות הנפט והגז של כווית ולרכז ביולי 1987 כוח ימי מסיבי במפרץ לאבטחתן, מהווה נקודת ציון בולטת במלחמה בין עיראק ואיראן שנכנסה בספטמבר לשנתה השמינית. במעורבות זו טמון פוטנציאל רב לשינויים במהלך המלחמה, ובכלל זה להסלמה והתנגשות צבאית ישירה בין ארה"ב לאיראן, או מאידך, להבאה לסיומה.
מטרתו של מזכר זה הוא להציג הרקע למעורבות וההתפתחויות בחודשיה הראשונים של המעורבות, וכן לדון במשמעויות ובהשלכות לגבי הגורמים המעורבים וישראל.
במזכר זה ייעשה מאמץ לצפות את המגמות העיקריות אשר סביר כי יאפיינו את יחסו של ממשל רייגן לישראל בקדנציה השניה לכהונתו. זאת, במסגרת המגבלות החמורות החלות על היכולת לחזות אירועים והתפתחויות בתחום היחסים הבינלאומיים. מגבלות אלה מכתיבות הימנעות מנסיון לחזות מהלכים ספציפיים. מוקד המאמץ יהיה ניתוח המגמות הכלליות אשר סביר כי יאפיינו את מדיניות ממשל רייגן כלפי ישראל במהלך ארבע השנים הבאות. בנוסף לניתוח המגמות הסבירות ביותר והנמקתן, ייעשה מאמץ לאתר גורמים העשויים/עלולים להביא לשינוי מגמות אלה. כמו כן, אין במזכר נסיון לחזות לוחות זמנים קשיחים...