מוקד העניין בעימות הישראלי פלסטיני חוזר לזירה המדינית. הרשות הפלסטינית מבקשת הכרה בינלאומית כ"מדינה לא חברה" ("מדינה משקיפה"), יוזמה שהחלה בה אשתקד. היא תפנה ככול הנראה לעצרת הכללית של האו"ם דווקא ב-29 בנובמבר, לציון ההצבעה בעצרת בשנת 1947 על הקמת שתי מדינות – יהודית וערבית – בשטח המנדט הבריטי בארץ ישראל. ואולם, הסיכוי שמהלך פלסטיני זה יקדם ולו במעט את פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הוא קלוש עד אפסי. המחברים מונים את המשמעויות הנגזרות מצעדו זה של עבאס הן בהקשר הישראלי והן בהקשר הפלסטיני.
שני מסמכים פלסטיניים שפורסמו לאחרונה ראויים לתשומת לב. הבקשה הפלסטינית לקבלת מעמד של מדינה לא-חברה בעצרת הכללית של האו"ם, והנאום שנשא נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, ב-11 בנובמבר 2012, בטקס לציון יום השנה השמיני למותו של יאסר ערפאת. הבקשה שהוגשה לאו"ם תידון, ככל הנראה, ב-29 בנובמבר 2012. אין ספק כי מדובר בניסיון של הפלסטינים לחזק את עמדתם במשא-ומתן, באמצעות גיוס תמיכה בינלאומית. במקום לדון עם ישראל בשאלת קבלת מעמד של מדינה, הפלסטינים מקווים לקבל מעמד זה בתמיכה רחבה של הקהילה הבינלאומית, מבלי שיצטרכו לשאת ולתת על כך עם...
מאמר זה מציג כמה מהעובדות וכמה מהמסקנות הנובעות מהנסיגה של ישראל מלבנון ב-2000. כמו כן מובאים עוד שני ארועים שהתרחשו לאחר מכן. מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ויציאת כוחות סוריה מלבנון בשנת 2005. כל המאורעות הללו – סבור המחבר – קשורים זה בזה.
קבלת החלטות בעצרת הכללית של האו"ם נעשית על בסיס של זכות הצבעה אחת לכל מדינה חברה. הדבר אולי משקף את העיקרון של השוויון בין המדינות הריבוניות החברות, אך אין ספק שמצב שבו למיקרונזיה ולסין יש משקל שווה אינו משקף מציאות פוליטית. שעל כן נזהרו מנסחי מגילת האו"ם שלא לתת לעצרת הכללית סמכות ביצועית או חקיקתית. מלבד בעניינים של נוהל ותקציב, כל החלטות העצרת הכללית הן בגדר של המלצות בלבד. הגוף המרכזי האחר של האו"ם הוא מועצת הביטחון, שהוענקה לה האחריות העיקרית בנושאים של שמירה על הביטחון והשלום הבינלאומיים. בניגוד לעצרת הכללית,...
תחיית הנורמה המתפתחת של "האחריות להגן" (Responsibility to Protect – R2P) באה לביטוי בהצלחה להעביר את החלטה 1973 במועצת הביטחון של האו"ם, ב-17 במארס 2011, הקוראת לנקוט בכל האמצעים הנדרשים, למעט כיבוש, על מנת להגן על אוכלוסייתה האזרחית של לוב. נורמה זו אמנם נדונה בהרחבה במהלך עשור השנים האחרון, אולם המקרה של לוב הוא הראשון אשר בו נורמה זו זוכה לגיבוי של החלטת מועצת הביטחון לפי פרק VII של מגילת האו"ם המתייחס ל"פעולה בנוגע לאיומים על השלום, הפרות של השלום ומעשי תוקפנות".