כמדי שנה, תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי פרסמה בדצמבר 2018 את הדו"ח בדבר בדיקות מקדמיות שמנהל משרדה. ביחס ל"מצב בפלסטין" מתנהלת בדיקה מקדמית על ידי משרד התובעת מתחילת שנת 2015, הכוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, החל מיוני 2014, על ידי כל הצדדים המעורבים- ישראלים ופלסטינים. הדו"ח הנוכחי מלמד על מספר התפתחויות בבדיקה זו, ביניהן בדיקה של טענות בדבר ביצוע פשעים נגד האנושות על ידי גורמים ישראלים בגדה ובחינת האירועים האחרונים בגבול עזה בהקשר "צעדות השיבה". כמו כן,...
התיקון לחוק הכניסה לישראל נועד לצייד את מדינת ישראל בכלי אפקטיבי למאבק בתנועת החרם (BDS). תנועה זו כשלה עד היום ברוב ניסיונותיה לפגוע בישראל באמצעות קידום חרמות, מניעת השקעות ומשיכתן והטלת סנקציות. אולם, האיום העיקרי הנשקף מפעילותה הוא בערעור הלגיטימציה לקיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובפגיעה במעמדה בעולם. ניתן להעריך כי התועלות מהתיקון לחוק הכניסה הן בעיקרן טקטיות ומקומיות, בעוד הנזקים הגלומים בו משמעותיים ורחבים יותר. משום שהתיקון אינו משרת את המאבק בתופעת הדה-לגיטימציה לישראל ואף פוגע בו, יש לנקוט צעדים שימנעו הישנות של...
המאמר הנוכחי עוסק במעמדו של מערך המילואים בחברה הישראלית, והוא מבוסס על מחקר שבו נבחנו השינויים שחלו בתפיסות ובתביעות בנוגע למודל השירות במילואים כפי שאלה משתקפים בהצעות החוק הפרטיות והממשלתיות שהוגשו לכנסת ב־ 35 השנים האחרונות. על סמך ממצאי המחקר אני טוענת כי ניתן לזהות התרחבות של תפיסת השירות במילואים מעבר לשירות של הפרט. ההתרחבות הזאת מכונה "מעגלי השירות במילואים" וכוללת את השירות של קבוצות השייכוּת של הפרט: משפחה, עבודה, מעסיקים ומוסדות ללימודים גבוהים. נוסף על כך ישנן מגמות המשקפות הידוק של שיח האזרחות הרפובליקאי בנוגע...
הדיון סביב חוק הלאום מעורר ויכוח סוער בתוך החברה הישראלית בין אלו שרואים בו עיגון חשוב ומאזן של אופייה הלאומי של ישראל כמדינת העם היהודי מול ערכים אחרים שכבר באים לידי ביטוי בחוקי היסוד, לבין אלה שרואים בה חקיקה מפלה החותרת תחת האופי הדמוקרטי של ישראל. בחינת החוק, בראייה הרחבה של תהליכי החקיקה והתהליכים הכלליים העוברים על החברה הישראלית, מלמדת כי מוקדם עדיין להספיד את הדמוקרטיה הישראלית, אך נדרשת עמידה על המשמר מפני מהלכים אשר עלולים להוביל לכרסום בערכים הדמוקרטיים. חשוב להבטיח כי הממד הלאומי לא הופך לממד לאומני, ולשמור על איזון בין...
המתקפה המשולבת של ארצות הברית, בריטניה וצרפת על יעדים סוריים בעקבות השימוש שעשה משטר אסד בנשק כימי מעוררת דיון נרחב בדבר ההיבטים האסטרטגיים של המתקפה וכיצד, אם בכלל, תשפיע על המצב ומאזן הכוחות בסוריה. המתקפה מעוררת גם דיון משפטי ומבליטה שוב את המגבלות של הכללים הקיימים במשפט הבינלאומי ביחס להתמודדות עם מצבים שבהם שימוש בכוח אינו מתבסס על הסמכה של מועצת הביטחון או נובע ממימוש הזכות להגנה עצמית. בהקשר זה, עצם הפעולה, ובפרט כשמדובר במתקפה משולבת של מספר מדינות מפתח, יש בה תרומה אפשרית להתפתחות המשפט הבינלאומי ולשינוי הכללים בכל הנוגע...
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...
ב-1967 השתלטה ישראל על שטחי יהודה ושומרון. למרות טענותיה של ישראל לזכויות בשטח, ישראל לא החילה על כלל השטחים הללו את ריבונותה, אלא רק על מזרח ירושלים. הבעיה העיקרית הטמונה ברעיונות של החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, או על חלקים משטח זה, היא ההתעלמות מהמשמעויות של הצעד ביחס לפלסטינים החיים בשטח זה ולעתיד הרשות הפלסטינית, ומההשלכות הנגזרות על ישראל, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי. ממשלת ישראל יכולה להחליט כי, למרות כל אלו, היא מבקשת לקדם מהלכים של החלת ריבונות כחלק ממימוש עמדה אידיאולוגית. אולם, החלטה כזו יש לקבל לאחר...
ניתוח אסטרטגי שלם של סוגיות הנוגעות לביטחון הלאומי של ישראל מחייב התבוננות אל האתגרים והמחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית, במיוחד נוכח העובדה שכמחצית מהציבור מודאג מהאיומים הפנימיים־חברתיים יותר מאשר מהאיומים החיצוניים־ ביטחוניים, או מודאג משני האיומים במידה שווה. ללכידות הפנימית יש חשיבות גם בהיותה רכיב של החוסן הלאומי, המשפיע על יכולת העמידה של החברה הישראלית במשברים. לפיכך יש קשר ישיר בין הביטחון הלאומי של המדינה להיבטים הנוגעים לזירה הפנימית. מעבר לכך, חלק ניכר מהמחלוקות המהותיות הקיימות בקרב הציבור הישראלי קשור לנושאים הנוגעים...
הבחינה מחדש של אירועי המשט לעזה ב-2010 הובילה לקבלת ההחלטה הנוכחית של התובעת כי אין מקום לשנות את ההחלטה המקורית לגבי אי פתיחה בחקירה בעניין זה. לצד הצלחה זו ניצב אתגר גדול יותר של ישראל אל מול בית הדין, והוא התמודדות עם הבדיקה המקדמית שמתנהלת לגבי המצב ב-"פלסטין". זו כוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו על ידי ישראלים החל מיוני 2014 בשטחי עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. אם בדיקה זו תוביל לחקירה, יהיה מדובר בחקירה כוללת ורחבה יותר מבחינת תקופת הזמן, השטח והמעשים שהיא מקיפה. התפתחויות בבית הדין בשנה האחרונה מלמדות שהתובעת...
על רקע המתח והממשק המתפתח בין דיני המלחמה והמשפט ההומניטרי הבין-לאומי לבין דיני זכויות אדם, עוסק ספר זה במסגרת הנורמטיבית המסדירה הפעלת כוח בעימותים חמושים על-לאומיים ואסימטריים. הספר סוקר את העמדות השונות בשיח הבין-לאומי בנוגע לדילמות הקיימות, מנסה לגשר ביניהן כל אימת שניתן, ועומד על מקרים שבהם גישור כזה אינו בר-השגה. במסגרת ההתמקדות בלוחמה האסימטרית, מתרכז המחקר שלפנינו בהיבטים הבעייתיים יותר של סוג לוחמה זה: כיצד ליישם את עיקרון ההבחנה (בין לוחמים לשאינם לוחמים, בין מטרות צבאיות לשאינן מטרות צבאיות) ואת דרישת המידתיות, וכיצד...
מאז ראשית שנות האלפיים שבו חוקרים ואנשי מעש בתחומי המודיעין לגלות עניין בכישלונות ההערכה של ארגוני מודיעין ממלכתיים. זאת, בין היתר, מכיוון שהאירועים שעיצבו במידה רבה את הסביבה האסטרטגית הבין־לאומית של ראשית המאה ה־ 21 היו כרוכים בכישלונות מודיעיניים. בין האירועים המרכזיים בקטגוריה זו היו אי־מתן התרעה לפני ההתקפה של אל־קאעדה על המגדלים התאומים בניו יורק ועל הפנטגון בוושינגטון בספטמבר 2001 , הניתוח המוטעה לפיו ב־ 2003 היה בידי עיראק נשק להשמדה המונית, והיעדרה של התרעה על אירועי הטלטלה האזורית במזרח התיכון שהחלו בסוף שנת 2010 . כתוצאה...
בתחילת מארס 2017 העבירה כנסת ישראל חוק האוסר על אזרחים שאינם ישראליים כניסה למדינה, אם הם או הארגון, שעבורו הם עובדים, פרסמו קריאות לחרם על ישראל או נטלו חלק בחרם כזה, לרבות חרם נגד התנחלויות ישראליות. חוק זה עורר תהודה בינלאומית וגרר תגובות מצד מדינות שונות – תגובה צוננת למדי. הבית הלבן ציין כי ישראל היא מדינה ריבונית הרשאית לקבל החלטות שונות בנוגע לגבולותיה וכי למרות שהממשל מתנגד לחרמות על ישראל, הוא תומך בשמירה על חופש הביטוי. בזירת החברה האזרחית האמריקאית, ארגונים בולטים, כמו "הליגה נגד השמצה" (ADL), "הוועד...
