יש לראות את תוצאות הוועידה בעמאן כמסויגות וזמניות. כל קבוצה של פלסטינים או ישראלים יכולה בקלות להסית למצב, שיביא להתפוגגותן. המאמצים בעמאן לחדש את תהליך השלום היו לא יותר ממס שפתיים. בהיעדר מסגרת רחבה יותר, כל ניסיון להתמודד עם סוגיה בודדת דוגמת הר הבית, תהא רגישה ככל שתהיה, עשוי להתגלות כבלתי מספיק. אפשר להוקיר את המאמץ האציל של הוועידה להרגיע את המצב בסוגיה הספציפית, וכנראה שלראש הממשלה נתניהו לא הייתה הרבה ברירה לגבי השתתפותו, אולם עדיין יש להישיר מבט אל העננים המתקדרים מעל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ניתן להסתכל על הסכם זה, כמו גם על הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים, כאכזבה. אין כל חום ביחסים בין ישראל לבין שתי המדינות. מרבית ההסכמים הנלווים על אודות שתוף הפעולה בתחומים שונים, נשארו על הנייר, ללא כל יישום. אין כמעט זכר לשיתוף פעולה במישור החברה אזרחית, מאידך גיסא, הסכמי השלום עם ירדן ומצרים מעניקים את המסגרת הפורמלית, המאפשרת שיתופי פעולה העונים על אינטרסים חיוניים גם לישראל וגם לשתי המדינות השכנות. ישראל חייבת לגלות רגישות ללחצים הפנימיים שעמם מתמודדים משטרים אלה, גם על יד מינוף תהליך מדיני עם הפלסטינים כביטוי לכך.
על פניו, אפשר היה לקבל את הרושם שלפיו התמיכה הקיימת בדאע"ש בירדן היא משמעותית, אולם היא אינה מגיעה לממדים שמצדיקים לראותה כמדגרה חברתית. ראש ממשלת ירדן לשעבר, אל-בחית', אמר, כי יש לצאת מתוך הנחה, שהסביבה הכלכלית – הכוללת שיעורי עוני גבוהים, אבטלה ותופעות של הזנחה באזורי הפריפריה – תיצור, ככל הנראה, את התנאים ה"נכונים" לקידום האידיאולוגיה של דאע"ש בקרב השבטים הירדניים, אולם הדבר צפוי ליצור אי-יציבות אסטרטגית בטווח הקצר בלבד.
השתלטות הדאע"ש/ISIS (המדינה האסלאמית בעיראק ואל-שאם) על מערב וצפון מערב עיראק, בהמשך להשתלטותו על צפון מזרח סוריה, היא עדות נוספת להתחזקות כוחות אל-קאעדה ושלוחותיה בדרכם ובשאיפתם לכונן את "הח'ליפות האסלאמית האזורית". זה שלב נוסף בתהליך ההשתלטות של קיצוניים ג'האדיסטיים, המנצלים את חולשת השלטון המרכזי של מדינות חלשות ונחשלות.
לנפילתן של ערים מרכזיות בעיראק לידי הקיצונים הסונים, המשתייכים לארגון הסוני "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה", עשויות להיות השלכות שתחרוגנה מעבר לגבולותיה של מדינה זו. כל שכנותיה של עיראק וגם ארצות הברית נמצאות בקואליציה בלתי פורמלית כאשר לכל אחת מהן סיבות לדאגה ואולי אף לחרדה רבה לאור ההשלכות המידיות וארוכות הטווח של ההתפתחויות האחרונות לישראל יש כמובן עניין רב בהצלחת המאבק נגד התבססות "המדינה האסלאמית" באזור כלשהוא במזרח התיכון. גם אם המאמץ של ארגון זה אינו מופנה בשלב זה כנגד ישראל, אין ספק באשר לכוונות מנהיגי...
בשל ההתפתחויות הצפויות בעקבות הקפאת המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, התהליך הפוליטי הפנימי במחנה הפלסטיני, המשך המאבק בסוריה והשלכות אפשריות של משבר בעל ממדים אזוריים בהקשר לתכנית הגרעין האיראנית, תעמודנה ההנהגות המדיניות של ירדן וישראל בפני אתגרים קשים והן תזדקקנה לגלות איפוק רב בהתנהלות ההדדית. יש חשיבות רבה למאמץ ישראלי לשמר את מערכת היחסים עם ההנהגה המדינית-צבאית של ירדן. גם תגובות ישראליות, מוצדקות כשלעצמן, על פעולות של נושאי משרה ירדנים, מן הראוי שתינקטנה מתוך הראיה האסטרטגית של מכלול האינטרסים הישראלים האזוריים.
עומס האתגרים עמם מתמודדת הממלכה: מעורבות חיצונית בענייניה הפנימיים; גלישה של פליטים מסוריה לירדן; שימוש בירדן כנתיב מעבר ואספקה לגורמים ג'האדיסטיים בדרכם לסוריה; המאבק בין דורשי סדר חדש לבין האליטות המסורתיות שמנסות לשמר את הסדר הישן; היעדר פתרון בסכסוך הישראלי-פלסטיני; המשבר הכלכלי – כל אלה ועוד גורמים מעוררים שיח באשר לזהותה העתידית של ירדן – שימור הממלכה ההאשמית, "המדינה האלטרנטיבית" או "ארץ כל אזרחיה". שיח זה הוא בראשיתו ויש לעקוב אחר התפתחותו והשלכותיו.
הסכסוך הנוכחי בין מדינות המפרץ, המהווה את אחד האתגרים הקשים ביותר למשפ"מ מאז הקמתה ב-1981, מדגיש את רמת הכעס והתסכול מהמדיניות הקטארית באזור המפרץ ומעבר לו. סעודיה מאמינה, כי המדיניות והפעולות של קטאר מחלישות את המשפ"מ וגם מדינות ערביות חשובות אחרות כגון מצרים, המנסה לערוך בחירות לנשיאות ולפרלמנט ולסכם את התהליך הפוליטי שהחל עם הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי ביולי שעבר. לפילוג בין מדינות המפרץ, הנסוב כאמור סביב תפקידו ומקומו של האסלאם הפוליטי, עלולות להיות השלכות גם עבור תפקידה ומעמדה של איראן.
ספר הערכה אסטרטגית לישראל 2013 – 2014 הינו קובץ נוסף בסדרה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי מוציא לאור מדי שנה. המאמרים המאוגדים בספר זה סוקרים ומנתחים התפתחויות ואירועים שהתרחשו במזרח התיכון בשנה החולפת, בדגש על משמעויותיהם המרכזיות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כן נבחנים מענים אפשריים לאתגרים המדיניים והצבאיים שבפני ישראל ומוצגות המלצות למדיניות, שתסייע לה להתמודד עם איומים שבסביבתה הדינמית.במזרח התיכון נמשכו השנה מגמות רוויות סיכונים: זעזועים חברתיים-פוליטיים במדינות ערב הובילו בחלקן להתערערות השלטון המרכזי ולהיאחזות גורמים אסלאמיים...
בחירתה של הקהילה הבינלאומית בירדן כחברה במועצת הביטחון בדצמבר 2013 ברוב מוחץ של כ-178 מדינות, וזאת במקומה של ערב הסעודית, משקפת הערכה למדיניות בה נוקטת הממלכה ההאשמית והכרה באתגרים מולם ניצבת ירדן, בעיקר בתחום הכלכלי. מדינת ישראל, אשר מעוניינת לשמור על השקט והיציבות לאורך גבולה הארוך עם ירדן, צריכה לברך על צעד זה, שמשמעותו חיזוק מעמדה הפוליטי והמדיני של הממלכה. המחבר בוחן את היקפי הנטל הכלכלי והאחר של הפליטים הסורים על כלכלת ירדן וממליץ לישראל לתרום את חלקה בסיוע לירדן אל מול האתגר הזה.
