מאמר זה מתמקד ב"מעמדה האזורי של איראן" וכן נסקרות בו השפעותיהם של זעזועים שחלו במזרח התיכון בשנים האחרונות על איראן, וכן נדונים מאמצי ההתמודדות של איראן עם תהפוכות בסביבתה. בין היתר, מנותחות השלכותיהם של עליית ארגון 'המדינה האסלאמית' ושל המאבק הצבאי המתנהל נגד ארגון זה על ידי הקואליציה שבהובלת ארצות-הברית. הניתוח מוביל למסקנה כי התפתחויות אלה, נוסף להיחלשותו של משטר בשאר-אל אסד בסוריה, מאיימות על מעמדה של איראן. עם זאת, ההכרה האזורית והבינלאומית ביכולתה של איראן לסייע לייצוב המצב בעיראק ובסוריה וכן ההידברות הישירה בינה לבין...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...
ב-2014 בוצעו 592 פיגועי התאבדות – עלייה של 94 אחוזים לעומת השנה הקודמת – אשר גרמו למותם של כ-4,400 אנשים (כ-3,200 הרוגים ב-2013). מגמה זו הושפעה משלושה גורמי רקע מרכזיים: גלי ההדף של הטלטלה במזרח התיכון, הגורמים אי-יציבות שלטונית ומאפשרים התחזקות של ארגונים לא-מדינתיים; עלייתו המטאורית של ארגון 'המדינה האסלאמית' – דאע"ש – כשחקן בעל השפעה אזורית וגלובאלית; והנסיגה האמריקאית מאפגניסטן. מאז ראשית המילניום הפכו פיגועי ההתאבדות לדפוס פעולה של ארגוני טרור רבים בעולם ונעשו שיטת פעולה שכיחה במיוחד ברפרטואר של ארגוני הג'האד הסלפי הסוני,...
המאבק נגד דאע"ש בראשות ארצות הברית ושותפותיה נראה לעת עתה כמלחמה סיזיפית, שאינה מועילה, "מגרדת" רק את קצה הפירמידה הג'האדית, אינה נוגעת בשורשי התופעה, והופכת לנדבך נוסף בכאוס הקיים ממילא בסוריה, עיראק, ובקרוב אולי גם בחלק מלבנון. אל אותה בוקה ומבולקה מזרח תיכונית מתלווה חלחלה בכל רחבי העולם המערבי מ"החיזיון המפחיד" של שובם הביתה של "בוגרי דאע"ש" ומהחשש שיבצעו שרשרות של פיגועים, ואולי אפילו בעריפת ראשיהם של אזרחים תמימים. בשלב זה, ישראל, היהדות והיהודים עדיין לא נמצאים במעגל האויבים המעשי של...
נראה שתכנית הנשיא אובמה, המתמקדת בתקיפות אוויריות, היא מופע החימום לקראת הבאות, משום שאין בה די כדי להכריע את 'המדינה האסלאמית' ולעצור את מגמת ההתנדבות לשורותיה. מתקפה אווירית ללא מאמץ קרקעי, תוכל לכל היותר לשבש את פעילותם של כוחות 'המדינה האסלאמית', ולא מעבר לכך. על מנת לנצח את המערכה יש לשכנע שחקנים אזוריים לשלוח כוחות יבשה ללחימה. בקהילה הבינלאומית רווחת תחושה, כי הקואליציה המערבית–ערבית אינה מצליחה לעצור את המתקפה של ארגון 'המדינה האסלאמית' – דאע"ש – בסוריה ובעיראק. לפיכך, נשמעים קולות בקרב גורמי ממשל בארצות הברית, הקוראים...
ישראל אינה מצויה כיום בראש סדר העדיפויות של אל-קאעדה, ג'בהת אל-נוסרה ואפילו דאע"ש. אולם מאחר שבראייתם של ארגונים אלה ישראל נתפשת כשותפה של הקואליציה המערבית, הם עלולים להקדים ולפעול גם נגדה כבר בעתיד הלא רחוק. למרות סכנה זו, מוטב לישראל להימנע מצעדים יזומים נגדם כל עוד אין בכך כורח ביטחוני הנדרש להגנתה ולסיכול פעילות ישירה נגדה. על ישראל להותיר את המלאכה הזו לקואליציה הבינלאומית הנדירה בהיקפה, שהתאגדה נגדם, תוך מתן סיוע להצלחתה אך בהקפדה על פרופיל נמוך.
הוויכוח בדבר האחריות לכישלון ההערכה האסטרטגית לגבי ארגון 'המדינה האסלאמית' – דאע"ש, פרץ החוצה. לפני פחות משנה ידעו מעטים בלבד על דאע"ש ועל הסיכונים הטמונים בו. לפתע, תוך חודשים ספורים, נתפס דאע"ש כאיום החמור ביותר על שורה ארוכה של מדינות, ובראשן ארצות הברית. סביר להניח שגם בעתיד יתקשה המודיעין האמריקאי להתמודד עם דאע"ש. קהילת המודיעין האמריקאית תלמד מן הסתם משגיאותיה ותשפר את הכיסוי המודיעיני של הארגון, אבל הוא יישאר אגוז קשה לפיצוח. קשה לחדור לארגון אידיאולוגי כדאע"ש עקב המידור בארגון סגור מסוגו. הוא מעורב...
התגייסותה של ארצות הברית למאבק בדאעש תשפר את מעמדה בקרב המדינות המתונות והפרו-אמריקאיות במזרח התיכון. אלו נתקפו בחרדה לאור מה שמנהיגיהן ראו כנסיגה ונטישה מצד ארצות הברית. תקיפות מן האוויר הן לא נוכחות צבאית על הקרקע, שאותה מקפידים ראשי הממשל האמריקאי לשלול, אבל, היא מאותתת לכל הספקנים שמוקדם עדיין להספיד את ארצות הברית כמנהיגת העולם החופשי.
למעשה, לא עומדות לרשותה של טורקיה חלופות טובות באשר לעיראק. בניגוד למדיניותה הפעלתנית עד מאוד בשנים שקדמו לטלטלה בעולם הערבי, מדיניותה של טורקיה כיום היא פסיבית בעיקרה ומתגוננת. עם זאת, כאשר המדיניות הדו-משמעית ביחס לעתיד עיראק מובילה למשברי חטופים, אין זה ברור האם לטורקיה אכן יש את המותרות של אימוץ מדיניות זו של היעדר החלטה. על אף שמקבלי ההחלטות באנקרה חוזרים ומבטאים את רצונה של טורקיה כי עיראק תישאר מאוחדת, נותרה בהם רק אמונה מעטה בכך כי זה אכן מהווה את התסריט הסביר.
ההצהרה של הנשיא אובמה כי ארצות הברית לא תחזור להילחם בעיראק מעידה על חוסר רצון בולט של הנשיא לשלוח את הכוחות האמריקניים לסבב לחימה נוסף במזרח התיכון המדמם, שהרי הוא מבקש להשאיר אחריו מורשת של החזרת הכוחות הביתה. למרות זאת הנסיבות הנוכחיות באזור מציבות שאלה באשר למוכנות הצבאית האמריקנית להתערבות מסוג זה, אם וכאשר יחליט הממשל, בעתיד, כי האינטרסים של ארצות הברית או של בנות בריתה, מחייבים התערבות כזו. הצבא האמריקני הוא הצבא החזק והמצויד בעולם ובכל זאת כאשר מדובר בלוחמה נגד ארגונים חתרניים הוא למוד ניסיון רע. האם הפיקו האמריקנים לקחים...
ניסיון השנים האחרונות מלמד, שלאיראן יש יתרון ניכר על ארצות-הברית בבניית השפעה בעיראק – לאור קשריה עם המחנה השיעי, המהווה 60% מאוכלוסיית עיראק, ועקב סמיכותה הגיאוגרפית לעיראק. יתרון זה בלט עוד יותר לאחר יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק. מבחינה זו, ניסיון אמריקאי ליצור שיתוף פעולה עם איראן בעיראק – כשמטרותיהן נוגדות – עלול להתברר כמשגה.
