מאמרה של ענת קורץ מתמקד בדינמיקה שנוצרה בזירת הסכסוך על רקע תהליך מדיני קפוא וזעזועים פנימיים במדינות האזור. המסקנה העולה ממנו לגבי ישראל היא, שיקשה עליה להדוף ביקורת ולחצים בינלאומיים המופעלים עליה בלא נכונות לשנות מהותית את המציאות בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת יהיה עליה לעשות על רקע הזעזועים האזוריים הצפויים להחריף את רכיביו המוכרים של המבוי המדיני הסתום, ובראשם חשש ממחאה ציבורית שתמנע מהרשות הפלסטינית לסגת מעמדות מיקוח נוקשות, וחשש של ישראל מהחמרה באיומים ביטחוניים עקב רדיקליזציה אזורית.
מאמרם של עודד ערן, שמעון שטיין וצבי מגן עוסק במצוקה שאליה נקלעו חברות הקוורטט עקב הצורך להתמודד עם דילמות כלכליות-פוליטיות פנימיות יחד עם אתגרים שהציבו לפניהם האירועים במזרח התיכון. ארצות-הברית תיאלץ להתמודד עם הצורך להשאיר כוחות צבא באפגניסטן ובעיראק על אף ההחלטה לצמצם בהן נוכחות, וכן עם התערערות אמונם של משטרים ערביים בממשל בעקבות תמיכתו בחילופי השלטון במצרים, וכל זאת לצד הצורך ליישב בין ערכים לבין אינטרסים במציאות מורכבת. אתגר אחר שארצות-הברית תידרש לגבש לו מענה הוא התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, לנוכח חילוקי דעות עם ממשלת ישראל...
לאחרונה שבה רוסיה לעסוק בסוגית תהליך השלום במזרח התיכון. כמה סיבות הביאו אותה לתובנה, שכעת הזמן הנכון להעלות הצעות חדשות: 1. רוסיה מצאה את עצמה מתועלת לשולי התהליך; 2. תחושת הביטחון העצמי המשוקם; 3. ההערכה, שמעמדה של ארצות הברית נחלש במערכת הבינלאומית ותהליך השלום שבהובלתה הגיע למבוי סתום.
בנאומה בפורום סבן סקרה מזכירת המדינה, הילארי קלינטון את מצבו הנוכחי של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. זאת, על רקע כשלון מאמצי הממשל לחדש את המגעים הישירים בין שני הצדדים על בסיס נכונות מצד ישראל להמשיך את ההקפאה לשלושה חודשים. כשלון זה הוביל לביקורת קשה על ממשל אובמה. בראשית דבריה הבהירה מזכירת המדינה, כי יעדיו של הממשל אינם מופנים להסדר ביניים מוגבל בין הצדדים אלא להסדר מלא ומקיף, שיכלול גם מערכת הבנות והסדרים עם העולם הערבי בכלל. הגיע הזמן, היא הדגישה, לטפל בנושאי הליבה של הסכסוך: גבולות (במקום ראשון) וביטחון, התנחלויות, מים, פליטים...
כשמדינות וארגונים כמהים לבשורות טובות בתחום מניעת התפוצה הגרעינית, הם עשויים להתעלם מהעובדות כהווייתן או לפרשן באופן מוטעה באורח אופטימי. מצב זה, בתורו, יוצר את הרושם כי עדיין יש זמן לעצור בצורה יעילה את הייצור של חומרים בקיעים המשמשים בתהליך הייצור של נשק גרעיני.
תהליך מדיני, ואפילו על בסיס פתרונות ביניים, יכול להקל במידה רבה על גורמים מתונים באזור. תהליך כזה גם יאפשר למחנה הזה להתקדם ביצירת מכשירים אזוריים לטיפול בנושאים כמו מים, אנרגיה ותחבורה ובכך לסייע לפיתוח כלכלי שהוא חלק חיוני במאבק בין המחנות הקוטביים במזרח התיכון. משום כך על ישראל לאמץ אסטרטגיית פעולה פרו-אקטיבית ולא להסתפק בהנאה מקריאת המברקים המודלפים, המוכיחים, שבראיית המחנה המתון-שמרני בעולם הערבי, איראן היא הבעיה הקיומית ולא דווקא הנושא הפלסטיני.
הדלפת המסמכים המאסיבית שאנו עדים לה בימים האחרונים הינה אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות מרחיקות לכת במגוון רחב של היבטים בינלאומיים. בהקשר הצר של המזרח התיכון נודעות לה, להערכתי, גם השלכות על תהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
"מפגש היסטורי, נקודת מפנה בתולדות הארגון" – כך סיכמו חלק ממנהיגי הארגון את כינוס פסגת נאט"ו שהתקיים בליסבון (19 -20 בנובמבר 2010 ). במוקד המפגש עמד אישור התפישה האסטרטגית שתנחה את פעילות הארגון בשנים הקרובות. סוגיות נוספות שעמדו על סדר היום, היו אישור תכנית הפעולה באפגניסטן והיחסים עם רוסיה. מטבע הדברים, המסמך שאושר – כמו יתר הסיכומים שהושגו בקונצנזוס – מבטא את המכנה המשותף האפשרי. חילוקי הדעות הקיימים בין עשרים ושמונה החברות בכל הנושאים שנדונו, אינם מוצאים את ביטויים במסמך. אלו (שיפורטו בהמשך), ימשיכו ללוות את...
ישראל, בדומה למדינות אחרות, הקפידה מאז ומעולם שלא להצטייר כמי שמתערבת ישירות בפוליטיקה הפנימית של ארצות הברית. בשנת 2010, כמו בכל מערכות הבחירות הקודמות, ממשלת ישראל נמנעה בקפידה מכל הצהרה או מחווה שעשויות היו להתפרש כמשקפות העדפה מפלגתית. יחד עם זאת, לנוכח היחסים המתוחים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא ברק אובמה, רבים העריכו, כי נתניהו יקדם בברכה ניצחון רפובליקני שיכרסם בהון הפוליטי של הנשיא, ויקשה עליו עוד יותר להפעיל לחץ על ישראל במסגרת מאמציו לקדם הסכם שלום. אם חשד זה הוא אכן נכון, אזי נתניהו היה יכול לצאת מעודד מתוצאות...
המסמך המסכם של ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני ממאי 2010 כולל סעיף בדבר ועידה שתכונס בשנת 2012 כדי לדון באזור חופשי מנשק להשמדה המונית במזרח התיכון. הכללת הסעיף האמור היא תוצאה של לחץ כבד שהופעל על ידי מצרים תוך שהיא מאיימת לחסום הסכמה פה אחד על המסמך המסכם כולו, במידה שדרישותיה לא ייענו. ישנם סימנים באחרונה לכך שארצות הברית מחויבת כיום לסייע כדי שרעיון זה יקרום עור וגידים.מכיוון שבעת הנוכחית קיימות הצהרות כלליות בלבד במסמך המסכם של ועידת הסקר של ה-NPT, נותרו נושאים רבים הדורשים הבהרה ופרטים רבים שיש להסדיר באשר למבנה,...
המפלה המוחצת שספגו הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס בבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר, מציבה אתגר בפני הקברניטים העוסקים ישירות במשא ומתן הישראלי-פלסטיני. הנשיא אובמה יצטרך להתעמת עם דילמות שעימן התמודד גם קודם לבחירות, אם כי במינון נמוך. בלשון "הוושינטונית", הנשיא אובמה עלול להפוך ל"ברווז צולע" שיתקל במכשולים כל אימת שיבקש לקדם ולנווט יוזמות, שיהיו כרוכות בתהליך חקיקה.
הניסיון האחרון לבצע טרור חוצה גבולות שיצא מתימן וסוכל כאשר נחשפו ונוטרלו מבעוד מועד מטעני חבלה שהוטמנו במטוסי מטען שהיו בדרכם לארצות הברית, אינו צריך להפתיע איש. זה חלק מן המאמץ המוגבר של אל-קאעדה המרכזי להוציא לפועל פיגועים בשנתיים האחרונות כנגד ארצות הברית, אירופה ובעלי ברית מקרב מדינות ערב, הנוטלות חלק פעיל בקואליציה נגד הטרור האסלאמי הפונדמנטליסטי.