בוועידת הפסגה, שהתכנסה בריאד ב-28 במארס 2007, אושררה 'יוזמת השלום הערבית'. היוזמה, שאומצה על-ידי הליגה הערבית ב-2002, קוראת לשלום ישראלי-ערבי על בסיס חזרה לקווי 1967, פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים על בסיס החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 והקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. חוסר הסכמה עקרונית בין ישראל לבין חברות הליגה הערבית לגבי חלק מסעיפי ההסדר המוצע יקשו על תרגום היוזמה הלכה למעשה. מכשול מהותי נוסף הוא היעדר שותף פלסטיני להידברות. נשיא הרשות מחמוד עבאס תמך ביוזמה אך ראשי החמאס נמנעו מקבלת הסעיפים המביעים נכונות להכיר...
ב-8 בפברואר, בסיומו של המשא ומתן שנערך במכה בחסות בית המלוכה הסעודי, חתמו מחמוד עבאס (אבו מאזן) בשם פתח, וחאלד משעל בשם חמאס, על הסכם להקמת ממשלת אחדות לאומית. ההסכם כולל צעדים להפסקת האלימות ההדדית, בסיס להקמת ממשלת אחדות לאומית הן מבחינת הרכב השרים והן מבחינת נוסח כתב המינוי שיינתן על ידי אבו מאזן, וצעדים להכללת החמאס והג'האד האסלאמי בתוך אש"ף. נראה כי ההסכם גם כולל הבנה על תהליך שיביא לביצוע בחירות מוקדמות בראשית 2008 לנשיאות ולמועצה המחוקקת אם הניסוי של ממשלת אחדות לאומית ייכשל.
הפגישה, בשבוע שעבר, בין ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט לבין יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, פגישתם הראשונה מאז המפגש הבלתי רשמי בחודש יוני, אינה מציינת את חידושו של תהליך שלום ישראלי—פלסטיני. יחד עם זאת, חשיבותה של הפגישה הזאת חורגת מעבר לעובדה שהתקיימה שכן היא עשויה להצביע, לפחות באופן פוטנציאלי, על רצון משותף של הצדדים לצאת מן המבוי הסתום, המאפיין את היחסים הישראליים-פלסטיניים מאז קריסתו של המשא ומתן לשלום, לפני שש שנים ויותר.
הפגישה, בשבוע שעבר, בין ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט לבין יושב ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, פגישתם הראשונה מאז המפגש הבלתי רשמי בחודש יוני, אינה מציינת חידוש של תהליך שלום ישראלי- פלשתיני רציני כלשהו. יחד עם זאת, חשיבותה חורגת מעבר לעצם עובדת קיומו של המפגש עצמו. לפחות, באופן פוטנציאלי, הוא עשוי לאותת על רצון משותף לצאת מן המבוי הסתום המאפיין את היחסים הישראליים- פלשתיניים מאז קריסתו של המשא ומתן לשלום, לפני שש שנים ויותר.
המחקר בוחן את ההשפעות העיקריות של פיגועי הטרור הקשים, ובעיקר פיגועי ההתאבדותכנגד ריכוזי האוכלוסייה בערים הגדולות, בארבע שנות האנתפאדה הפלסטינית השנייה, עלהחברה הישראלית. שתי שאלות מרכזיות נבחנו בעבודה זו. הראשונה: האם מתקפת הטרורהצליחה לפגוע – ואם כן, באיזו מידה – במה שמכונה "יכולת העמידה" או ב"חוסן הלאומי"של החברה הישראלית? ובאיזו מידה היא הביאה לתמורות ממשיות בהתנהלותו השוטפתובתחושותיו של הציבור הישראלי? והשאלה השנייה: האם מתקפת הטרור הביאה לשינויבעמדות הפוליטיות של הציבור הישראלי בסוגיות הקשורות...
מיסוד הפת"ח משקף את התפתחות אש"ף ואת העניין הלאומי הפלסטיני באופן כללי. הבנת הגורמים שהשפיעו על מדיניות האלימות של הפת"ח, ועל דרכה הפוליטית – ועל האיזון בין השניים – מסייעת להסביר את ההיסטוריה הפוליטית של המזרח התיכון בעשורים האחרונים. ספר זה מתעד את עלייתו של הפתח לבולטות בתוך התנועה הלאומית הפלסטינית המגוונת באמצעות ניתוח מפורט של התפתחות הארגון – מראשיתה ב -1959, דרך ההישג המוסדי בשיא של 1993 עם חתימת הסכמי אוסלו, לרגרסיה המוסדית שסומנה עם פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000. הפת"ח מסומן על ידי בסיסים...
בקובץ מאמרים זה נכללות חמש תכניות למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. כל אחת מהן כתובה בידי מחבר או מחברים, שלאחר ששקלו את החלופות הגיעו למסקנה שהדרך שלהם היא הטובה ביותר לישראל במצב הנוכחי. חמש התכניות למדיניות המוצעות בקוץ זה הן: משא ומן להסדר קבע; שמירה על שלמות הארץ; הסדרי ביניים וניהול הסכסוך; התערבות בינלאומית לניהול הסכסוך ויישובו; והינתקות חד-צדדית.
טרור המתאבדים בעולם הוא תופעה רבת שנים שסיבותיה עדיין נעלמות. לשאלה מדועאנשים מוכנים למות כפצצות אנושיות ולקטול עמם חפים מפשע עדיין אין הסבר טוב. איןספק שזו תופעה מורכבת, המשלבת בין פעולת התאבדות, שהיא החלטה אישית שבה גוזרהפרט את גורלו למען הכלל, לבין אווירה חברתית, המעודדת, דוחפת ולעתים אף מאלצתאנשים מקרב החברה לבצע טרור מהסוג הזה. הבנת התופעה חשובה בכל סכסוך פוליטי שבוהיא קיימת, בין היתר בשל מחיר הדמים שהיא גובה, אולם קשה לחקור אותה גם מכיווןשאי-אפשר לחקור את המחבלים שהתאבדו.
מזכר זה מציג את הרצאות הכנס מיולי 2002 שעוסקות בכיסוי התקשורתי של הקרב במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע חומת מגן. מקרה זה, ששימש דוגמה ייחודית ומיוחדת להתנהלות הבעייתית של ישראל בכול הקשור לתכנון אסטרטגיה תקשורתית, היווה מקרה בוחן שהוצג ונבחן במסגרת כנס שהתקיים בנושא. מזכר זה מסכם את הנקודות העיקריות שהועלו על ידי המרצים בכנס וכן הוא כולל מסקנות ראשוניות שנגזרות מההרצאות בסנס, אשר הופצו למקבלי החלטות בכול הקשור לאסטרטגיה תקשורתית של ישראל.
על רקע הדיון המתמשך בשאלה האם עשוי כינוסה של ועידה בינלאומית לשלום להוות מכשיר יעיל בקידומו של תהליך מדיני בזירה המזרח תיכונית, מטרת העבודה היא להבהיר את עמדות הצדדים העיקריים המעורבים – מאז ראשית 1985 – הן ברמה האזורית והן ברמה המעצמתית – במגעים ובמהלכים המדיניים שנתרקמו סביב רעיון הוועידה. במישור האזורי תתמקד העבודה בניתוח והסבר תפיסותיהן של ירדן, ישראל סוריה, אש"פ ומצרים, כפי שעוצבו והתפתחו בעקבות הסכם עמאן שנחתם בין חוסיין לאש"פ בפברואר 1985. במישור הגלובלי תדון העבודה בעמדותיהן של שתי מעצמות העל,...