ב-25 באפריל 1982 החל במשימתו בחצי האי סיני כוח המשקיפים הרב-לאומי (להלן, בקיצור: כמ"ר MFO–Multinational Force and Observers) למימוש סידורי הפיקוח, שנקבעו בנספח הביטחוני להסכם השלום בין ישראל למצרים. בעשורים שחלפו מאז, ובעיקר בחמש השנים האחרונות, השתנתה סביבת הפעולה שלו מן הקצה אל הקצה, מדינות תורמות ויחידות התחלפו, אולם הכוח הרב-לאומי עודנו ממלא תפקיד חיוני במימוש משטר הביטחון שהוסכם בין מנהיגי מצרים, ישראל וארצות הברית, ועושה זאת היטב. סוד הצלחתו בדבקותו היציבה בחזון אסטרטגי ובייעודו המוגדר מצד אחד, ובגמישות שסיגל לעצמו...
ב-12 ביולי 2016 פרסם בית הדין הקבוע לבוררות בהאג (PCA) את פסיקתו בעתירת הפיליפינים בנוגע לסכסוך עם סין בים סין הדרומי. בפסיקה, הנוטה באופן מובהק לצד הפיליפיני, נכתב כי לטענות סין על אודות ריבונותה בתחום ״קו תשעת המקפים״ אין בסיס חוקי. משרד החוץ הסיני מדגיש כי סין מצייתת לחוק הבינלאומי ותמשיך לעשות זאת, וטוען שלמעשה, הפסיקה מהווה הפרה של החוק וסין הינה זו שמבקשת לשמור עליו. ישראל נמנעה מהצטרפות לאמנת הים, בין היתר מפני חשש מהיגררות כפויה לבתי דין בינלאומיים. תיק זה הינו דוגמא לכך שאין למדינות, ואפילו לא למעצמות, שליטה בטריבונל...
ישראל מעולם לא הייתה חברה במועצת הביטחון, ועל אף שלא התמודדה בסבב הבחירות הנוכחי (יוני 2016) היא הכריזה שבכוונתה להשתתף בבחירות למושב במועצת הביטחון ב-2018. ישראל תעשה בחוכמה אם תשכיל לפתח אסטרטגיה שקולה שתסייע לה לזכות במושב במועצת הביטחון. זו הפעם הראשונה, מאז הצטרפותה של ישראל לאו"ם ב-1949, שהיא תעמוד בראש אחת משש הוועדות הקבועות של האו"ם. התפתחות זו מסמלת שינוי מבורך במדיניות הישראלית, מעמדה שמוותרת על זירת האו"ם בטיעון של הטיה מראש נגד ישראל בשורות הארגון, לעבר מעורבות וחתירה לשינוי מבפנים. נטילת חלק במרוץ למושב...
מלחמת יום הכיפורים בחזית הסורית נסתיימה ב-31 במאי 1974, בהחלטת מועצת הביטחון 350 ובהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, שמתוקפם הוקם כוח האו"ם לפיקוח על ההפרדה, אנדו"ף, UNDOF: United Nation Disengagement Observer Force. בחמש השנים האחרונות השתנתה סביבת הפעולה של אנדו"ף מקצה לקצה, ובשנתיים האחרונות עבר הכוח עצמו משבר משמעותי. במאמר זה מוצג עיקר השינויים ומתווה המלצות לעתידו, בראי צרכי הביטחון של ישראל.
על המבנה ומנגנוני הפעולה של מועצת הביטחון נמתחת ביקורת בינלאומית מזה שנים רבות, אולם, בימים אלה היא מחריפה בשל חוסר יכולתה של המועצה להשיג התערבות אפקטיבית בעימות הדמים בסוריה. הביקורת מתמקדת בחוסר האפקטיביות של מנגנון הווטו, שהוא פריבילגיה של החברות הקבועות במועצה. גל הביקורת הנוכחי לווה בשלוש הצעות לרפורמה במנגנון הווטו שפורסמו בסוף אוקטובר 2014. (בין השנים 1945 ועד לספטמבר 2015, נרשמו 30 מקרים של הטלת ווטו אמריקאי על החלטות מועצת הביטחון, שעסקו במצב בין ישראל לפלסטינים) . המשותף לשלוש היוזמות הוא, שהתמיכה בהן אינה אמורה להיות...
ישראל תיאלץ כנראה להסתפק בתמיכה לא-עקבית של הודו בסוגיות השנויות במחלוקת, במקביל לדינמיקה המשתנה כפי שמציג המאמר. ממשלתו של מודי מציעה לישראל הזדמנות לקשרים הדוקים יותר בין שתי המדינות, הודות להיותה מאופיינת במטען אידיאולוגי מינימלי שיפריע לכך. גם כאשר המתנגדים בהודו מצביעים על חששות לגיטימיים מפני קירבה גלויה בין הודו לישראל, עדיין ניתן לנצל חלון הזדמנויות זה, כדי להבטיח יתרונות הדדיים. לישראל יש אינטרסים כלכליים ברורים בהודו, אך גם האינטרסים האסטרטגיים של הודו במזרח התיכון הסוער יקבלו מענה הולם מקשרים חזקים יותר עם ישראל, שנמנית על...
ב-13–17 באפריל 2015 התקיים במטה האו"ם בז'נבה דיון, שעסק בפיתוחם של כלי נשק אוטונומיים, ובו נבחנה האפשרות להוסיף נספח חדש ל"אמנה להגבלת השימוש בכלי נשק קונבנציונליים מסוימים" (הידועה גם כ-CCW משנת 1980) ולאסור את השימוש במערכות מתקדמות כאלו. היוזמה נגד מערכות נשק אוטונומיות מתמקדת בהיותן חמושות ובחשש, שהן תפגענה בחפים מפשע בשדה הקרב, ולא בעצם האוטונומיה ובסיכוי, שהיא תפגע בכל אדם, בכל תחומי החיים ובכל מקום. ההתייחסות הצרה של האו"ם למערכות נשק אוטונומיות בלבד והתעלמות ממערכות אזרחיות, היא בעייתית בפני עצמה. משמעות...
ב- 27 באפריל, 2015 פורסם תקציר דו"ח ועדת החקירה שמינה מזכ"ל האו"ם בנוגע לפגיעה במתקני או"ם במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ 2014. הגם שהדו"ח קובע כי בשבעה מתוך עשרה מקרים נפגעו בתי ספר של האו"ם מאש כוחות צה"ל, הדו"ח נמנע מהטלת אשמה על ישראל. בנוסף, הדו"ח מתייחס לראשונה לשימוש לרעה שנעשה במתקני או"ם ע"י חמושים פלסטינים. הניסוח הענייני והמאוזן של הדו"ח, בפרט בהשוואה לדו"ח הקודם של מזכ"ל האו"ם שבחן את הפגיעה במתקני או"ם במבצע "עופרת יצוקה"...
המאמר בוחן את תרומתם של מבצעי שמירת השלום בגבולות ישראל ליציבות האזורית מאז הקמת המדינה. הטענה העיקרית היא כי לאור היחלשותן של מדינות האזור, במקביל להתעצמותם של שחקנים לא מדינתיים, מבצעי האו"ם יתקשו לתרום ליציבות האזורית. לפיכך, על מנת לצמצם את החיכוך בין כוחות ביטחון ישראליים לכוחות מדינתיים ולא־מדינתיים באזור יש להתאים את המנדטים ועקרונות הפעולה של המבצעים בהתאם להתאמות שנעשו בזירות אחרות בעולם. המאמר מסיים בניתוח האלטרנטיבות הנידונות כיום במועצת הביטחון בנוגע לכוח האו"ם ברמת הגולן.
למרות הפעילות הרחבה של כוחות האו"ם לשמירת שלום בשורה של זירות סכסוכים ברחבי העולם המדובר בפעילות מוגבלת ביכולת ובהשפעה, החסרה גם הסכמה ובהירות במישור המשפטי והפוליטי. הסכסוך הישראלי־ערבי סיפק את שדה הניסוי העיקרי להתפתחות רעיון כוחות השלום במהלך המלחמה הקרה והצבת הכוחות השונים מעבר לגבולותיה של ישראל שימשה כאמצעי של דיפלומטיה מונעת. סיום המלחמה הקרה העניק תנופה ליוזמות ותכניות בתחום שמירת השלום אך הן התפוגגו על קרקע הריאליזם המדיני והסכסוכים האלימים. הניסיונות לשדרג את הכוחות למנגנון של התערבות ו"אחריות להגן" ואפילו...
סיום הסיבוב הנוכחי של מבצע צוק איתן עם החלטות והבנות כמו אלה שהתקבלו על ידי מועצת הביטחון יהווה כישלון מדיני וביטחוני לישראל. החלטות כאלה לא יחלישו את חמאס, שבכל מקרה יציג את צילום המצב בנקודת הסיום כהצלחה, והן כשלעצמן לא ימנעו את התחמשותו מחדש מה גם שחלק גדול מהרקטות ששוגרו לעבר ישראל הוא מייצור עצמי. רק שינוי רדיקלי בהתנהלות השחקנים השונים בזירת עזה עשוי להביא לשינוי במצב והסיכוי לשנוי כזה אינו גבוה.
ביום חמישי, ה-29 בנובמבר, קיבלה עצרת האו"ם החלטה להעניק למדינת פלסטין מעמד של מדינה משקיפה באו"ם. משמעות ההחלטה – הכרה של העצרת בקיומה של מדינה פלסטינית. ההכרה במדינה הפלסטינית על ידי עצרת האו"ם לא תוביל לשינוי המציאות הקיימת בשטח. בראש ובראשונה מן ההיבט העובדתי, בשל המשך הימצאותו של צה"ל בשטח והמשך ההגבלות הקיימות על הרשות הפלסטינית. ישראל צריכה למזער את הנזקים האפשריים משדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית למדינה. לפעול בארגונים השונים, כגון ארגון התעופה הבינלאומי, ארגון התקשורת הבינלאומי ואחרים – כדי לוודא שלא נפגעים...
