הלקחים הנלמדים ממבצע 'צוק איתן' מחכימים כאשר גורמי התכנון הצבאי הישראלים מדגישים יותר ויותר את פיתוחן של יכולות הגנתיות מול איומי טילים ואיומים אסטרטגיים המכוונים לעבר ישראל על ידי אויביה. לא יימצא מומחה צבאי רציני שיטען כי מערכות הגנה מפני טילים מסוגלות להעניק הגנה מוחלטת, אולם מערכות הגנה אלו יוצרות את התנאים לחופש פעולה רב יותר של מקבלי ההחלטות — הן מבטיחות כי יהיה להם זמן לשקול את צעדיהם, וכי הם לא ייאלצו לנקוט באופן אוטומטי מכת מנע ראשונה ומכה שנייה. מערכות הגנה מפני טילים מעניקות למנהיגי המדינה מספר חלופות, ובה־בעת...
ההתמודדות עם איומים כמו אלה שמייצג חמאס, מחייבת את צה״ל לגבש תפיסת הפעלת כוח עדכנית, שתתבסס על תמהיל בין הפעלת האש לבין התמרון. זאת, מתוך הבנת האפקטיביות והעוצמה של המגע הישיר ושל ההישגים המבצעיים שיכול להשיג התמרון הקרקעי. תהליכי בניין הכוח של צה״ל נדרשים לתמוך בהבנה הזו ולא להישען באופן מוטה על הפעלה של אש מנגד — מדויקת ועוצמתית ככל שתהיה. לצד זאת, ראוי לזכור שהמערכה איננה צבאית בלבד. מול האיום המתפתח גם בזירות נוספות נדרשת ישראל לגבש דוקטרינה משולבת, שתכלול — לצד המאמץ הצבאי — תמהיל של רכיבים מדיניים, הסברתיים ומשפטיים.
בסיום מבצע ׳צוק איתן׳ — המערכה הצבאית שהתנהלה במשך 50 ימים בין ישראל לבין חמאס ושאר הארגונים בעזה — נותרה בקרב הציבור בישראל תחושת חמיצות כבדה. זו באה לידי ביטוי בדברי ביקורת על אופן ניהול המלחמה מפי חלק מחברי הממשלה ופוליטיקאים משני צידי המפה הפוליטית בישראל, ובמאמרי פרשנות של בכירי הכותבים בישראל. בשיח הציבורי בישראל נשמעו חילוקי דעות לגיטימיים באשר למטרות המלחמה הרצויות. חלק טענו כי צריך היה לפעול בנחישות רבה יותר להכנעת חמאס ולסילוקו מהשלטון בעזה, ואחרים קראו ”להסתפק״ במכה צבאית קשה לחמאס ולשותפיו, שתדחה את הסיבוב הבא למועד רחוק...
מבצע ׳צוק איתן׳ הוא דוגמה נוספת לעימות א־סימטרי, לא רק במדדי הפעלת הכוח, אלא גם בתכלית האסטרטגית שהייתה למערכה מבחינת שני הצדדים. עבור ישראל היה זה סבב עימות נוסף בסדרה של סבבי לחימה עם ארגוני טרור, כאשר המטרה העיקרית היא השגת רגיעה ממושכת והרחקת סבב העימות הבא, בעיקר באמצעות הרתעת חמאס על ידי המחשת המחיר הכבד עבורו בגין תקיפת ישראל, אך גם על ידי החלשת כוחו הצבאי. האסטרטגיה הכוללת של ישראל כלפי חמאס לא השתנתה במהלך המערכה. עיקרה — מאמץ ממושך להחלשת חמאס עד למצב שבו הרשות הפלסטינית תוכל להשתלט...
שלוש מערכות בין ישראל לחמאס הסתיימו ב״תיקו אסטרטגי א־סימטרי״. מחד גיסא, אין ספק שחמאס הוכה צבאית בקיץ 2014 ונכשל בהשגת יעדיו האסטרטגיים, אך מאידך גיסא הוא שרד את המערכה מול צה״ל, החזק בצבאות המזרח התיכון, וגם אחריה הוא דבק במאבק המזוין, אינו מוותר על נשקו, מסרב לקבל הגבלות על התעצמות עתידית ומעמדו בזירה הפלסטינית התחזק. ראוי כי החשיבה האסטרטגית הישראלית ביחס לכל אלה תתמקד במאמץ להשיג תוצאה אסטרטגית טובה יותר בסיבוב הבא. חמישים ימים נמשך סבב העימות השלישי בין ישראל לארגון הטרור חמאס, ובסופו היה ההישג הישראלי העיקרי ”הפסקת אש ללא...
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
מהותה של היוזמה הערבית, כפי שהיא מנוסחת כיום, היא לגיטימיות לקיומה של ישראל במרחב וכינון יחסים בינה לבין המדינות הערביות לאחר הקמת מדינה פלסטינית (בתנאים שמגדירה היוזמה). נכון לשקול היפוך כיוון ביוזמה הערבית – ביסוס קואליציה אזורית שתכלול את ישראל, כדי לשפר את הסיכוי לתהליך מדיני אפקטיבי בין ישראל לפלסטינים וגם כדי לשפר את ההיתכנות לשיקום יסודי של הרצועה. קואליציה אזורית כזו, הנשענת על אינטרס אסטרטגי משותף, נדרשת גם על מנת להמשיך ולהחליש את חמאס מבחינה צבאית ולנטרל את מחנה האחים המוסלמים.
על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות הנגזרות מהמערכה ב'צוק איתן' לזירות האחרות, הן בהיבט העכשווי – של מניעת הסלמה והן בהיבט העתידי – השלכות על מערכה אפשרית מול חזבאללה. במילים אחרות, מה חזבאללה יכול ללמוד מהמערכה בעזה וכיצד הדבר ישפיע על אופן הפעלת כוחו נגד ישראל.
ישראל לא הצליחה לכפות על חמאס את הדרישות שהציג ראש הממשלה למבצע: פירוז עזה והקמת מנגנונים שיפקחו על מניעת התעצמותו. יעד זה של "אי התעצמות" הוחמץ גם בהסדרות הקודמות וראוי שיהיה יעד מרכזי לדרישות הישראליות במשא ומתן על ההסדרה, הצפוי להתקיים בקהיר. עד שתושג הסדרה (אשר הסיכוי לטיפול אפקטיבי בהתעצמות במסגרתה אינו גבוה), יש להחזיר את נושא ההתעצמות של חמאס למרכז האסטרטגיה המתעצבת נגדו בתקופה שלאחר "צוק איתן". על אסטרטגיה זו להבטיח שאם וכאשר נגיע לסבב צבאי נוסף מול חמאס – הוא יהיה רחוק ככל האפשר על ציר הזמן ושעיקרו, יהיה...
על אף שבמוקד המערכה האחרונה בעזה נבחנו יכולותיו של צה"ל להתמודד עם איומי הרקטות והמנהרות, עדויות העולות עם שוך הקרבות מראות, כי ישראל נדרשה להתמודד במהלך מבצע צוק איתן גם מול אתגרים בזירת הסייבר. מוקד מתקפת הסייבר במהלך מבצע "צוק איתן" היה מרחב האינטרנט האזרחי, כאשר גורמים איראניים לקחו חלק במה שתואר על ידי קצין התקשוב כמתקפה "חסרת תקדים בהיקפה ובאיכות מטרותיה". מתקפות הסייבר ותהליכי בניין הכוח של איראן מתקדמים בקצב מהיר. איראן עשויה לאתגר את יכולת ההגנה של ישראל באופן משמעותי. לכן, חובה לקדם ולסכם בהקדם את...
הסגר על רצועת עזה נחשב לאחת הסיבות הבסיסיות למתקפת הרקטות של חמאס, שהובילה למבצע צוק איתן. הפלסטינים טוענים, כי ישראל מטילה עליהם "מצור" על מנת להכריעם. לטענה זו אין בסיס, הטרור מהרצועה הוא סיבת השורש למצבה הכלכלי הקשה של אוכלוסיית הרצועה, ועד שלא יוסר מהרצועה – קלושים הסיכויים לפיתוח וצמיחה של הרצועה.
המציאות מחייבת התייחסות רב-מערכתית, והיערכות דינמית ומתמדת לנוכח ההתפתחויות המדאיגות והמואצות במערכה לדה-לגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית. לצד ההיערכות הזו, ובנוסף לה, נדרשת ישראל ליזום תוכנית ברורה ומעשית, להתקדמות מדורגת, דרך הסכמים חלקיים וצעדים עצמאיים, להיפרדות מהפלסטינים לשם יצירת מציאות של שתי מדינות לאום. מעבר לתרומה שתהיה לכך לביטחונה הלאומי של ישראל ולחוסנה, נראה שעצם ההליכה בכיוונים אלה תועיל גם במאבק נגד קמפיין הדה-לגיטימציה המתנהל נגד ישראל.
