מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
למרות הצהרות מפי מנהיגים איראנים כי המשך הפעילות הישראלית נגד כוחותיה ושלוחיה בסוריה תגרום להרס חיפה ותל אביב, נראה כי איראן אינה מעוניינת בהתדרדרות למלחמה, במיוחד לא בשטח סוריה או בלבנון ומחמת החשש להשלכות על שרידות משטר אסד ומעמד חזבאללה (גם ישראל אינה מעוניינת במלחמה רחבה). מכאן, שהמהלומות המילוליות ההדדיות בין ישראל לבין איראן מחייבות את שני הצדדים להקפיד שפעולותיהן תהיינה מחד גיסא מכאיבות, ובה בעת מדודות, כדי לא לחולל הסלמה. מבחינת איראן, זירה אפשרית לתגובה למה שנתפש כהתגרות ישראלית בלתי נסבלת היא הזירה הבינלאומית. בשלב זה לא...
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
מלחמת ששת הימים יצרה מציאות חדשה במזרח התיכון, ובתוך כך בזירת הסכסוך הישראלי־פלסטיני. כבר בשנים שקדמו למלחמה התגבשו מסגרות ארגוניות פלסטיניות מוגדרות, בראשן פת"ח ו"הארגון לשחרור פלסטין" — אש"ף. אולם, תוצאותיה הצבאיות, הטריטוריאליות והמדיניות של המלחמה, והשלכותיהן המורכבות וארוכות הטווח על היחסים בין מדינות ערב לישראל, זימנו תנאים להתרחבותה ולהתעצמותה של התנועה הלאומית הפלסטינית. ההיסטוריה של התנועה מאז מלחמת ששת הימים ידעה גם תקופות של שפל ונסיגה. למרות זאת, התנועה התמסדה כגורם מפתח בפוליטיקה של המזרח התיכון בכלל...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
השתלטות חמאס על עזה ביוני 2007 יצרה מציאות חדשה בגבולה הצפוני של מצרים — הגבול היחידי של הרצועה שאינו בשליטת ישראל, והשליכה לאורך העשור החולף על שורה של אינטרסים מצריים — ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וציבוריים. האינטרסים המצריים הנדונים התפתחו והשתנו לאורך התקופה בהתאם לתמורות האזוריות ולאוריינטציות המתחלפות של שלושת הנשיאים ששלטו במצרים במהלכה — חוסני מובארכ, מוחמד מורסי ועבד אל־פתאח א־סיסי. מאמר זה סוקר את התהליך שעברה מצרים ביחס לעזה לאורך העשור, אשר הוביל את קהיר להגביר את מעורבותה במאמצי הפיוס הפנים־פלסטיניים, לגבש הבנות...
איראן מקיימת זה שנים רבות יחסים קרובים עם הארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה — בעיקר עם חמאס ועם הג'האד האסלאמי. התמיכה מתמקדת בתחום הצבאי ומתבטאת באספקת אמצעי לחימה, בהעברת ידע לייצור עצמאי וכן באימונים. לצד אלה, איראן מסייעת לארגונים ברצועה גם בהעברת כספים למימון שוטף של פעולות, בהיקף של מיליוני דולרים בשנה. היא מספקת להם גם גיבוי מדיני, שמתבטא בכנסים ובימי ציון שתכליתם להעלות את הסוגיה הפלסטינית על סדר היום הבינלאומי.
ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה בקיץ 2005 נועדה להסיר מעליה את עול הרצועה, המונה כיום קרוב לשני מיליון נפש, להציב בפני הפלסטינים אתגר של בניית מדינה אחראית ומתפקדת ולחולל שינוי מהותי באופי הסכסוך המתמשך בינם לבין ישראל. השלכות ההתנתקות לא עמדו בציפיות — כחצי שנה לאחר ביצועה ניצח חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ושנה מאוחר יותר השתלט הארגון על הרצועה, פרויקטים כלכליים ואזרחיים שתוכננו להתבצע במסגרת תהליך בניית מדינה פלסטינית נכשלו, האלימות והטרור מרצועת עזה נגד ישראל לא פסקו והתעצמותו הצבאית של חמאס גברה מאז במידה ניכרת.
בין השנים 2005 ל־ 2017 עברה רצועת עזה סדרה של מהפכות ומשברים גדולי ממדים, ביניהם הנסיגה הישראלית החד־צדדית ב־ 2005 ; ניצחונו של חמאס במאבק שפרץ לאחר הבחירות בינו לבין פתח, ואשר הגיע לשיאו בהשתלטותו של הארגון על הרצועה ב־ 2007 ושלושה סבבים של לחימה נגד ישראל. זאת ועוד, בעשור שחלף מאז 2007 הייתה רצועת עזה מנותקת במידה רבה מן העולם, כאשר הכניסה והיציאה של סחורות ואנשים הוגבלה או נמנעה לחלוטין. השילוב בין כל הנסיבות האלה הביא להרעה במדדים ההומניטריים והכלכליים ברצועה, וגבה מחיר כבד מן האוכלוסייה ומן התשתית האזרחית. מאמר זה סוקר את המצב...
בשנת 2005 החלו להופיע ברצועת עזה ארגונים וקבוצות המייצגים את זרם הסלפייה־ג'האדייה. השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007 תוך סילוק אלים של נוכחות ארגון פתח המתחרה הפיחה בקרב מובילי הזרם האידיאולוגי הזה ובקרב עמיתיהם בעולם בכלל וברצועה בפרט תקווה לכך שימומש אחד מיעדיו האידיאולוגיים המסורתיים — פגיעה ביהודים ותקיפת ישראל. תקווה זו התבדתה נוכח התנהלותו של חמאס והתפשרותו הפוליטית, ובעיני המשתייכים לזרם הסלפייה גם בשל התפשרותו הדתית של חמאס. בכך הפך חמאס למטרה לגיטימית לפעילות אופוזיציה לוחמנית נגדו.
בצד המתח הקיים בין הזרוע המדינית לבין הזרוע הצבאית של חמאס — עז א־דין אל קסאם — בעניין סדר העדיפויות האסטרטגי, וגם במקביל למאמץ הנמשך והמרוכז שהזרוע הצבאית משקיעה בהתעצמות צבאית, בשורות הארגון קיימת הסכמה רחבה בשאלת העימות הישיר עם ישראל בעת הנוכחית. על פי הסכמה זו, בתנאים הנוכחיים ובמיוחד נוכח ממדי ההרס וההרג שנגרמו ברצועת עזה בעימות הצבאי עם ישראל במבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014 , סבב לחימה נוסף אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס של הארגון. תשתיותיו הצבאיות נפגעו קשות בעימות זה, אוכלוסיית הרצועה נתונה במצוקה קשה בגין הנזק שנגרם למבני מגורים...
השינוי המהותי שהתחולל ברצועת עזה בעשור האחרון הוא עלייתו של חמאס לשלטון והשליטה הפוליטית, החברתית והצבאית שהארגון ריכז בידיו באזור. נכון לשלהי שנת 2017 משילות חמאס בעזה אינה יציבה, אך הארגון עדיין נהנה מסמכות ללא עוררין. משום כך, כל הצעה למדיניות ארוכת טווח ביחס לעזה תהיה חייבת להביא מציאות זו בחשבון, ולשקול את מאזן הכוחות המורכב בין חמאס לשאר הפלגים הפוליטיים והכוחות האזרחיים הפועלים ברצועה, וכן את המרחב הפוליטי הפלסטיני בכללו. באופן דומה, על מנת להעריך את התפקיד שממלא חמאס בעזה כיום וימלא בעתיד, יש כורח לנתח ולהבין את הדינמיקה...
