כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

אירועי התקופה האחרונה ברוסיה – מתקפת הטרור האסלאמי מזה ומסרים בוטים לחמאס בדרישה להפסיק ירי רקטות על ישראל מזה – מצביעים על קיומה של דילמה רוסית, המשתקפת במדיניותה האמביוולנטית ביחס לטרור הבינלאומי.

וועדת המעקב של שרי החוץ של הליגה הערבית שהתכנסה בקאהיר קיבלה ב-3 במארס 2010 החלטה התומכת בפתיחת שיחות קרבה בין ישראל והפלסטינים. הכוונה למשא ומתן שיתנהל במתכונת דומה לזו שבה התקיים המשא ומתן בין ישראל לסוריה בתיווך תורכי, במהלך כהונת ממשלת אולמרט. דהיינו, משלחות המשא ומתן שהו באותה עיר, והמתווך התורכי נע ביניהם. במקרה הזה סביר כי המתווך האמריקאי, הסנטור לשעבר ג'ורג' מיצ'ל, ינוע בין ירושלים ורמאללה. בהחלטה נקצבה תקופה בת ארבעה חודשים לניהולו של המהלך הזה, וגם נקבע כי השיחות לא יהפכו לשיחות ישירות אלא אם ישראל תמלא את הדרישה להקפאה...

ארצות הברית עסוקה בימים אלה בנסיון לחדש את המשא ומתן בין הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל בסוגיות הסטטוס הסופי. בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז זה מכבר על נכונותו לפתיחת משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, דרש הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) יותר מפעם את ההקפאה המוחלטת של פעילות הבנייה בהתנחלויות למספר חודשים לכל הפחות. בנוסף, הוא מבקש לקבל "הבהרות" באשר להצעה האמריקאית לחידוש השיחות במתכונת של שיחות קרבה, דהיינו מבלי שיתקיים משא ומתן פנים מול פנים בין ישראלים לבין פלסטינים, כאשר ארצות הברית משמשת בהן כמתווכת.

לפני כחצי שנה ניצב הנשיא אובמה על בימת אוניברסיטת קהיר והצהיר בקול תרועה רמה כי פניו לפתיחת 'דף חדש' ביחסי ארצות הברית עם העולם האסלאמי בכלל, ומדינות ערב בפרט.הוא נחוש בדעתו לקדם מגמות שונות, מפויסות באופיין, במדיניות ארצות הברית כלפי מדינות האסלאם. במסגרת זו טרח הנשיא והבהיר, כי הוא יפעל במרץ להביא להסדר שלום מלא ישראלי-פלסטיני. על רקע זה הוא תבע מישראל להקפיא לחלוטין את הבניה ביהודה ושומרון. באורח שלא ניתן להסתרה, הציב הנשיא למבחן את יוקרתו האישית בסוגיה זו. משמע, אם ישראל לא תישמע ולא תקבל על עצמה הקפאה מוחלטת של הבניה בשטחי הגדה...

המאמרים בקובץ זה מציגים תמונה רחבה ומקיפה אשר למצבה האסטרטגי של ישראל וכן את הדילמות שניצבות בפניה בעת הזו. שבעה עשר המאמרים שבספר עוסקים בהתפתחויות שנרשמו בשנה החולפת בישראל, במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובעיקר אלה בעלות השלכות ישירות ומובהקות על ישראל.

הופעתו של רעיון ההתנגדות משקפת שינוי דרמטי במאפייני האיום על ישראל. איום צבאי קונבנציונלי מפנה בהדרגה את מקומו לאיומים של גורמים א-מדינתיים, הפועלים באמצעים א-סימטריים ונושאים על נס את רעיון ההתנגדות. ישראל מתמודדת למעשה עם הגורמים המזוהים עם תפיסת ההתנגדות מאז הקמתה, אולם בעשורים האחרונים עוצמתם התגברה מאוד והם הפכו לאיום מרכזי על ביטחונה הלאומי. מחקר זה משרטט את דיוקנו של האתגר הישן-חדש על מגוון היבטיו ומנתח את היסודות התיאורטיים של תפיסת ההתנגדות, אך גם את עמידתו של הרעיון במבחן המציאות. המחקר מתמקד בהשפעת עלייתו של אתגר ההתנגדות...

קובץ מאמרים זה ממשיך את סדרת ספרי המאזן האסטרטגי למזרח התיכון שפורסמו על ידי המכון בעשרים וחמש השנים האחרונות. קובץ זה מציג את מצבה האסטרטגי-מדיני של ישראל באמצע 2009, ובוחן את המשתנים המשפיעים על מצב זה. בין הנושאים הנדונים: דעת קהל בישראל, מוכנות החזית האזרחית, בחירות 2009 ומשימותיה של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. נדונים כמובן הנושאים המרכזיים של המשא ומתן עם הפלסטינים, עתידו של המשא המתן עם סוריה ויזמת השלום הערבית.

בראיון שנתן לעיתון הארץ (דצמבר 2009), חזר נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, על עמדתו משכבר הימים, לפיה ניתן יהיה לחדש את השיחות בין ישראל לפלסטינים רק לאחר שישראל תקפיא באופן מוחלט את הקמתן של התנחלויות בכל רחבי הגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים. אך ב"שליפה" חדשה שאולי נועדה לאותת על גמישות, הוא הוסיף ואמר, שניתן לפתוח בשיחות באופן מיידי, גם ללא הצהרה פומבית על הקפאה.

הצהרה של ראשי המדינות החברות באחוד האירופי (8.12.2009) על התהליך המדיני במזרח התיכון אינה סיבה לחרדה אך גם לא לתגובות מזלזלות ורצוי לבחון את המשמעות ארוכת הטווח. במהלך הנשיאות התורנית של האחוד האירופי במחצית השנייה של 2009, ניסתה שבדיה להביא לשנוי גורף במדיניות האחוד כלפי הסכסוך הישראלי- ערבי. השנוי המרכזי שאליו חתרו השבדים היה הכרה של האחוד האירופי במדינה פלסטינית תוך התייחסות לקווי 67 כגבולותיה ולירושלים המזרחית כבירתה. הנוסחה הסופית שאותה אמצו ראשי המדינות החברות, רחוקה מהטיוטה השבדית הראשונית.

מאז 2003 מתחוללת בעיראק מלחמה, שארצות הברית מעורבת בה ישירות במאמר זה אנסה לבחון כמה נקודות להשוואה בין הפעלת הכוח של ארצות הברית בעיראק, וזו של צה"ל ביהודה ושומרון.

במאמר תחת הכותרת: 'התקשרו לבית הלבן, בקשו את ברק (אובמה)' סוקר העיתונאי תום פרידמן (ניו יורק טיימס, 8 בנובמבר 2009) את מצבו העגום של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. לטענתו במצב הנוכחי לשני הצדדים לסכסוך, מדינת ישראל והפלסטינים, אין עניין ממשי בקידום התהליך בכיוון של הגעה להסדר. בניסוח מתחכם-משהו קובע פרידמן כי במצב הקיים הפלסטינים רוצים בהסדר ללא שיחות ואילו ישראל רוצה שיחות בלא הסדר. הרושם המתקבל הוא שהממשל האמריקני מעוניין בקידום הדיאלוג יותר מהצדדים עצמם. אפשר בהחלט להבין את זעמו הכבוש של פרידמן. בנסיבות 'נורמאליות' הצדדים לסכסוך היו...

כשלון המאמץ של הממשל האמריקאי להתניע מחדש את המשא ומתן על הסכם הקבע בין ישראל לפלסטינים חולל משבר פוליטי פנימי ברשות הפלסטינית נשיא הרשות, מחמוד עבאס, הודיע ב-5 בנובמבר שהוא אינו מתכוון להציג את מועמדותו בבחירות הכלליות האמורות להתקיים בינואר 2010. בחירות אלו אמורות להיות הן למועצה המחוקקת של הרשות והן לתפקיד הנשיא. מאז ההכרזה נחלקות הדעות באשר לשאלה האם הכרזתו של עבאס משקפת משבר פוליטי אמיתי העלול להביא אף לקריסת הרשות או שמדובר בתרגיל טקטי שמטרתו להפעיל לחץ על ארצות הברית וישראל. הסיכון העיקרי לישראל הוא אובדן הפרטנר הן לתהליך...